עצי פרי שאכלו התוכים בשיכון המזרח | צילום שי אלבלינג

ראיתם תוכים ירוקים מעופפים בעיר ונוחתים על העצים? אל תתבלבלו, אנחנו עדיין במדינת ישראל ולא ביערות הגשם, ואתם גם לא מדמיינים. להקות תוכי דררה, זן שבעבר היה נדיר למדי בישראל, הפך בשנים האחרונות לנפוץ יותר במרכזי הערים. זאת לאחר שככל הנראה הצליחו לברוח מבתים פרטיים ולהתרבות בטבע.

תוכי הדררות הם תוכים ירוקים בוהקים המגיעים לגודל של עד 30 ס"מ, ומסתבר שהם אוהבים מאוד פירות. אז מה רע בתוכים? על השאלה הזו יכולים לענות תושבי שיכון המזרח שגילו שכל עצי הפרי שלהם נהרסו. 

"רגע לפני שהספקנו ליהנות מהתפוחים שגדלים על העצים שלנו הם פשוט חיסלו אותם", מספר אייל יעיש, תושב השכונה, ומפרט: "הם פשוט מגיעים לחצר, בלהקה של כמה עשרות, מתנפלים על התפוחים במטרה לאכול אותם ומפילים אותם לקרקע".

ברגע שהתוכים מצליחים להפיל את הפירות לקרקע בלתי אפשרי לאכול מהם, מאחר והתוכים מנקרים אותם בביסים קטנים. "לפעמים מצליחים להציל כמה תפוחים אבל ברוב המקרים הם אכולים ואף אחד לא ירצה להתקרב לפרי כזה".

הפרי האכול. התוכי רק נגס | צילום שי אלבלינג

רונית רחמים, שמתגוררת גם היא בשיכון המזרח, מספרת שקשה מאוד להתגונן מפני להקות התוכים. "הם מגיעים בדרך כלל בשעות אחר הצהריים ופשוט ממלאים את ענפי העץ והכל ברעש גדול ומספיקות להם חמש דקות של אכילה, על הדרך, בשביל להרוס פרי שגדל במשך חודשים".

מאחר ובדומה לעטלפים גם תוכי הדררות הם עופות מוגנים, אין למעשה כל דרך למנוע את הגעתם אל חצרות הבתים ועצי הפרי. "ניסינו לעשות קצת רעש ולהבריח אותם, אבל זה לא עוזר", מגלה רחמים. "הם חוזרים שוב ושוב עד שהם מחסלים את הפירות".

היבט נוסף הקשור לתוכי הדררה, שנראים חביבים למראה אבל לא בעיני בעלי העצים, הוא הלכלוך שהם משאירים אחריהם. "הפרי שנופל נרקב מהר מאוד בשמש והם לא ממהרים לאסוף אותו הוא מתמלא בנמלים וזבובונים שגם הם מטרידים", אומר יעיש. "אבל כנראה שאין לנו ברירה והטבע חזק מהכל, גם כשזה בחצר שלך בשכונה".