חיבוק ונשיקה מאמא. תמונת המחשה: www.pixabay.com

אדם נורמטיבי, לא מסוגל להכיל את הסיפור המחריד אודות האם המרעילה והאב שמתעלל מינית בבנם הפעוט.

הורות היא זכות, שעל הורה לקיים באהבה, בזהירות, בחמלה ומתוך הכלה, ובוודאי שלא ברשע הטופח על פנינו ומזעזע את אמות הסיפים של קרבינו.  

אישה בהריון בחודש השלישי, נזנחת ע"י בעלה שעוזב אותה כדי להתגורר ליד הוריו האמידים המתגוררים בדרום.

היא מחכה לו וכשהוא בושש לשוב, היא עוברת להתגורר בדירה משלה. הוא מפעיל עליה לחצים כבדים לבצע הפלה, הוא חוסם את כל המקורות הכספיים שלה, אבל היא רוצה ללדת את הילדה – פרי אהבתם.

כשהיא נמצאת בחדר הלידה הוא נעדר.

הילדה שלא רצה נולדת.

האם מגדלת אותה, ומנסה לשתף את האב, ולדאוג שלבתה יהיה גם אב בחייה.

הוא מתחיל בתהליך של הסתת הרשויות נגדה, פונה לכל גורם, משקר וטוען שהיא לא מאפשרת לו לטפל בילדה הפעוטה בת מספר החודשים.

הרשויות מאמינות לו וקובעות זמני שהות בהן ייקח את הפעוטה, שהיא נמצאת למעלה ממאה ק"מ דרומה.

הוא יטלטל אותה הרחק מאמה, רק כדי לפגוע באם.

הוא לא עוצר שם: חולפות השנים והילדה גדלה מעט, היא סופגת אלימות בבית אביה מאשתו החדשה והוא - אדם אלים בעצמו, מסרב להתערב ולעזור לה.

 הרשויות אתו.

האם מתחננת על בתה וליבם גס בה.

ואז הוא מגיש תביעה למשמורת. הוא משיג את הפסיכולוג הנכון, שיאזין לו וישחק את המשחק, בתמורה או שלא בתמורה.

הפסיכולוג המהולל קובע, שיש לקחת את הבת מאמה ולהעבירה לאביה, כי הפקקים בדרך מהדרום קצרים יותר.

כן, היא אם טובה אומר הפסיכולוג הגאון, אבל... לא עוזרים ההסברים של האם הטובה, לא מסייעת אהבתה.

העובדה שהיא זו שניסתה מלכתחילה לקשר בין האב לבין בתו, לא משחקת תפקיד.

הילדה מסרבת ללכת לאב, כי ליבם של ילדים לא משקר,.

שם, בביתו, היא מוכה ולא אהובה ואצל אמה היא עולם ומלואו.

האם מנסה להכניס את הילדה לרכבו של האב, אך הוא עומד מנגד, ולא עושה דבר על מנת לקרב אליו את בתו, שהרי כל חפצו הוא בניצחון על גרושתו.  

הוא לא רוצה בילדה, הוא מבקש לפגוע באם.

האיש הזה, הוא לא באמת אב לאותה ילדה. אין כאן אהבה, יש רק שימוש בילדה קטנה, על מנת לפגוע באמה.

הזכייה המשפטית מול האם הטובה, משרתת את האגו שלו ושל משפחתו האמידה, אשר רגילה להשיג הכל בכספה, בוחשת בקלחת והופכת עולמות כדי לנכס לעצמה ילדה לא לה, ילדה של אמא.

הורה אינה מילה של מה בכך, היא טומנת בחובה עולם ומלואו עבור הילד.

הורה הוא זה שמגן, מטפל, עוטף, ואוהב בלי תנאים, זוהי מהותו של הורה.

אך אם הורה ביולוגי משתמש בילד, על מנת לפגוע בהורה השני, הוא לא הורה אמיתי.

הוא לא שונה מהאם המרעילה ומהאב המתעלל מינית.

הורה שמנסה לקחת בזדון וברשעות ילד מאמו הטובה או מאביו הטוב, ראוי לכל גינוי ובוודאי לא ראוי להיקרא הורה.

והרשויות, אשר אמורות לעמוד על המשמר, להיות חוד החנית של ההגנה על הילד הרך מפני כל זד, מפנות לילדה עורף. האם משום שהאב אמיד והאם פחות, האם משום שהיום הבון טון החדש הוא זכויות האב והרשויות פועלות בלי אבחנה בין טוב לרע בנושא, בין אב אמיתי, למי שמתחזה להיות אב.

הורות משותפת טובה לילדים. ילד זקוק לשני הורים בחייו, כך אומרים מיטב החוקרים בפסיכולוגיה וגם המציאות מוכיחה זאת. אבל הילד זקוק לשני הורים אוהבים, מכילים, מגינים ומטפלים ולא לרשע שמתחפש לאב, או למרשעת שמתחפשת לאם.

"טובת הילד" אינה סיסמה נבובה, שאין מאחוריה מאום. שופטים, אנשי רווחה, פסיכולוגים העושים במלאכה ובפרט הורים, חייבים לפעול למען טובת הילד האמיתית ולא ליישם סיסמאות, בלי ליצוק בהן מהות של אמת ועשיית הטוב עבור הילד.

מסקנה: הורות משותפת, כן, אבל לא בכל מחיר!

 

 

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו