אייל גולן ירה השנה לכל הכיוונים. הפרשה המביכה ההיא, שבגללה אבא שלו יושב בכלא אחרי שניצל קטינות, עצרה את הטיפוס שלו לצמרת המוזיקה הישראלית. גולן נשאר השנה מחוץ למצעדים הנחשבים, שירים שלו נשארו מאחור, הוא זכה בתארים בתחנות אזוריות או באתרים שהוא שייך אליהם מתוקף היותו מנחה התוכנית 'אייל גולן קורא לך', ודומה שהוא עדיין המלך של המזרחית - אבל תקוע כבר מעל שנתיים במקום שהוא לא שאף להיות בו.צילום: ענת מוסברג


על האיכויות הקוליות של גולן אין חולק. מדובר בזמר מצוין, אחד הטובים שהיו כאן (יש כאלה שטוענים שהוא הכי טוב שהיה כאן), אולם לצד זה קשה עדיין להתעלם ממה שקרה לו. התיק נגדו נסגר מחוסר ראיות, הזעם שלו הופנה כלפי כל מי שהעביר עליו ביקורת או רמז שהתנהג לא בסדר, והניסיון שלו לחזור למרכז הבמה המרכזית לא צלח. עם הזמן הוא קיבל בחזרה את התוכנית שלו בערוץ 24, אולם למרות מסע יחסי ציבור מאסיבי שעלה לו מיליונים, כולל תגובות מביכות ומהונדסות, למעמד שהיה לו לפני הפרשה הוא לא חזר.

גולן ניסה להתעצם בכל דרך כדי להשכיח את הפרשה המביכה ואת העובדה שגם ביצע עבודות שירות אחרי שחברת 'ליאם הפקות' העלימה מס. הוא טיפח את נסרין קדרי, החתים אצלו סטנדאפיסט, שם ידו על איתי לוי הלוהט, ניסה לשקם את מושיק עפיה, הניח עשרות אלפי שקלים לגמילה של גילי ארגוב, בת זוגו רוסלנה רודינה נטלה את ההובלה כדי לשדר משפחתיות, ניסה להוציא שיר בנוסח התקופה האחרונה ('רק תדעי') וכשל, ועוד.

בשורה התחתונה, הקהל הנאמן של גולן היה איתו לאורך כל הדרך, הוא נחשב לאיש חזק בז'אנר ואין מי שלא רוצה להיות בקרבתו. לצד זה, דומה שהוא הפך בשנתיים האחרונות למלך המזרח, תואר שאני בטוח שהוא גאה בו אבל לא מסתפק בו, ושנת 2016 רק ביצרה אותו בפסגת הז'אנר, עם התהפוכות שמסביב. האם זה מספק אותו? לא בטוח, וכל שיר בסגנון "שלמה ארצי" שהוא מוציא, רק מחדד את התחושה שאולי מסביבו מציגים נתונים שמעידים על ניצחון, אבל עמוק בפנים יודעים שהמלחמה לא תמה, ושהדי הפרשה ההיא עדיין דבוקים לגולן בגלימת המלכות.

החמישייה:

השיר החדש של שרית חדד 'בלי שביקשתי' יפהפה, אך קשה להתעלם מהתחושה שמדובר בחיקוי ל'כשאת איתו' של אייל גולן.

מרגלית צנעני חגגה בשבוע שעבר יום הולדת 68. לצד הברכות יש לקוות שהיא תניח את המיקרופון ברדיו ותחזור להוציא שירים.

'דה וויס' באוויר, 'הכוכב הבא' תיכף חוזרת ונדמה שיש במדינה הזאת יותר זמרים מאשר מי שיאזין להם.

שימו לב לתזמורת פירקת אל נור שתעלה בירושלים ב־8 בינואר מופע מחווה לשיריו של הזמר פריד אל אטרש הגדול.

אשדוד ממתגת את עצמה כמעצמת תרבות עם שורת מופעים, פסטיבלים ואירועים לכל המגזרים. שאפו.

סינגלים: הראל מויאל מביך

תמר תאי עמר - פנסים. כמה ציפיות היו מהכוכבת של 'דה וויס' בעונה הקודמת, וכמה פרווה הסינגל הראשון שלה שלא לוקח אותה לשום מקום. החיים הם לא תוכנית טלוויזיה או ריאליטי, אבל למרות הכל צריך לתת לעמר צ'אנס ולחכות לעוד חומרים ממנה כדי לקבוע אם הייתה כוכבת לרגע או שהיא כאן כדי להישאר.

הראל מויאל - בא למסיבה. הייחודיות של מויאל הייתה תמיד הנגיעות הרכות שלו במוזיקה הים תיכונית בשילוב קול טוב. כמה חבל שהוא נסחף אחרי הזרם הנוכחי ומנסה להוציא להיט לרגע, כזה שיימחק או ייבלע בתוך כל בליל השירים הדומים, פשוט כי אין בו משהו מיוחד. מביך. הלאה.

יסמין לוי - שמועות. אני אוהב את הכיוון החדש של לוי, שלקחה את עצמה לשיר בעברית, אבל מצד שני כבר בסינגל השני חוזרת אל האיזור הבטוח שלה ושרה את חלקו בספרדית. ממה את מפחדת? קול טוב ומרגש יש, שירים מעולים יש, למה לא ללכת עד הסוף עם השינוי המבורך? כך או אחרת, מדובר בשיר עוצמתי.

נועה קירל - תן לי סימן. אחרי שאביב גפן אמר שהיא עושה ג'אנק, קירל הנעלבת הגיבה במהרה ואמרה שהוא מיושן. במקרה הזה, שניהם צודקים. הניסיון לייצר פופ גורר אחריו מוזיקה שטחית ולא מזיקה, אולם לעולם לא יהיה בה את העומק שיש בחלק מהשירים של גפן. שיר שבא לענות על צורך של מעריצים, וגם מצליח, גם אם לא כל מי ששומע יתחבר.

שרי אלפי - Father and Son. אחרי חופשת לידה ארוכה, אלפי חוזרת עם חידוש מרענן לשיר של קט סטיבנס, ומכניסה בו מוטיבים מזרחיים. לרגע זה נשמע שאפיטה, אך אלפי מתגברת על המכשול הזה ומכניסה רוח חדשה לשיר הנוגה עם עיבוד משובח שהוקלט בהולנד. ברוך שובך.

אריק זנטי - בואי תני סימן. המעבד זנטי מנסה את מזלו מהצד השני, ומה שיוצא לו זה קיטש להמונים. ההתחלה של השיר ארוכה מדי, הקול שלו לא יציב ודומה שאפשר היה להפיק יותר - אם היה נותן אותו לאחר. לא כל אחד שהיה באולפן יכול להיות זמר, והשיר הזה רק מוכיח את הטענה. 

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו