"כגודל הציפיה - גודל האכזבה". כולנו מכירים את המשפט המפורסם הזה, והוא כל כך נכון. כשאנחנו זורמים עם מה שיש ולא מציבים ציפיות גבוהות מדי, אז אנחנו גם לא נוחלים אכזבות קשות. לעומת זאת, כאשר אנו מציבים לעצמנו ציפיות גבוהות, ולא משנה באיזה תחום בחיינו (לימודים, קריירה, חברה) רוב הסיכויים הם שנתאכזב הרבה יותר. כך החיים. 

הראלה ישי (צילום: דודו גרינשפן)

חשוב לי לחדד את דבריי. אין הכוונה שלא כדאי להציב לעצמנו ציפיות גבוהות, הרי ציפיות ומטרות הן מה שמניע אותנו להשיג את מה שאנחנו רוצים, אבל כמו בכל דבר בחיים נדרש איזון. כשדכנית אני יכולה לדבר במיוחד על תחום ההיכרויות, שם לא תמיד קיים איזון נכון בין הציפיות לבין המציאות בשטח.

תחשבו על מישהי שחברה שלה מספרת לה שהיא משדכת לה רופא חתיך. באופן אוטומטי היא מתרגשת כי אם הוא רופא, סימן שהוא מאוד חכם ושיש לו עבודה מכניסה וקבועה. העובדה שהוא חתיך היא בונוס מטורף. בהתרגשות רבה היא מגיעה לדייט, ואז מתנפצת לה הבועה. אין ביניהם כימיה, לא פיזית ולא מילולית, ולמרות שהוא נראה מצוין הוא לא עושה לה את זה. התוצאה: אכזבה ענקית!

דוגמה נוספת היא בחור שהכיר מישהי דרך הפייסבוק. הוא נדלק עליה מהרגע שראה את תמונת הפרופיל שלה, והיה בטוח ש'זה זה'. כשהם נפגשו הוא כל כך התאכזב. לא רק כי היא הייתה הרבה פחות יפה במציאות, אלא כי הדייט שלהם ממש לא זרם. פתאום הוא שמע שיש לה קול צורם, ובנוסף היא התנהלה כאילו היא "מאוהבת בעצמה". הוא חזר בסוף מהדייט בבאסה גדולה.

צילום: shutterstock

מי שמחפש/ת אהבה מתרגש/ת מאוד כשהוא/יא סוף סוף נתקל/ת במישהי/ו שיכול/ה "על הנייר" להיות בן/בת זוג פוטנציאליים. ואז מתחילות להירקם כל מיני ציפיות, שזה דבר מצוין, כל עוד אותן ציפיות הן ריאליות ולא מוגזמות.

כשדכנית אני יכולה לומר שאני בעד התרגשות וציפיות, אבל זיכרו לשמור על פרופורציות כדי להימנע מאכזבות גדולות. והכי חשוב, גם אם התאכזבתם פעמים רבות, מתישהו תגיע האהבה ששווה את כל הרגעים המאכזבים.

הכותבת היא שדכנית לחילוניים, מסורתיים ודתיים, בעלת רשת משרדי השידוכים "דו-לב" ומחברת הספר "סטטוס: בזוגיות / מיומנה של שדכנית". 



, מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו