כשמזכירים למאיר ניצן, ראש העיר המיתולוגי של ראשון לציון, כי בימים אלה יציין היכל התרבות שעל שמו 20 שנה להקמתו, מקבלים תשובה מרירה. בעצם, אומר ניצן, למרות שבתקופתי נפל הההחלטה להקימו, אני מוותר ברצון על ההנצחה. "מועצת העיר החליטה לקרוא להיכל על שמי וזהו, לא התערבתי בעניין הזה. אני נמצא בזכרונם של אנשים על הרבה מאוד דברים אחרים שעשיתי ולא צריך את היכל התרבות כדי להזכיר זאת".

ניצן. "מוכן לוותר על ההנצחה" | צילום: אבי מועלם

תרגום? רעייתו של ניצן, נעמי, נחרצת הרבה יותר: "היכל התרבות הזה עלה לי בדם. הוציאו למאיר את העיניים ומיררו לו את החיים בגלל זה. אמרו שהוא מוציא כסף סתם וסיפורים מכאן ועד הודעה חדשה. ומה התוצאה? השם שלו נמצא בקטן על ההזמנות, רוב התושבים לא יודעים שההיכל קרוי על שמו. אנחנו גם לא מקבלים הזמנות בכלל לאירועים בהיכל. בשנת 2013 היה אירוע שנתנו בו כבוד לכל מיני אנשים שהקימו את ההיכל וחילקו תעודות למי שצריך אבל לנו אפילו לא קראו לבמה. בסופו של דבר את התעודה קיבלנו בדואר".

האם נשכח ניצן בדרך לחגיגות? וזה איננו העימות היחיד שנקשר באולם, הגדול מסוגו בגוש דן, במשך שני העשורים האחרונים. חגיגה ומחלוקת בצידה.

"שמו חלק מהלוגו"

כדי להבין את הכעס של ניצן ואשתו צריך לחזור אחורה להחלטה לקרוא להיכל על שמו של ניצן. "מלאו למאיר שבעים ואחת, אחד מחברי המועצה דיבר איתי והרעיון לקרוא להיכל על שמו של מאיר עלה", נזכרת נעמי ניצן. "הנושא הובא להחלטה של מועצת העיר והתקבל. אגב, מי שהתנגד למחווה היה ראש העירייה הנוכחי דב צור.

"חשבתי לעצמי שזו תהיה מתנה יפה עבורו כי הוא באמת ראוי לכך", מוסיפה נעמי. "אם מאיר היה יודע מזה הוא לא היה מסכים, אבל אני לא חושבת שיש בזה משהו רע".

ומה קורה כיום?

"מנסים למחוק את הקשר של מאיר להיכל וזה כואב לי פיזית בכל נימי נפשי. יש היכלי ספורט ותרבות על שמם של ראשי ערים אחרים אז למה כאן עינם של אנשים צרה?".

את הטענות האלו דוחה על הסף מנהלת אגף התרבות העירוני והיכל התרבות, טלי צ'רנר. "שמו של מאיר ניצן הוא חלק בלתי נפרד מהלוגו של היכל התרבות", היא אומרת. צ'רנר (44), שנכנסה לתפקידה לפני שנה בדיוק, מוסיפה ש"אין כרגע חגיגות מוגדרות לציון עשרים שנה להיכל, אבל מאיר ניצן בהחלט מוזמן לכל אירוע שקורה ומשמעותי בעיר".

צ'רנר. "שואפת שהיכל התרבות יהיה רווחי" | צילום: קובי קואנקס

את עבודתה בעירייה החלה צ'רנר, שנולדה וגדלה בעיר, כעוזרת של מנהל אגף ההפקות ובהמשך עבדה 17 שנה בחברה העירונית. את תחום התיאטרון היא מכירה מקרוב מהבית שכן היא נשואה לשחקן 'החאן' אריה צ'רנר. בפניה ניצב אתגר להפוך את היכל התרבות בעיר למקום שימשוך אליו את המבלים, שנראה כי חלקם הגדול מעדיף לנהור דווקא להופעות חיות בלייב פארק.

"בסך הכל יש לנו ממוצע של כ-180 אלף איש שמגיעים להיכל לצרוך תרבות", אומרת צ'רנר, ומודה שההיכל נמצא בתחרות מתמדת על לבו וכיסו של הציבור. "השנים הקודמות היו מקרטעות והיו פיקים כלשהם. קמו גם היכלים סביבנו שהיוו תחרות אבל אנחנו מתמודדים עם זה בגבורה. העירייה מתקצבת את היכל התרבות בסדר גודל של 2.5 מיליון שקל".

אבל הוא לא רווחי.

"צריך להבין שתרבות חייבת סבסוד, אין תרבות שהיא רווחית באמת. נכון שיש מקומות תרבות שהם רווחיים כמו הלייב פארק וגם אני בתפקידי שואפת שהיכל התרבות יהיה רווחי מתישהו, אבל אני לא יודעת אם זה יקרה כי תיאטרון זה משהו שהוא פחות מכניס".

מלחמות דת

במהלך השנים האחרונות, עלה ההיכל לכותרות ולאו דווקא בשל ההצגות שהועלו בו. אירוע מרכזי היה מאבק השבת, שבסופו הוחלט לפתוח את ההיכל לטובת הצגות בשבת ובכך ניתן האות לגורמים דתיים ופוליטיים לצאת למאבק ובהצהרות שהם ילחמו שהמקום יישאר סגור בשבת אך ללא הצלחה. כיום המקום ממשיך לפעול בשבתות, אך למרות השקט התעשייתי, הנושא לא ירד מהפרק.

חבר המועצה מאיר עקיבא, שנחשב לאחד הלוחמים הגדולים בעד סגירת ההיכל בשבת, אמר לנו השבוע: "בינתיים אני ממשיך להיאבק על סגירת ההיכל ואני מקווה לטוב. אנחנו ממשיכים ללחוץ בכל מיני מישורים ולא הרמתי ידיים ובקואליציה הבאה אני אמשיך לפעול. אני עושה את ההשתדלות שלי עבור העניין ומתכוון לגייס אלי את הנציגים החרדים הנוספים שיבחרו למועצת העיר ויחד נהיה כוח שיביא לסגירת ההיכל".

עקיבא. "ממשיך להיאבק על סגירת ההיכל בשבת" | צילום: אבי מועלם

כשאנחנו מספרים זאת לצ'רנר, היא לא ממש מתרגשת. "רק בשנים האחרונות ההיכל הפך להיות פעיל בשבת ויש לזה ביקוש. הוא לא פתוח בכל השבתות, אבל כשיש מופעים גדולים כמו אדיר מילר אז זה סולד אאוט. גם שבתות עם אירועי ילדים בבוקר עובדות מאוד טוב. יכול להיות שיהיו גורמים פוליטיים דתיים שיהיה להם מה לומר על זה, אבל אני משערת שזה ייסגר במקומות אחרים. אני מאמינה בחופש לכולם אבל זה בהחלט ברמה העירונית".

סוגיה דתית נוספת שהצליחה לעורר רעש, היתה ההתקשרות של כת עדי יהו—ה עם היכל התרבות. בתחילה ביקשו אנשי הכת לערוך כנס סגור בהיכל התרבות אך לאחר לחץ ציבורי ביקשה העירייה לבטל זאת, דבר שגרר תשלום פיצויים מצידה. לאחר מכן, במהלך השבת, החליטו אנשי הכת לערוך טקס דתי בתוך תחומי ההיכל כשבחוץ מפגינים כאלף איש.

כאשר נשאלת צ'רנר אם מקרים מסוג זה עלולים לחזור על עצמם, היא לא שוללת זאת. "אני חושבת שצריך לבדוק כל דבר לגופו. אם משהו כזה יצוף, אנחנו נבחן אותו. לא רוצה לצאת בהצהרות. אם יש אירוע שפוגע ברגשות של תושבי העיר, וההיכל הוא של כל העיר, אז יש לבחון אותו בכל ההיבטים, למרות שאני מאמינה בשוויון".

עונה מפוארת

צ'רנר מתגאה בכך שעם כניסתה לתפקיד, הובילה שינוי משמעותי שיימשך גם השנה, בדמות מגוון רחב של הצגות תיאטרון חדשות בבכורה, שעולות במקביל לתל אביב.

העונה החדשה טומנת בחובה שיאים חדשים של תרבות ישראלית:  בזה אחר זה יעלו על במת ההיכל מיטב השחקנים עם ההצגות הטובות והמדוברות ביותר: "מלך הכלבים", "היורשת", "התקווה", "רומיאו ואמא", "רודף העפיפונים", "לא  לריב", "שבעה", "אותלו", "מהומה רבה על לא דבר", "משפחה חמה" ועוד ועוד. כאמור, ראשון לציון תארח את ההצגות ראשונה, לפני כולם, במקביל לעלייתן בתל אביב.

צ'רנר. "עונת מנויים עשירה ומפוארת" | צילום: קובי קואנקס

בהיכל התרבות אומרים שלמרות כל הקשיים, גם עונת המנויים הקרובה תהיה גדולה, עשירה ומפוארת. היא תכלול מחזאות ישראלית מקורית, קלאסיקה עולמית ואירועים מיוחדים.

בעירייה מדגישים כי באופן חסר תקדים, נושא התרבות בעיר מנוהל כחטיבה אחת דבר שנותן למנויי ההיכל פתח לקחת חלק בכל מגוון האירועים שמתקיימים במוסדות התרבות השונים בעיר ולהנות מהם. בהיכל גם מציינים את בית הספר למשחק שנפתח לאחרונה במקום, ונותן לקהל צעיר הזדמנות להתוודע לרפרטואר שלו.