בן לולו. צילום: אבי מועלם

"בכל לילה ב־43 השנים האחרונות, באותה שעה ארורה, רבע לחצות, אני מתעורר שטוף זיעה, צועק ואף אחד לא שומע אותי. זו אותה השעה שבה נפצעתי ומאותו רגע כל החיים שלי השתנו. אני לא אתן יותר לאף אחד לסבול או לעבור את הקשיים שאני עברתי".

משה בן לולו מראשון לציון, נכה צה"ל ממלחמת יום הכיפורים, טוען שהוא וחבריו שנפצעו במלחמות ישראל לא מקבלים את היחס הראוי מאגף השיקום במשרד הביטחון. בן לולו הקים עמותה כדי לסייע לאלפי נכי צה"ל, ולפני שבועיים פתח בשביתת רעב, בתקווה שמישהו יפעל למען הנכים.

"מספיק לשתוק"
בן לולו בן ה־63, אב לשלושה ילדים, היה עד בשנים האחרונות למקרים רבים של נכי צה"ל שסובלים מעודף ביורוקרטיה, נאלצים לעבור מוועדה רפואית אחת לשנייה ושוכרים עורכי דין מכספם הפרטי. מה שבאמת שבר אותו הוא ההתעלמות המוחלטת מהסבל מצד האגף לשיקום במשרד הביטחון.

"לא מזמן נפטר חבר טוב שלי, נכה צה"ל בעצמו", מספר בן לולו, "גם הוא סבל עד שקיבל את מה שמגיע לו. אף אחד מאגף השיקום לא חשב שזה נכון לכבד אותו ולהגיע להלוויה שלו, אחרי כל מה שהוא נתן למדינה", מספר בן לולו בעצב.

אחרי שנפצע הקים בן לולו את עמותת 'אנחנו לא לבד', שבאמצעותה הוא מסייע לאלפי נכי צה"ל. "זו עמותה שחבריה מבקרים את נכי צה"ל ופועלים למענם. אנחנו מסייעים במה שאנחנו יכולים. לילה אחד קיבלתי טלפון מנכה צה"ל מנצרת עילית שאמר לי שהוא רוצה להתאבד. נסעתי אליו באמצע הלילה וביקשתי ממנו שימתין לי, מקסימום נתאבד יחד. רק אחרי שיחה הצלחתי להרגיע אותו".

בן לולו מספר שבמהלך מבצע צוק איתן הקפיד לבקר את פצועי צה"ל בבתי החולים. "אני עובד 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, הכל למען נכי צה"ל והכל בהתנדבות", הוא מספר. "עברתי את כל הסרטים שיש, אני יכול לייעץ לכל נכה צה"ל איך להתנהל מול הוועדה וחורה לי לראות איך שמתייחסים אליהם ומה הם צריכים לעבור.

"נמאס לי ולכן החלטתי שמספיק לשתוק, כל הזמן רק מקצצים בזכויות שלנו", מוסיף בן לולו. "יש קיפוח והזנחה כלפי נכי צה"ל, אם למישהו מגיעים 14 ימי טיפולים אז אנשים מקבלים רק שבעה. אם מישהו צריך תרופות אז יש קיצוצים ומקבלים תרופות אחרות. בגלל כל הדברים האלה החלטתי שצריך לעשות מעשה ופתחתי בשביתת רעב, עד שלמישהו יהיה אכפת ודברים ישתנו".

בן לולו משוכנע ששביתת הרעב שלו תעזור. "כבר הזמינו אותי לוועדת ביקורת המדינה כדי לדבר", הוא אומר. "אני לא מבין למה נכה צה"ל צריך עורכי דין כדי לקבל את הזכויות שלו, למה הם צריכים להוציא כספים רבים כדי שמישהו ייתן להם את מה שמגיע להם".

בתחילת השבוע נכנסה שביתת הרעב של בן לולו לשבוע השני שלה וסימני החולשה ניכרים בו. "הורדתי לדעתי כבר 15 קילו, אף אחד לא דואג לי וגם לא צריך לדאוג, יש בורא עולם והוא שומר עליי. אני שותה כל היום קולה, זה מה שמחזיק אותי, ומעשן שש קופסאות סיגריות. לא אשתוק ולא אפסיק עד שנכי צה"ל יוכלו לחיות בכבוד ולקבל מה שמגיע להם בלי להתחנן, כי זה מגיע להם אחרי מה שהם נתנו עבור המדינה".

"עפתי באוויר"
בן לולו נפצע בימים הראשונים של מלחמת יום הכיפורים. "הייתי בחטיבה 401 בפיקודו של דן שומרון ז"ל ודני יתום. הייתה לי אפשרות לצאת לחופש בתחילת המלחמה אבל רציתי להישאר עם החברים שלי. בבוקר יום שבת שמרתי על הטנקים וראיתי את האלוף שמואל גורודיש (מפקד פיקוד דרום בזמן המלחמה). באותו רגע הבנתי שזה רציני ושהמצב לא טוב".

בן לולו מספר שלאחר מכן הוא נכנס לחדר האוכל בבסיס, ובגלל הלחץ ביקש סיגריה מחייל שהיה שם. "זו הייתה הסיגריה הראשונה שלקחתי בחיים שלי. סמל שהיה לידי ראה אותי וביקש ממני לכבות את הסיגריה, כי זה יום כיפור. הוא אמר את זה בצורה לא יפה ועניתי לו שבגלל שהוא ביקש לא יפה אז אין מצב שאני מכבה. בתגובה אמר לי שבגלל הסיגריה הזו של יום כיפור אני אפצע במלחמה, אשרף ואסבול כל החיים שלי. לא התייחסתי והמשכתי לעשן". כמה שעות לאחר מכן מיגים מצריים חלפו מעל בן לולו וחבריו. "עלינו על הטנקים והתחלנו לדהור לכיוון סיני. בשעה 11:30 הגענו לתעלת סואץ, עליתי לעמדת שמירה ואחרי זמן קצר כשירדתי מהמגדל ירו עלינו טיל. טנק שהיה קרוב אליי עלה באש ובפנים היו לכודים. נכנסתי פנימה כדי לנסות לחלץ את האנשים, שבערו וצעקו מכאבים. ראיתי את חבר שלי ושמעתי איך הוא צועק אליי. צעקתי לו בחזרה שאני מבטיח לו שהוא לא יישאר שם ובעזרת הרבה כוח פתחתי את המדף של הטנק והוא יצא מהרווח הזה".

הפציעה של בן לולו הייתה במהלך החילוץ של חבריו מהטנק הבוער. "פתאום נורה לעברנו עוד טיל ועפתי באוויר. אחרי פרק זמן שאני לא יודע כמה הוא נמשך, התעוררתי והייתי לבד. התחלתי ללכת והרגשתי איך אני מתנפח מכוויות ומכאבים. טנק שעבר לידי עצר לי ופינה אותי לנקודת ריכוז, שם העניקו לי טיפול ראשוני. משם הטיסו אותי לבית חולים הדסה עין כרם". רק שם התבררה חומרת פציעתו של בן לולו.

"בבית החולים כבר לא היו לי כוחות", הוא מספר. "הייתי שרוף בבטן ובפנים, 50 אחוז מהגוף שלי היו עם כוויות. ראיתי לידי חייל מהצנחנים שהגיע עם רגל מרוסקת ואיך מנסרים לו את הרגל. איבדתי את ההכרה ל־12 יום. במשך שנה וחודשיים הייתי בהדסה בשיקום, עברתי 48 ניתוחים וקיבלתי 24 מנות דם, ועם כל זה קיבלתי רק 19 אחוזי נכות. עברתי מאז 53 ועדות רפואיות, כולן ארכו לא יותר מדקה ורק בוועדה ה־54 קיבלתי 72 אחוזי נכות", מספר בן לולו על התלאות הביורוקרטיות שעבר מאז פציעתו.

קשובים לכל טענה
מאגף השיקום נמסר: "האגף מטפל בכ־57 אלף נכי צה"ל, במקצועיות ובמסירות. אנו קשובים לכל טענה ובקשה ומטפלים בה בהתאם להוראות ולמה שמתיר החוק. ראש אגף השיקום אף נפגש השבוע עם בן לולו כדי לשמוע אותו. בוועדות הרפואיות מכהנים 330 מהרופאים הבכירים והמנוסים במדינת ישראל, בהם מנהלי מחלקות בבתי חולים. לאגף השיקום אין כל השפעה על החלטותיהם המקצועיות של הרופאים. עם זאת, כל תלונה ליחס בלתי הולם נבדקת ונלמדת לעומקה, ואגף השיקום מקיים סדנאות והדרכות לרופאים, על מנת להבטיח את היחס המקצועי והאנושי ביותר. אגף השיקום מדריך ומסייע לכל פונה בהגשת בקשה להכרה בו כנכה. זוהי כמובן זכותו של כל אדם לשכור עורך דין, על אף שבמקרים רבים אין בכך צורך".

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו