רובע הבילויים בראשון לציון הפך את העיר לשם דבר בתחום התרבות והפנאי. תושבי המרכז שנהגו במשך שנים להרחיק עד תל אביב כדי למצוא מסעדות פאר או מועדוני בילוי שונים, הצליחו למצוא את הברים, בתי הקפה והמסעדות שלהם במתחם הבילויים החדש. ולמען האמת, זה קרה גם קצת לפני המיתוג מחדש, כשהרובע היה רק "איזור הבילויים באיזור התעשייה הישן".

רובע הבילויים של ראשון לציון | צילום אבי מועלם

למרות זאת, עשרות אלפי המבלים שגודשים את הרובע בימים אלה, אינם מעלים בדעתם שבראשית ימי המושבה, במקום הבליינים היו שם "הבילויים" - חלוצים חקלאים שעיבדו את אדמות ה'רובע', ולא בהצלחה יתרה. עם השנים, איזור התעשייה תפס את מקומה של האדמה.

רוק במוסך

בשנות ה־40 של המאה הקודמת, כאשר ראשון לציון עוד היתה מושבה מתפתחת, חיפשו תושבי העיר דרך לפתח את השטחים הגדולים של העיר. אחד המקומות היה רחוב משה בקר, מה שמוכר לרבים מתושבי העיר כאיזור התעשייה הישן. לטובת מיזם זה החלו תושבי העיר, שהיו ברובם חקלאים, להקים פרדס במקום, ניסיון שלא הצליח משלל סיבות.

החקלאים הנמרצים והמאוכזבים הבינו מהר מאוד שהעסק לא יתרומם וקיבלו החלטה אסטרטגית למקד את המאמצים החקלאיים שלהם בפרדסים הרבים האחרים שכבר היו בעיר. מיד לאחר מכן התקבלה החלטה, להפוך את אדמת רחוב משה בוקר לאיזור תעשייה, החלטה שתלווה את ראשון לציון ב־60 השנה שלאחר מכן.

בתחילת שנות ה־50, זמן קצר לאחר ההכרזה הרשמית על קום המדינה, הגיעו לראשון לציון שלושה מפעלים מרכזיים שהוקמו על ידי מהגרים מאירופה. הראשון היה מפעל לבלוקים, ואחריו הוקם מפעל לסכיני גילוח. המפעל השלישי והבולט, שרבים מתושבי העיר הוותיקים עוד זוכרים היטב, הוא מפעל הרדיו 'בן גל', שהכניס עניין וצבע למקום.

'בן גל' היה מפעל לייצור מקלטי רדיו וטלוויזיה, שהוקם בתום מלחמת העולם השנייה ביפו, על ידי חברת 'כל חשמל'. מאוחר יותר העתיק את משכנו לאיזור התעשייה המזרחי של ראשון לציון, שם גם החלה הרכבת מקלטי טלוויזיה. על אף הגל החדשני, המפעל נסגר כבר בשנות ה־60.

אבל סופו של 'בן גל' היה רחוק מלהעיד על מצבו של האיזור כולו, שהפך לאיזור תעשייה משגשג. בזה אחר זה קמו במקום מפעלים נוספים, בעיקר של בעלי מלאכה שונים. משם הדרך להפיכת המקום לאיזור תעשייה משגשג הייתה קצרה. מפעלים רבים הוקמו בזה אחר זה, רובם עסקים קטנים של בעלי מלאכה שונים.

וכך זה היה נראה פעם. "הרובע" | צילום באדיבות מוזיאון ראשון לציון

מאז תחילת שנות ה־90 החל הטפטוף התרבותי הראשון שמאז רק הולך ומתעצם, כאשר בין המוסכים ואולמות האירועים החלו לצוץ הברים הראשונים כמו ה'פאבליק' שגם הביאו מופעים של האמנים המובילים באותו זמן כמו אהוד בנאי ו'זקני צפת' וכן חנויות הבוטיק למשקאות כמו 'משיח', שהביאו אל עיר היין בירה משובחת, מסעדות מבוקשות כמו 'פרנצ'סקה' ברובע שהביאה ניחוח איטלקי עם מטבח מושקע ו'קמפניה' שהעלתה את התחום הקולינרי לרמה חדשה.

"המקום היה מאז ומתמיד איזור התעשייה המרכזי של העיר, עוד לפני שהחדש הוקם", מספר אלי פולק, מנכ"ל החברה העירונית, "היו שם אולם חתונות ומוסכים למיניהם בשילוב של ברים, לא היתה בו שום זהות. מכל האיזור הגיעו בליינים אבל הוא לא היה ממש מזמין.

עד היום אפשר למצוא שם עוד מחסנים ומוסכים, זכר לאותה תקופה שבה עסקים קטנים שלטו באיזור ובצורה לא אסתטית או מתקדמת, סוג של טלאי עסקי על טלאי עסקי. באיזה שלב התחילו להגיע לשם גם פועלים ועובדים זרים והתקבצו שם למעין שוק של פועלים והם כולם ממתינים לעוברי אורח מזדמנים שיציעו להם עבודות שונות בבית".

מתי התחולל לדעתך השינוי?

"המקום עצמו היה איזור של שיכורים ומסוממים שהעסיק רבות את המשטרה והחברה לביטחון, כי כמעט בכל ערב היו שם קטטות של חבורות שיכורים. לפני כשמונה שנים התקבלה החלטה בעיריית ראשון לציון על ידי ראש העירייה שבמסגרתה איזור התעשייה הישן יהפוך למקום חדשני. בהחלטה הזאת הושקעו עשרות מיליוני שקלים. החזון היה להפוך אותו לרובע שלם שהוא מעין היכל תרבות פתוח שבו יהיו פעילויות תרבות שונות כמו שיש במתחם התחנה בתל אביב ובירושלים, ומשם הוא יצמח ויגדל".

האמינו שזה יעבוד?

"כאשר התקבלה ההחלטה, הוקמה מינהלת שאחד התפקידים שלה היה להחליף את תמהיל המקום, שזה אומר להכניס בעיקר עסקים קולינריים ותרבותיים. כיום אפשר למצוא שם עסקים כמו מועדון הקריוקי 'פלאג אין' ומסעדות כמו סוהו. גם החזיתות של העסקים הפכו להיות אחידות לטובת המראה הייחודי של המקום. מאז המקום הפך למתחם בילויים.

אנחנו מקיימים שם כמה פעמים בשנה אירועי תרבות בחינם, וגם מקימים בימות להופעות עבור הציבור כמעט בכל מועד חגיגי בלוח השנה העברי. השנה למשל בחג האהבה יגיעו סטטיק ובן אל להופיע בחינם עבור התושבים. בנוסף אנחנו מקיימים שם בכל שבוע פעילויות למשפחה וילדים כדי להחיות את הרובע ולהביא קהל שיעזור לעסקים להצליח".

להולכי רגל בלבד

ומה לגבי מעט העסקים שעוד נשארו ברובע ואינם מתאימים לנוף המקומי כיום ברובע? לדברי חיים לשם, סגן מנהל אגף התכנון ומנהל היחידה לתוכניות אב ומיטהר, "הם לא יישארו שם עוד יותר מדי זמן. אנחנו רצינו לשקם את המקום לטובת העסקים.

הופעה במתחם הרובע | צילום עיריית ראשון לציון

"ב־2010 בחרנו אנשי מקצוע מובילים שיתכננו ויקימו את הרובע. זה כמובן עבר את כל האישורים הרלוונטיים ובסופו של יום התוצאה הסופית היא מה שאנשים רואים כיום. עלות הפרויקט עמדה על 25 מיליון שקל ובמקביל ביקשנו מבעלי העסקים שישנו את חזיתות החנויות, הליך שנמשך עד היום. אנחנו מבחינתנו לא היינו רוצים לראות שם כל מיני מוסכים או חנויות שלא תואמות את הרובע. אנחנו רוצים לפתוח איזור תעשייה חדש, בצפון העיר, שאליו יעברו אותן חנויות מעטות שנמצאות ברובע".

ומה עוד?

"בנוסף לחזיתות גם הריצוף יוחלף ויהיה אחיד. כמו כן אנו מעוניינים לחסום את תנועת כלי הרכב כדי שרק הולכי רגל יוכלו להסתובב שם, שמסעדות יוכלו להוציא שולחנות וכיסאות החוצה. בזמן האחרון נבחר ממתג חדש לרובע, זו יוזמה חדשה מאוד אבל הכיוון שלנו יהיה אותו כיוון".