לפני חודשים אחדים הילדה החליטה להיות צמחונית. התעללות בבעלי חיים וכל זה. יופי לה.

בגדול, הכל היה בסדר. היא והצמחים הסתדרו לא רע בכלל, אבל הכל השתנה השבוע. מבט אחד בפרצוף המעונה, הסובל והמתוסכל שלה לאחר ביס שנעצה ב"המבורגר" הצמחוני (וג'י־בורגר) של רשת "קפה קפה" הביא למסקנה המתבקשת: מי שהמציא את הדבר הנורא הזה אולי מתיימר לא להתעלל בבעלי חיים, אבל הוא בהחלט מתעלל בבני אדם.

צילום: אשר קשר

אין לי צל של ספק כי האינקוויזיטור שהמציא את הדבר האכזרי הזה עשה זאת בכוונה תחילה כדי לגמול לכל אותם צמחונים שמתגעגעים בכל מיצי קיבתם להמבורגר אמיתי ועסיסי, אבל ליבם לא נותן להם להזמין לשולחנם פרה לשעבר.

אז במקום זאת ובלית ברירה אותם ישרי דרך ומזי רעב מזמינים את הדבר הכי דומה לאהבתם הישנה, שבשל רעיון עוועים אכזרי כלשהו גם נקרא בשם המפורש (מי יודע, אולי זה עשוי לגרום לכך שהם בחיים לא ישובו לחשוב יותר על המבורגר). 

באמת, אינקוויזיטור יקר? לא, כי אם אתה לוקח נתחי סויה וסייטן קצוצים יחד, עם בצל ופטריות, ועושה מהם צורה של המבורגר, אתה חושב שמישהו באמת ישביע את תשוקתו לדבר האמיתי? שמישהו ישתכנע שזה הדבר האמיתי? באותה מידה, ואולי אפילו בטעם טוב יותר, אתה יכול ליצור המבורגר מגושי פלסטלינה טריים ומתובלים.

אפילו הלחמנייה התכווצה בבושה. לא, באמת.

שני חצאי לחמניית המבורגר - שבאופן טבעי והגיוני זהים זה לזה - היו שונים האחד מהשני בתכלית השינוי וחלקה העליון של הלחמנייה היה משום מה קטן בחצי מחלקה התחתון.

ולא שזה שינה במשהו לילדה. היא פשוט הותירה את ההמבורגר כמעט כפי שקיבלה אותו, למעט שרידיו של אותו ביס מיותר, אומלל, שהותיר צלקת של ממש בנפשה התמימה, שבטוח תגליד לפני שזיכרונות טעמו של ה"המבורגר" ייעלם מזיכרונה.

צילום: אשר קשר

אצלי הכל בסדר

אבל חוץ מזה היה ממש בסדר. לעומת הילדה, אמא שלה ואני ממש נהנינו מהארוחה שלנו ומהמקום בכלל. לעומת המראה החיצוני, העלוב והמיותם של סניף "קפה קפה" על כביש 3 דרום (בתחת הדלק Yellow, מעט אחרי צומת מסמיה), הבפנים שלו מקסים ואפילו היה הומה אדם ביום שהגענו.

תפסנו מקום ליד החלון, מול השדות המוריקים של מושב ניר בנים, מעיינים בד בבד הן בתפריט והן בסיסמאות שקופירייטר מטורף ודובר אנגלית המציא למקום ונמצאות כמעט בכל מקום:

על הקירות ("Life tastes better when we shrae it together"), על המפיות ("Good food is a good mood"), על השקיות ("If you can't stay take me away") ועל כוסות הפלסטיק ("I'm cold as ice").

למרבה שמחתנו, התפריט היה בעברית ולא מתחכם בעליל. האמא של הילדה הזמינה ארוחת בוקר כרגיל, כי חשוב לה מגוון.

ומגוון היא אכן קיבלה: מלבד החביתה הגיעו גם סלט, קפה ומיץ תפוזים, והיא קיבלה אפילו לחם דגנים טרי ופנכות של קוביות פטה, טחינה, סלט טונה, אבוקדו, חמאה שדמתה למיונז וגבינת שמנת עם זיתים שחורים. בסיסי וטוב.

אני הזמנתי את הפיש אנד צ'יפס. הצ'יפס היה מצוין - גם הבטטה וגם תפוח האדמה. הפיש, שהיה פילה שיבוט בציפוי טמפורה, היה מעט חסר טעם, שזה מוזר מפני שיש מי שטוען כי טעמו של דג השיבוט (שהוזכר כשיבוטה בשיר "נוח" של מתי כספי ולהקת שוקולד, מנטה מסטיק) מזכיר טעם חזיר, ואין זה כך כלל וכלל.

מה שעזר לדג להיות טעים יותר היה כמות הגונה של מלח וטבילה קצרה באמבט הקטן של האיולי קארי הטעים שהצטרף למנה.

וכן, היה גם וג'י־בורגר, אבל זה כבר ידוע. ומילא הטעם, הווג'י־בורגר של הילדה הגיע כעשר דקות לאחר שאמא שלה ואני כבר קיבלנו את המנה שלנו.

אני לא יודע אם השף יצא לצוד סייטן בשדות של ניר בנים או סתם התווכח עם מנהל המשמרת שהוא לא מוכן להגיש את השקר כלשהו הזה, אבל עובדה היא שהתסכול של הילדה היה כפול ומוכפל.

אגב, היא עדיין צמחונית. 

מראה מקום:

"קפה קפה", תחנת הדלק Yellow, מעט אחרי צומת מסמיה

טלפון: 08-8602827

שעות פתיחה: א'-ה' 7:30-23:00, שישי 7:30-14:00, מוצ"ש - עד אחרון הלקוחות

פסקול: רדיו שקט עד בלתי שמיע והמהום נעים של סועדים

תג מחיר: ארוחת בוקר - 59 שקל, וג'י־בורגר - 56 שקל, פיש אנד צ'יפס - 64 שקל;

סך הכל: 179 שקל