אם תסתכלו כיום על נועם ברזני, תראו נער חייכן בן 16 שעוטה על ראשו כיפה, תשמעו קול מתחלף כמקובל לגיל ההתבגרות, ולא תוכלו שלא להיחשף למכשיר המירס, בו הוא כל כך מתגאה, וקיבל עקב היותו מתנדב "איחוד "הצלה" בעיר ראשון לציון.


עד לפני שלוש שנים במידה והייתם מדברים עם ברזני על אמבולנסים הוא היה קופא במקום, זה גרם לו למחשבות שהשתלטו על כל תא בגופו. "ההורים שלי חלו בסרטן, והחלימו לאחר שנה של טיפולים. שנה חלפה, וגם הכליות של אבי קרסו והוא עבר השתלה. כל התקופה הזאת התעוררו בי פחדים שיקרה להם משהו, דאגתי נורא מכל אמבולנס שעבר, הסירנות הפחידו אותי, הייתי מתקשר לדודים, לסבא וסבתא, ולאמא ואבא רק כדי לראות שהכול בסדר. באותה תקופה היה גם את מבצע "עמוד ענן" עם כל האזעקות. לא יצאתי מהבית תקופה מאוד ארוכה" אמר ברזני כשהפחד מאותם זמנים ניכר בעיניו, ובתנועות גופו.

נועם (צילום: איחוד הצלה)

דווקא כשכבר רצה להתחיל להתמודד עם פחדיו ולצאת מביתו בעצתה של הפסיכולוגית שהיה מטופל אצלה, עבר תאונה מתחת לביתו, בעיר בת-ים. "ירדתי עם אופניים למטה התחלתי לדווש והיה שמן על הכביש, החלקתי עם הראש היישר לעמוד בכניסה לרחוב ומאז אני לא זוכר כלום" סיפר נועם בקול חנוק. והוסיף: "ראיתי מעורפל, אני זוכר שאריה הגיע אליי תוך ממש חצי דקה, טיפל בי ושלח אותי עם אמבולנס לבית החולים".


אריה עמית, ראש סניף "איחוד הצלה" ראשון לציון, כנראה לא סתם נכנס לתוך האירוע הזה, עמית וברזני הם שכנים באותו הרחוב בעיר בת ים, בסך הכול שני בניינים מפרידים ביניהם, אך הם לא הכירו עד התאונה. בכל זאת פער הגילאים עומד על 17 שנה אז לא הייתה סיבה שייווצר איזשהו חיבור ביניהם. מאז אותה פגיעת ראש, בה עמית זיהה את מצוקתו של ברזני, חיבר אותו מיידית לחמצן והזעיק אמבולנס, מה שהציל בסופו של דבר את חייו של ברזני, אין יום שהם לא צמודים אחד לשני.


איך נער בן 16 מגיע להתנדב באיחוד הצלה ונשאר שם כבר כמה שנים אחרי כל הפחדים שתיארת?
התשובה מגיעה דווקא מהוותיק שאיחוד הצלה זורם בדמו, עמית: "הגעתי לבקר את נועם בבית החולים שהיה מאושפז כמה ימים, ואז בעצם התוודעתי מהוריו להתקפי החרדה שהיו לו לאמבולנסים ולאזעקות (צבע אדום)" והוסיף: "הוא היה מין סוג של היפוכונדר ממה עלול לקרות, היה לו סוג של התקפי חרדה בגלל כל מה שהוריו עברו. אז התחלתי לשלב אותו ב"איחוד הצלה" כדי להתחיל לחשוף אותו לקריאות, לאנשים, שיבין שזה חלק מהחיים "


כיצד אנשים בארגון "איחוד הצלה" קיבלו את הצטרפותו של נער בן 13?
"הרבה אנשים הרימו גבה ושאלו אותי, מה אתה לוקח איתך ילד בן 13. זה כנראה נראה להם לא מקצועי בגלל המראה הצעיר שמעורר התנגדות פנימית, אבל בשורה תחתונה זה מה שהציל את הילד, היום הוא בוגר, הוא בעצמו מכווין כוננים ויוצא לטפל בזכות קורס עזרה ראשונה שהוא עבר".

נועם, מה השתנה בך מאז אותה תאונה?
"מאז התאונה שהכרתי את אריה, אני וכל המשפחה התקרבנו לדת וזה עוזר מאוד. אריה נותן לי כל מה שאני רוצה הוא פשוט מלאך משמיים הוא עזר לי מאוד בחיים. באמת אני מודה לו על כל מה שהוא בשבילי בחיים האלה מבחינת הכול".


אריה, איך נועם שינה לך את החיים?
"הגעתי למצב שבו אני נהנה מהנתינה, מבחינתי שיהיה לך משהו יותר טוב ממה שיש לי, אין אצלי דבר כזה להיות רכושני, ונועם זה עוד פרויקט שאני מודה לקדוש ברוך הוא שנתן לי את האפשרות לקחת חלק. אתה לוקח ילד מפוחד, ללא זהות עצמית, ואתה מגבש לו את הזהות, זה מאוד מבגר אותו, מגיל 13 הוא נמצא בסביבה בוגרת".

אריה ונועם (צילום: איחוד הצלה)

עתיד באיחוד הצלה

"הוא מתנהג כפרמדיק לכל דבר" עמית העיד על ברזני. ואכן כך, ברזני רואה את עצמו בעתיד כחובש בכיר באחוד הצלה, וכאדם שיתנדב כמה שיותר למען הקהילה, תוך כדי החזון של הנער הצעיר, הוא קיבל קריאות במכשיר המירס והכווין כוננים לאירועים במקצועיות. "כשחברים שלי נפצעים הם מתקשרים אליי עוד לפני שקוראים לאמבולנס" אמר ברזני בגאווה על פועלו.


תחשוב טוב, יהיה טוב
ניתן לראות את החיבור המצוין ביניהם גם מבלי לדעת את כל הסיפור, שניהם עוטים את אותה כיפה שמעוטרת במוטו: "תחשוב טוב, יהיה טוב" וזה לא במקרה,עמית נתן לברזני את הכיפה, לאחר שקנה אחת זהה לעצמו. "יש לי שלושה בנים, ונועם הוא כמו בני הרביעי, הוא נמצא בביתי יותר מאשר בביתו" אמר עמית כששניהם ישובים על אותה הספה. הם יכולים להעביר אחד לשני באמצעות מבט אחד, מה שאחרים לא יכולים בשיחה שלמה, ככה זה משפחה, וכמה חודשים לפני שהתרחשה התאונה של ברזני, במקרה או לא במקרה נולד לעמית בן, וניתן לו השם נועם. כנראה שמישהו שם למעלה באמת מסתכל עלינו, ומכוון אותנו אל המלאך שלנו.

רוצים להתנדב? אם אתם מעל גיל 21, התקשרו לטלפון מספר: 03-756-22-77

, מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו