כשנכנסתי עם בר כהן לבית הקפה במתחם ביג פאשן באשדוד כדי לקיים את הראיון, הגישה לנו המלצרית את התפריט, הביטה בה כשהיא פותחת עיניים גדולות ושאלה אותה: "מאיפה אני מכירה אותך?".

אחרי שגירדה שנייה אחת בראש וניסתה לבחון את הצעירה שהתיישבה בשולחן, אם היא מכירה אותה מבית הספר או אולי מהצבא, חייכה בר את החיוך הכובש שלה ועיניה של המלצרית אורו: "נו, את מהטלוויזיה". אחרי כמה רגעים עבר גם מנהל המשמרת ליד השולחן והודיע לה בשמחה: "שתדעי לך שאני סימסתי לך בערב הגמר ורציתי מאוד שתזכי".

 (צילום: אסף ארמה, שי חנן, יח"צ)

כהן, שכבר לא ממש נבוכה מגילויי החיבה שעוטפים אותה, הודתה באדיבות. עושה רושם שהזמרת הצעירה (21) כבר הפנימה ששלב האנונימיות בחייה נגמר ושלב הסלפים והחתימות לכל דכפין מצוי בעיצומו. מהרגע הראשון שבו כהן נחתה באולפני "אייל גולן קורא לך" היה ברור שיש כאן פוטנציאל לזוכה.

מהתו הראשון הפגינה הבחורה מגן יבנה עוצמה קולית, ביטחון עצום ושירה שחודרת אל הלב והנשמה. כשעלתה לדו־קרב האחרון והעניקה אינטרפטציה חדשה ומרשימה לשיר "אל תשליכני לעת זקנה", היה ברור שיש כאן אלופה. הנפת הידיים על ידי אייל גולן כבר היתה לפרוטוקול בלבד.

וכעת, חודשיים אחרי, נשאלת השאלה אם אלה דקות אחרונות של תהילה חולפת או שכהן היא הדבר האמיתי. מישהו יודע איפה נמצאים היום יהודה סעדו, בועז מעודה או ישראל בראון, הזוכים הגדולים של "כוכב נולד"? ואולי כהן תיכנס דווקא למועדון המכובד על שם נינט, יחד עם שירי מימון, עדן בן זקן, הראל סקעת, רוני דלומי, עידן עמדי וכמובן נסרין קדרי, שהגיעה גם היא ממחוזות הטלוויזיה של אייל גולן?

מוקדם כמובן לקבוע, אבל סימנים מקדימים עולים ופורחים. בינתיים כהן משייטת לה ברחבי הארץ בפיאט 500 הקומפקטית והשחורה שבה זכתה בטלוויזיה, ומצפה להגשמת חוזה הקלטות בחברת "ליאם הפקות" בניהולו של איל גולן. ומבחינתה ברור שהחלק השני של הפרס הרבה יותר משמעותי. הפיאט הרי תלך לפירוק בעוד כמה שנים טובות, אבל האולפן מבחינתה הוא פוטנציאל להגשמה עצמית של חיים שלמים.

ובינתיים, עד שיתפרו לה חומר מקורי שיקפיץ את הקריירה שלה, כהן מכה על הברזל החם ומופיעה במועדונים ובאירועים ברחבי הארץ. בתפריט: בעיקר קאברים, איתם הלהיבה באולפן הטלוויזיה. הדרך לפניה עוד רבה, אבל כאחת שידעה לא מעט מאבקים בדרך לתהילה - מלחמה בלתי פוסקת במשקל היתר (שבשיאו הגיע ל־110 ק"ג), הפרעות אכילה והרעבה עצמית, קשיים בלימודים, עזיבה מוקדמת של הצבא, דחיות חוזרות ונשנות בתכניות הראליטי השונות וגם חבר מכה שהשאיר בה צלקות נפשיות - היא לא חוששת מעבודה קשה.

(צילום: אבי רוקח)

לרדת בגדול

כהן היא אחות הסנדוויץ' במשפחה אשדודית בת חמישה ילדים (שני אחים גדולים, שניים קטנים). האב אהרון עובד בחברת החשמל, האם אביבה עובדת בעסק למשקאות, וכולם הצטופפו בדירה ברובע י"ג עד שהגיע הרגע המיוחל והחמולה ארזה את הפקלאות ועברה לבית פרטי במושבה הסמוכה גן יבנה.

כבר מגיל צעיר מוזיקה הייתה חלק משמעותי בחיים שלה - אחד מאחיה עובד בתור די.ג'יי, לאח אחר יש אולפן הקלטות - וניתן לומר שהמוזיקה תמיד הקיפה אותה. "לא יכולתי לברוח מזה יותר מדי. כולם אצלנו עסקו בעיקר במוזיקה וגם אמא שלי שרה במשך כל השנים. אימא וחברות שלי תמיד האמינו בי שאגיע רחוק", היא מספרת.

בחגיגת בת המצווה הפציעה בר לראשונה באולם האירועים "הפיראט האדום" באשדוד כשהיא שרה שיר של שרית חדד ("זה היום שלי"). "אני זוכרת את האירוע הזה באופן מיוחד. עד לאותה בת מצווה לא שרתי בכלל, גם לא בבית, כי לא היה לי ביטחון עצמי. פתאום הופעתי והיה כיף גדול. אחרי זה משהו השתחרר אצלי. הצטרפתי למקהלת בית הספר, הייתי אחת מתוך כמה סולניות ששרו בטקסים ובהופעות שונות".

ההמשך כבר חרג מגבולות בית הספר. כשהייתה בתיכון הקימה עם חברים מגן יבנה להקת רוק. "קראנו לה 'קו 17', על שם קו האוטובוס היחיד שעובר בגן יבנה ומגיע לאשדוד. זה היה סוג של אירוניה להסתלבט על זה שאין בגן יבנה שום דבר מלבד אותו קו אוטובוס. היינו שרים בעיקר במתנ"ס בערבי כישרונות צעירים, ערבי הווי של להקות רוק, שרנו גם שירים של זמרים ישראלים - אביב גפן, מוניקה סקס וכאלה. אני הייתי הסולנית כמובן".

לצד ההתפתחות המוזיקלית, מבחינה אישית היו לכהן לא מעט קשיים. "אפשר להגיד שבבית הספר אני לא הייתי העיפרון הכי מחודד בקלמר", מעידה על עצמה כהן, שהעבירה את שנות נעוריה בתיכון רבין בגן יבנה. בסופו של דבר כהן סיימה 12 שנות לימוד אבל "לא היה לה ראש" לעשות את מבחני הבגרות. היא למדה בעיקר בכיתות קטנות, המיועדות לתלמידים מתקשים, ובמקביל הבגדים שלה עברו למידות גדולות. מאוד אפילו.

"בתור ילדה ואחר כך נערה מתבגרת עברתי משברים לא פשוטים שבאו לידי ביטוי בביטחון נמוך", היא אומרת ומתייחסת גם לעניין הפיזי, פועל יוצא של נערה שהתרחבה למידה XXXL. "היה לי חזה גדול ורציתי לעשות ניתוח כדי להקטין אותו. נאמר לי שאם אני רוצה לעשות את הניתוח הזה אני קודם כול חייבת להוריד משמעותית במשקל".

בר לקחה על עצמה פרויקט והשילה עשרות קילוגרמים ממשקל גופה, מה שהעמיד אותה בשיאה על משקל של 60 ק"ג (כשנקודת המוצא הייתה, כאמור, 110 ק"ג).

התפריט שלה לא כלל ניתוחים לקיצור קיבה וגם לא עבודה מוקפדת על תזונה נכונה לצד טיפוח כושר גופני. הטכניקה שלה הייתה בסיסית ומסוכנת הרבה יותר - הרעבה. "החלטתי שאני פשוט מפסיקה לאכול", היא מספרת. "כך ירדתי ללא הפסקה. הלחץ החברתי וההשפעה הסביבתית גרמו לי לא להכניס שום דבר לפה. באותה תקופה לא עניין אותי שום דבר, רציתי רק לרזות. זה מה שהיה לי מול העיניים. תבין, רק בטירונות בצבא הורדתי שבעה קילו".

את תקופת השירות הצבאי שלה העבירה במג"ב בשטחים בתפקיד פיקודי בתור סמבצ"ית מבצעים. אבל כמו בתקופת הלימודים בבית הספר גם כאן התקשתה לעמוד במשימות שהוצבו בפניה ופרשה מהשירות הרבה לפני שהפז"ם דפק שנתיים. "אני לא בן אדם של מסגרות, יכול להיות שזה חלק מתקופת ההתבגרות שלי", מתוודה בר.

כאפה טובה בהפוכה

הניסיון הטלוויזיוני של כהן לא התחיל ב"אייל גולן קורא לך". ברזומה שלה נרשמו שלל דחיות מתכניות ראליטי כאלה ואחרות בטרם היא זכתה לעמוד על הבמה בתכנית שחביבה על השרה מירי רגב. "עברתי המון אכזבות בתכניות האלו", היא מעידה. "כשהייתי בת 16 ניגשתי לאודישנים של העונה העשירית ב'כוכב נולד' והודחתי בשלבים המוקדמים. ניסיתי גם ב'כוכב הבא' ואפילו לא עברתי את האודישנים. בעונה השנייה של אייל גולן עשיתי ניסיון ראשון ולא הצליח, ורק עכשיו, בעונה הרביעית, סוף סוף הכול הסתדר".

בדיעבד, היא מספרת, ההזדמנות הזו כמעט וחמקה ממנה: "אחרי שהייתי בעונה השנייה היה איתי בקשר צמוד מלהק מהתכנית. הוא סיפר לי שהתכנית חוזרת לעונה רביעית והציע לי לנסות שוב. הודעתי לו שאני כבר לא רוצה כי נמאס לי מכל הנפילות האלו שהיו לי".

המפנה בעלילה הגיע כשיום אחד אחיה הצעיר בן הודיע לה שהוא נוסע לאודישנים של התכנית. "באותו יום אמרתי לו שאני באה איתו. נכנסנו לאותו חדר אודישנים, אחי שר ראשון ואני שרתי אחריו. בסוף אני עברתי, והוא נשלח חזרה הביתה".

ככה גנבת לו את הבכורה? הוא בטח לא סלח לך.

"מה קרה לך, אחי בן מפרגן לי בגדול", אומרת בר בחיוך. "הוא ליווה אותי במשך כל התקופה בתכנית ועד לגמר".

ההמשך כבר היה כמו לקוח מסיפור אגדות. "הופתעתי מכל מה שקרה שם, זה לא היה מובן מאליו. עד לתכנית הזו קיבלתי רק סטירות לפנים ואכזבות קשות, פתאום כמעט כל מה שאני מבצעת מתקבל בהתלהבות רבה. פתאום אני מקבלת כן, ועוד כן, ועוד כן".

באיזה שלב הרגשת שאת עולה על דרך המלך ושזו הולכת להיות העונה שלך?

"אני חושבת שזה היה בשלב חצי הגמר, עד לאותו שלב הייתי בכל מבחן עם רגליים רועדות. פתאום התחלתי לקבל ביטחון, מין כאפה טובה כזאת שבאה לי בהפוכה. שמעתי הרבה כאלה שראו אותי בטלוויזיה ושאמרו לי שזה בא לי על הדרך כאילו ככה בקלות".

אני חייב לציין שדרך המסך נראה היה ששידרת המון ביטחון.

"זה לא היה מובן מאליו, בכל פעם הרגשתי שאני נחנקת מהתרגשות ורעדתי מאחורי הקלעים".

לאיזה שופט בתכנית הכי התחברת?

"את כל חברי הפאנל אהבתי. כולם, כמובן, פרגנו לי בגדול, אבל היחידי שהתחברתי אליו באמת היה עדי ליאון. הוא היה הכי אמיתי. אולי לפעמים יש לו בעיית טאקט, אפשר גם לעדן את הדברים שלו, אבל הוא אמר דברים מאוד נכונים וגם מוזיקליים. הוא מגיע מהעולם הזה ומבין על מה הוא מדבר".

הייתה ביקורת שנגעה בך במיוחד?

"כשהופעתי באולפן עם שיר של דודו אהרון כל השופטים נעמדו על הרגליים ומחאו לי כפיים. זה ריגש ואפילו צמרר אותי. איל גולן החמיא לי באחד השירים ואמר שלקחתי שיר וריסקתי אותו לרסיסים. אתה לא מצפה לדבר כזה וזה בא לי בגדול".

את מספרת שבתיכון הייתה לך להקת רוק, וכאן את מככבת בסגנון ים תיכוני. מאיפה זה בא?

"אני שומעת מזרחית וים תיכונית אבל מעבר לזה אני גם שומעת ושרה בסגנונות אחרים ופתוחה לעוד סגנונות. שירים באנגלית, רוק, פופ, מוזיקת סול. אני אוהבת את כריסטינה אגילרה, וויטני יוסטון, אדל. בישראל אני אוהבת מאוד את דודו טסה, הוא מספר אחת שלי. בילדות גדלתי על עוזי חיטמן ונורית גלרון".

אז תני לי כותרת לקראת הקריירה המתגבשת שלך, איך להגדיר אותך?

"אני זמרת ים תיכונית, אבל בעצם פתוחה לכל כיוון. תמיד אפשר לשלב במזרחית בגיוונים נוספים. נסרין שרה עם הראל סקעת בסגנון משולב, וזה הכי לא צפוי אבל הכי יפה שיכול להיות. זה מוכיח שבמזרחית אפשר לשלב עוד סגנונות".

חלום עליכם

ובמסגרת שילוב הסגנונות כהן מתחילה לדחוף את הקריירה שלה. "התחלתי בתקופה האחרונה בסדרת הופעות בכל רחבי הארץ. הייתי בהופעה בהאנגר 11. אחר כך נסרין קדרי אירחה אותי בהופעה בהיכל התרבות בהשקת האלבום השני שלה. הופעתי במועדונים בהרצליה, היה לי מופע פריצה בשפיגל ברחובות. בחג החנוכה נופיע עם רביעיית הגמר בכל רחבי הארץ".

השאלה מתי נשמע אותך סוף-סוף עם חומר מקורי?

"אני עובדת באולפן ועובדת על סינגל משלי. בהמשך נעבוד על אלבום מלא ואני מאמינה שתוך שנה נגיע לזה".

מה החלומות והשאיפות שלך לעתיד הקרוב?

"אני לא יודעת מה הקשיים שיהיו לי בדרך ומה היתרונות, אבל כמובן שהחלום שלי זה להגיע רחוק. אני יכולה להגיד לך שהחלום שלי זה להופיע בקיסריה, אבל יש דרך משמעותית לעבור בדרך לשם".

ובואי ניכנס רגע לעולם הפנטזיה. איפה אנחנו רואים אותך עוד חמש שנים?

"אני מאוד מקווה שאהיה על במות עם חומרים שלי, שאגדל, שאתפתח, שאפתח לעצמי דרך משלי ואעלה למעלה. אני מאמינה שכל מה שצריך לקרות יקרה ומה שהוא שלי - שלי. אני הולכת להילחם בכל הכוח כדי להצליח ולא אוותר כל כך מהר. אני מאוד מקווה שיראו אותי ויגידו 'הנה, זו הזמרת הזו' ולא 'זו אחת מהריאליטי שנשכחה מהתודעה'. אני מקווה שלא יקרה לי כמו שקרה לפליטי ריאליטי אחרים, שהופיעו ונעלמו".

הרגשת נפילה מנטלית אחרי סיום התכנית?

"כל שלושת החודשים האחרונים היו אינטנסיביים, היה לי קשה להכיל את הלחץ אחרי הזכייה. למזלי הצמידו לי מנהל אישי, את חגי אוזן, שמנחה אותי כל הזמן. אני חושבת שאם אנווט ואפעל נכון, אני גם נמצאת 'בליאם הפקות', שנותנים לך הרגשה של בית, תמיד הם פה בשבילך בכל בעיה".

כמה אייל גולן מעורב ומשפיע עלייך?

"כל שיר שאנחנו מקליטים עובר דרך איל גולן, שמביע את דעתו. הוא עובר על החומר ומאשר. אני גם מקבלת ממנו עצות וביקורת. הוא הרי נמצא קצת יותר ממני וקצת יותר מבין בתעשייה הזו. זה כמו שאבא נותן לבת שלו ללכת, ככה אייל גולן לגביי".

התחברת אליו ברמה האישית?

"אני מאוד אוהבת אותו בתור בן אדם, הוא מאוד צנוע ברמה האישית. אין אחד שלא מכיר את אייל גולן ויש כאלו בעמדה שלו עם האף למעלה".

את יודעת שיש לא מעט אנשים שעד היום כשמדברים איתם על אייל גולן הדבר הראשון שהם חושבים זה פרשיית הסקס עם הנערות והאבא.

"זה ממש לא מפריע לי. הפרשייה הזו הייתה מגוחכת. רצחו לו את האופי, ובכלל, אין שום דבר שצריך להפריע בדרך שלי איתו".

אהבה זה כואב

לפני כשנה נפרדה כהן מחבר רציני ראשון, בחור דרומי שהלך איתה כברת דרך והשאיר לא מעט משקעים. "בהתחלה הכול היה ורוד, בחור ראשון, פרפרים בבטן, ואז אחרי חצי שנה של זוגיות התחילו המריבות. המשפחה שלו פתאום לא קיבלה אותי. לא באתי להם בטוב. בשלב מסוים בתוך מערכת היחסים הוא יום אחד החטיף לי מכות בתוך אמוק כזה של טירוף. הוא פשוט לא שלט בעצבים שלו".

מאז היא מחפשת אהבה ("ברור שאני רוצה אהבה, תראה לי אחד שלא רוצה אהבה"), אבל כפי שהיא מעידה על עצמה, מאז התכנית "אני פחות יוצאת לדייטים. דווקא לפני התכנית חיפשתי וניסיתי".

והיום יש לך בטח הרבה מחזרים.

"יש הרבה פניות ומחזרים, היום יותר מתחילים איתי ואני לא יודעת אם זה בגלל התכנית או בגללי".

איזה גבר את מחפשת?

"שלא יהיה אכפת לו מזה שאני מפורסמת, שיהיה אכפת לו מבר. לא אכפת לי שזה יהיה מישהו מהתחום אבל לא בהכרח. שיהיה קודם כול בן אדם, לא מחפשת אם יש לו כסף או אין לו כסף, שיהיה לי כיף איתו וכיף לישון איתו בלילה".

ומה עם מעבר לעיר הגדולה?

"אני רוצה להישאר בגן יבנה. במידה וזה יהיה נחוץ לי למקצוע אעשה את זה, והכי רחוק זה יהיה בראשון לציון".

אם לא היית זמרת איפה היינו מוצאים אותך עכשיו?

"לומדת אדריכלות. אבא שלי מאוד מאוכזב ממני שלא הייתי תלמידה טובה ושוויתרתי לעצמי".

בטח עשו לך קבלת פנים מפוארת בגן יבנה, ראש המועצה דרור אהרון פרס בשבילך שטיח אדום?

"הזמינו אותי מהלשכה לבוא לקבלת פנים אבל לא הלכתי".

ככה לסרב לראיס?

"כל היישוב בגן יבנה פרגן לי לכל אורך התכנית, אבל ממנו לא זכיתי לשום פידבק. בכל מקום כשיש נציגה שמייצגת את העיר או היישוב עושים לה פרסום ברחבי העיר, תולים שלטים, אבל לי לא היה שום דבר. נעלבתי, אבל לא נורא, זו בחירה שלו. לא היה סיכוי שהוא לא ידע על זה. רק אחרי שהעירו לו על הזכייה שלי קיבלתי את הטלפון מהלשכה שלו ואמרו לי שהוא רוצה לדבר איתי, אבל לא הסכמתי".

, מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו