השבוע האחרון היה סוער וגדוש באירועים. אבל אירוע אחד בלט מעל כולם, פרשת אופק בוכריס. ואם זה לא מספיק מספר נשים טוענות כי אחד מחברי הכנסת ממפלגת הבית היהודי הטריד אותן מינית.

כל זה בסמוך ליום למניעת אלימות כלפי נשים. בטיימינג די מדהים הפרשיות האלו מעמידות את החברה שלנו במבחן גדול מאוד. האם תפקידו ומעמדו של אדם יגרמו לכך שעונשו יהיה קל יותר? האם זכויותיו עולות על פשעיו?

הרי אם אדם רגיל, מעסיק מן השורה, היה עומד בסיטואציה דומה ככל הנראה היה מוצא את עצמו בכלא. על פי מה נשפוט אדם? מה שווה גבורתו אם ערכיו פגומים? מה שווה יכולתו להוביל אם אינו יכול לשלוט ביצריו והוא בוגד בערכים בהם הוא מאמין?

כל השבוע ראיתי ממים ברשת שמראים לנו איזה מפקד הפסדנו, איזה לוחם אמיץ. אבל מה כל זה שווה? במה נמדד מוביל דרך? במתן דוגמא ומופת, בלקיחת אחריות אישית, ביכולת לומר "טעיתי, ויש לזה מחיר".

בשבוע שבו אחד מנושאי השיח הבוערים היה מניעת אלימות כלפי נשים, בימים שבהם עוד אישה ערביה נרצחת על ידי משפחתה, בימים שבהם עוד אישה חוטפת מכות בביתה ממי שאמור להיות בן זוגה, בימים שבהם עוד אישה מנוצלת במקום עבודתה - אנחנו צריכים לשים את הדגש על כך שגבורה ושרזומה מכובד ומפואר ככל שיהיו לא שווים דבר אם אותם אנשים מנצלים את מעמדם לרעה.

כמו כל דבר אחר במדינה שלנו גם כאן יש תחושה שמנסים להפוך את השיח לשיח של ימין מול שמאל. אבל השיח צריך להיות שונה לחלוטין.

השיח שאמור להתקיים הוא שיח ערכי. מהם הערכים שאנחנו מצפים שיהיו לאדם שמוביל חיילים לשדה הקרב, למי שמנהיג אזרחים למלחמה בבירוקרטיה או לכל מנהיג אחר? צריך לצעוק שיש ערכים ומעשים כל כך מחרידים שכל עשייה ברוכה ככל שתהיה מתגמדת בגללם.

מבחינתי יש דברים שהם טאבו. הכוח שיש לאדם בידיים יכול להשחית בקלות. אנחנו תמיד צריכים להיות ערניים לאחריות שיש לנו כאנשים בחברה נורמטיבית.

  • שניר פלג הוא מעצב גרפי ומאייר, בן 41, לאחר כשלוש שנים בבאר שבע עבר לקיבוץ בית קמה. במקור מקיבוץ בגליל העליון. עובד כמורה לאמנות וכמחנך

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו