ההנצחה של ספי ריבלין ז"ל

ב־18 בדצמבר ציינו בני משפחתו של ספי ריבלין ארבע שנים לפטירתו. מעבר להיותו אחד מגדולי הקומיקאים בישראל, היה ריבלין גם תושב ראשון לציון גאה ואף שימש במשך כמה שנים כחבר מועצת העיר.

ספי ריבלין ז"ל | צילום: תומריקו

מאחר ששמו של ריבלין היה כה מזוהה עם העיר, נערכו במהלך השנים מספר אירועים לזכרו, שהמוביל בהם היה פסטיבל הצחוק המסורתי שנערך בחול המועד. עם זאת, אתר הנצחה פיזי על שמו - לא הצליחו למצוא.

כשנתיים לאחר פטירתו עלתה יוזמה לקרוא למרכז הספורט בשכונת נחלת יהודה, השכונה בה התגורר ריבלין, על שמו ובכך לתת לו את הכבוד הראוי. ביום השנה לפטירתו של ריבלין ולאחר העלייה לקבר, שוחחה בתו שרון עם 'מיינט ראשון' והביעה את חוסר שביעות רצונה מכך שהנושא מתעכב ולא הצליחו עדיין למצוא את הדרך להנציח ולקרוא למרכז הספורט על שם אביה המנוח.

לשאלתנו מדוע הנושא לא יוצא לפועל התקבלו תשובות ממפעל הפיס ומהעירייה שבה כל אחד גלגל את האחריות לפתחו של האחר. שבועות ספורים אחרי ש'מיינט ראשון' ו'ידיעות ראשון' הציפו את הנושא, הגיעו סוף כל סוף הצדדים להסכמות, ובטקס מכובד הוסר הלוט ונחשפה הכתובת שמציינת כי מרכז הספורט נושא את שמו וזכרו של אחד מגדולי הבדרנים שידעה ישראל.

ראש עירייה במעצר

מעצרו של ראש העירייה דב צור היה אולי הסיפור הדרמטי ביותר שהתרחש בעיר בשנה האחרונה, זאת בשל המשמעויות הרבות שהיו לו

המשטרה בבניין העירייה | צילום: אבי מועלם

ב־3 בדצמבר, מעט אחרי השעה שש בבוקר, דפקו חוקרי יחידת להב 443 על דלת ביתו של צור וביקשו ממנו להתלוות אליהם. צור נעצר בחשד לקבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים וקשירת קשר לפשע במסגרת תיק 1803 – פרשת שבה היה מעורב גם ח"כ דוד ביטן. החשד המרכזי בעניינו היה כי קידם, לכאורה, פרויקטים נדל"ניים בעיר בתמורה לשוחד

עובדי העירייה ותושבים רבים הוכו בהלם כאשר בשעות אחר הצהריים הובא צור לדיון נוסף כשהוא נראה עייף ותשוש. בדיון הוחלט להאריך את מעצרו בחמישה ימים

בתום עשרה ימי מעצר ביקשה המשטרה להרחיק את צור מהעירייה לחמישה חודשים ולבסוף נפסק כי ההרחקה מהעירייה תהיה תקפה לחודש אחד בלבד ובמקביל תיאסר השתתפותו בוועדות מרכזיות ובראשן הוועדה לתכנון ובנייה. יש לציין כי בנוסף לצור נעצרו גם סגניו וחבריו לסיעה יוסי חממי ואייל מושיוב.  

ביום החזרה לתפקיד | צילום: באדיבות העירייה

לא פחות מתמונת המעצר, זכורה תמונת חזרתו של צור לבניין העירייה וקבלת הפנים החמה לה זכה מעובדים רבים שיצאו למסדרון והריעו לצור הנרגש שמצדו נופף לעברם וסיפר כמה הוא נרגש לחזור

חקירותיו של צור דרמטיות דווקא בשל הסמיכות לבחירות לראשות העירייה. אם עד לפני חצי שנה היה ברור לכל כי צור צפוי לקחת את הבחירות 'בהליכה' ואף אחד לא היה מוכן להצהיר שיתמודד מולו, הרי שכעת יש שבעה מתמודדים וביניהם שלושה מסגניו ומקורביו - מוטי עג'מי, רז קינסטליך ודורון אוזן.

צור עצמו בטוח בחפותו ומשדר עסקים כרגיל גם בימים אלה של טרום בחירות, אך ברור לכל שגם הוא ממתין בדריכות להחלטת המשטרה האם להעביר את החומר לפרקליטות עם המלצה להגשת כתב אישום.

השבתה בבית הספר

במהלך השנה פרסמנו ב'מיינט ראשון' לא מעט סיפורים על אלימות במערכת החינוך. בעינינו הבולט והעצוב שבהם היה על תלמיד שטען כי נפגע על ידי תלמיד בכיתתו והוריו טענו כי עד היום לא התאושש מכך.

למרות חומרתם של סיפורים אלה, נדמה שדווקא הסיפור הזה נחשב ליוצא דופן שכן מצדו האחד עמד ילד בן שש שהואשם באלימות ומן הצד השני עמדו 22 הורים לתלמידי בית הספר שהשביתו בגללו את הלימודים, מצב שהיה צריך להיפתר הרבה לפני שהגיע לכדי סערה שכזו.

צילום אילוסטרציה: shutterstock

לדברי ההורים, אותו ילד נהג באופן אלים במיוחד כלפי בני כיתתו. ההורים אמרו שהם חוששים שהמצב יילך ויתדרדר והגיעו למצב של חשש אמיתי לשלומם של ילדיהם. כדי להביע את מחאתם, השאירו ההורים את ילדיהם בבית למשך עשרה ימים וזאת כאשר לפי העדויות לא נעשים מאמצים לפתור את המשבר

צריך להדגיש שבסיפור כואב זה לא היו צדדים רעים, רק קורבנות. החל מההורים המודאגים, התלמידים שסבלו וכמובן הילד בן השש והוריו אובדי העצות שמצאו עצמם מול מתקפה

רק במהלך הכנת הכתבה מערכת החינוך נכנסה לתמונה וניסתה למצוא פתרון. בשבוע שעבר, ימים ספורים לאחר תחילת שנת הלימודים, אמרו ההורים כי הבעיה טופלה לאחר פרסום הכתבה והתלמיד הועבר למסגרת חינוכית מתאימה לו, דבר שאיפשר את פתיחת השנה לשביעות רצון כל הצדדים.

ביטול קו הרכבת הישיר לתל אביב

בוקר אחד לפני שבעה חודשים התברר לאלפי הנוסעים בקו הישיר בין תחנת ראשונים בראשון לציון לתל אביב כי ישנה כוונה לבטל את הקו, בשל העבודות על קו הרכבת לירושלים. ברכבת ישראל מיהרו להרגיע ואמרו כי "טרם התקבלה ההחלטה כך".

תחנת רכבת ראשונים | צילום: יריב כץ

חודשיים בלבד לאחר מכן התברר כי כבר התקבלה ההחלטה ובכך נגזר דינם של עשרות אלפי נוסעים מתוסכלים. וכך, עובדים רבים שעשו בכל בוקר את דרכם ברכבת נאלצו לחפש חלופות. מי שרצה להמשיך לנסוע ברכבת נאלץ מדי בוקר לנסוע עם הרכבת עד לתחנת לוד ושם להחליף לרכבת שנוסעת ישירות תל אביב.

מי שלא היה מוכן לעשות זאת נאלץ לבחור באוטובוסים או בנסיעה ברכב פרטי. כל החלופות עיכבו את הנסיעה, וההגעה למקומות העבודה התאחרה בשעות וכך גם החזרה לבית

קהילת הנוסעים הרימה קול זעקה ופגישות נערכו עם ראש העירייה והנהלת הרכבת. עיריית ראשון לציון אף עתרה לבג"ץ ועשתה שרירים, אך אף אחת מהפעולות לא נשאה פרי. גם הנוסעים החליטו לפעול והפכו את הנסיעות בבקרים לקולניות במיוחד בעזרת משרוקיות

למרבה הצער, ברכבת הבהירו כי אין להם כוונה לסגת מההחלטה, הנוסעים נאלצו לקבל את רוע הגזירה והמחאה גוועה. עם זאת, קבוצת המחאה בווטסאפ של נוסעי הרכבת עדיין פעילה, ולאחרונה אף יצאה משם עצומת מחאה וטרם ברור אם נאמרה המילה האחרונה

סערת קובי מידן וטקס יום הזיכרון

באותם ימים רגישים שבין יום השואה ליום הזיכרון, הצליח העיתונאי והמנחה הבכיר קובי מידן להכעיס רבים מאזרחי ישראל.

קובי מידן. צילום: תומריקו

על רקע העימותים בין כוחות צה"ל לפורעים ערבים סמוך לגבול רצועת עזה, פרסם מידן פוסט קצר בן חמש מילים בסך הכל ובו כתב: "היום אני מתבייש להיות ישראלי". הפוסט עורר את זעמם של גולשים רבים ברשת שקראו לו לעזוב את הארץ.

אמירתו מעוררת המחלוקת של מידן הפכה בן רגע לסערה גדולה שחרגה מגבולות הרשת החברתית. התנצלותו בפני מי שנפגע מן הדברים הורידה מעל הפרק אמנם את הדרישה להפסיק את עבודתו בגלי צה"ל, אבל מי שהיו פחות סלחנים הם תושבי ראשון לציון, ובראשם המשפחות השכולות, שדרשו לבטל את השתתפותו של מידן בהנחיית טקס יום הזיכרון המסורתי. כידוע, במשך שנים רבות מנחה מידן את טקס הזיכרון המרכזי בראשון לציון והוא אף מועבר בשידור חי בטלוויזיה.

ב־2 באפריל נחשף ב'מיינט ראשון' כי העירייה שוקלת להפסיק את העסקתו של מידן ולהחליף אותו במנחה אחר. גורמים בעירייה נפגשו עם נציגי המשפחות השכולות וגורמים נוספים לפני שתתקבל החלטה.

שבוע לאחר מכן הודיעה העירייה כי היא מבטלת את השתתפותו של מידן. "ההחלטה שיזם ראש העיר, שמתעלמת מהנסיבות, היא החלטה מוטעית מאוד בעיניי. מעבר למקרה הפרטי שלי", כתב אז מידן בתגובה, "עלולות להיות לה השלכות מדאיגות מאוד על גבולות השיח ותרבות השיח בחברה המשותפת היקרה לכולנו. ולא פחות חמור: דווקא ההחלטה הזאת עלולה לגרור את השכול לוויכוח הפוליטי. אני מאמין שאיש לא מעוניין בכך, בוודאי לא אני".

מותה הטראגי של אילן בר שלום ז"ל

זה היה יום גשום ב־27 באפריל. בשעות הצהריים החלו להתקבל ידיעות אודות שיטפון בנחל צפית ועל עשרות מטיילים שנלכדו בו ויש חשש לחייהם. כוחות הצלה רבים החלו לזרום למקום אך ככל שעברו השעות התברר כי מדובר באחד האסונות הגדולים שאירעו בישראל. 25 תלמידי המכינה 'בני ציון' שהיו לפני גיוסם לצבא, טיילו בנחל היבש כשלפתע גל עצום שטף אותם. 13 מהם הצליחו להיחלץ, שניים נפצעו ועשרה נספו באסון.

אילן בר שלום. נקטפה בטרם עת | צילום מהאלבום המשפחתי

לקראת שעות הערב הועברה ידיעה ראשונית לגורמים הרלוונטיים בעיר כי בין ההרוגים נמצאת גם אילן בר שלום, תלמידת מקיף ג', אך שעות רבות חלפו עד שהתקבל אישור רשמי. רק למחרת, בבוקר יום שישי, התקבלה הבשורה המרה.

בר שלום הובאה למנוחות בבית העלמין בעיר כשמאות מחבריה מלווים אותה בדרכה האחרונה. חבריה סיפרו על נערה שהיתה תלמידה מצטיינת וחברותית, כזו שתמיד אפשר לסמוך עליה. מאז אותו אירוע טראגי, פועלים הוריה כדי למצות את הדין עם האחראים. "

קטונתי להתערב בעבודת המשטרה והפרקליטות", אמר אוריאל בר שלום, אביה של אילן, "אבל אני מקווה שימצו עם ראשי המכינה את הדין עבור כל אחד מהנערים והנערות שנהרגו, בנפרד, ולא כמקשה אחת. בעיקר לנוכח זה שהם לא לוקחים אחריות".

"אני מצפה ללקיחת אחריות", אמרה האם לאחר האסון. "לנו זה כבר מאוחר מדי, אבל לפחות שתהיה איזושהי משמעות למוות של הילדים האלה".