זה קורה ללירון עמרם עכשיו. "חלום ישן" כובש את הרדיו והבחור הצעיר שעושה מוזיקה משובחת מקבל את ההכרה המגיעה לו, אחרי שנים שבהן דיברו בעיקר על היותו הבן של אהרון, מגדולי זמרי תימן. לעמרם הצעיר יש קול טוב, הגייה נכונה וגם יכולת לחבר את הכל לתוך הישראלית המזרחית־מערבית בשילוב הגיטרות החשמליות שנותנות את הטון ואת הצבע, והופכות את החלום הישן לחלום מתוק.

לירון עמרם. צילום: גיל מרעלי
עמרם בן ה־28 מייצר כבר כמה שנים מוזיקה שחלקה בתימנית וחלקה מהווה חידושים, בין היתר למלך זהר ארגוב ולקלאסיקות תימניות. גם הוא, כמו זמרים צעירים רבים, מהווה גשר בין הדור הישן לדור החדש, כשהוא משלב את המוזיקה האלקטרונית עם האותנטיות התימנית ויוצר חיבור מושלם ומהנה. 'השחר' ו'חלום ישן' הם רק שניים ומהדוגמאות ליכולות המצוינות של עמרם, שלא חשש ללכת דרך ארוכה עד להצגת המוצא הנכון מבחינתו, שגם הצליח לחדור למקומות שלא הגיע אליהם קודם.


לפני כחודשיים ראיתי את עמרם בהופעה שבה אפשר היה להבחין בניצוץ שקיים בו. ההצלחה הנוכחית שלו אינה מקרית, והיא תוצר של עבודה קשה, שלא תמיד באה לידי ביטוי בהשמעות או בצפיות ביוטיוב, אולם כפי שקורה ללא מעט זמרים - הצלחה של שיר אחד מובילה לחשיפת חומרים מוקדמים יותר, וכשיגלו את המטמון של עמרם, יבינו שבמשך תקופה ארוכה לא ממש התייחסו לאחד הקולות הטובים והמיוחדים שיש כאן.

ייתכן שהעיכוב בפריצתו הוא בין היתר בשל חוסר היכולת להגדיר את המוזיקה שהוא עושה, שמשלבת את כל העולמות וקושרת את כל הקצוות, כך שקשה למצב אותו על המפה המוזיקלית בישראל, ששסועה בשנים האחרונות יותר מתמיד. לצד זה, קשה להתעלם מכך שעמרם אמנם יוצר בחסד עליון, אבל המרווחים בין זמני השחרור של השירים שלו וחוסר האינטנסיביות פוגעים בו. ההצלחה של 'חלום ישן' היא גם ההזדמנות שלו להכות בברזל בעודו חם, לעלות הילוך ביצירה ובהופעות, ולשחרר יותר מוזיקה לאוויר, כי במציאות הנוכחית שבה כל יום קם כוכב אחר שמעיף ומשכיח מהתודעה את זה שקדם לו - חבל שהוא יתפספס.

החמישייה:

אייל גולן מנסה להיות קלאבר עם 'גודה בובה' המקפיץ שכתב לו אופיר כהן, ומה שיוצא זה להיט שבהחלט יתפוס רק במועדונים.

גילי ארגוב משווה את עצמו לאבא שלו, הדוד אמנון ארגוב מגיב ויוצא נגד הבן של המלך. ואני שואל: מתי תפסיקו לחיות על המת?

זה נחמד שיש זמרות שמנסות לעשות מחווה לאהובה עוזרי, רק אל תשכחו שיש לה עוד שירים חוץ מ'אמי אמי'.

דור דניאל חוזר אחרי שתיקה ארוכה של ארבע שנים עם השיר 'ארבע שנים' (מקורי) רק כדי לגלות שמאז עזב, הכל השתנה כאן.

יאיר לוי מפתיע עם 'הגשם' שהוא כתב והלחין, ומתלבש בול על העונה המוזרה הזאת שבחוץ, שיש המכנים אותה משום מה חורף.

סינגלים: דוד ג'מיל מפתיע
הדר סבן - רחוקה. סינגל שלישי ומפתיע לזמרת הצעירה מקריית מלאכי, בוגרת להקת דור שני. בלדת רוק עוצמתית שהיא כתבה, ומדברת על אהבה מוחמצת וזיכרון לאחר שהאהוב כבר המשיך הלאה. ביצוע יפהפה, רך, הגשה נכונה וטובה. בהחלט מעוררת עניין ומבטיחה לעתיד. שווה לעקוב.

אהרון ירימי - רק האמת. חשיפת מסמכי ילדי תימן החטופים צפויה לגרור אחריה מבול של שירים, וירימי הוא בין החלוצים. רק מה, בנושא כל כך כואב, אי אפשר לשיר בקצב רומבה או ברוך אלא צריך לתת בראש, במחאה. המילים טובות, מרגשות, כל העטיפה מסביב די מפספסת את המטרה.

דוד ג'מיל - לילה קריר. ההפקה המקסימה והביצוע המצוין של ג'מיל, בקצב סוחף, עושים את השיר הזה לממתק אמיתי. קול משובח, טקסט מדויק ויצירה שהיא כולה טעם של פעם, כמו שכולם מחפשים. ג'מיל אולי ותיק, אבל יכול לעשות בית ספר לצעירים שפועלים כיום.

אביאור מלסה - הכל. מלבד חבלי ההתחלה של הקריירה, מלסה צריך להתמודד גם מול עצמו אחרי שהפיק להיט ענק כמו 'קיץ', ועושה זאת בהצלחה. יש פה בהחלט זמר עם יכולות מצוינות, שלאט לאט בונה את עצמו כדי להישאר בתודעה מול כל הכוכבים לרגע. יופי של שיר.

עדן גבאי - מה שווה אהבה. היה קשה להתעלם ממנו כשחבר לסאבלימינל עם 'שרוטים', אבל בגרסת הסולו גבאי צריך לעבוד קשה, כי הזהות הקולית שלו לאייל גולן או לפאר טסי משמעותית מאוד, והוא מאבד את הייחודיות שהייתה לו בדואט. ובכלל, התחלת טוב בשיר קצבי, למה
הנחיתה לבלדה?

קוקו מאילת וחזי פרץ - I need your love. נו, עד לאן אתם מתכוונים לקחת את המוזיקה, לאיזה תהומות של שפל עוד תגיעו? רדוד, שטחי, מביך, מותאם לקריוקי ובעיקר מוציא שם רע לז'אנר כולו. היה עדיף לגנוז. 

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו