דורית קראדי. מוסד חינוכי שבו לכולם יש מקום | צילום אבי מועלם

בימים אלה מסיים את לימודיו המחזור הראשון של בית ספר 'נווה עו"ז' בראשון לציון, מוסד חינוכי מיוחד בנוף העיר המשלב תלמידים דתיים וחילונים. בפני בוגרי כיתה ו' שהתחנכו במשך השנים על ערכים חילונים ודתיים, ניצבת כעת משימה לא פשוטה כלל: להחליט כעת לאן ימשיכו בחטיבת הביניים והתיכון, האם לחינוך הדתי או החילוני (על כך בהמשך).

מי שעומדת בראש המערכת החינוכית המורכבת הזו היא דורית קראדי, אשתו של המפכ"ל לשעבר משה קראדי ואשת חינוך ותיקה הנמצאת במערכת כבר 25 שנה, מתוכן 11 שנים כמנהלת 'נווה עו"ז' שבו לומדים כ־450 תלמידים.

"בית הספר קיים כבר 20 שנה והוקם כשהייתה הגירה של משפחות צעירות לראשון לציון", היא מספרת השבוע. "בית הספר היה מאוד מצליח אך לפני שמונה שנים קרו שני דברים. ראשית, צפי האכלוס ירד כי המשפחות הלכו והתבגרו והילודה פחתה. בנוסף, לפני שמונה שנים הגיעה קבוצת הורים המורכבת מזוגות מעורבים, דתיים וחילונים, ונזקקו לפתרון שיאפשר לילדיהם לקבל חינוך המורכב מכל העולמות".

הקושי שעמד בפני קבוצת ההורים היה השאלה לאן לשלוח את ילדיהם ללמוד. גם החינוך הממלכתי וגם החינוך הממלכתי־דתי לא היו עבורם אופציה מועדפת.

"במערכת החינוך הממלכתית־דתית שיש בעיר שמים דגש על מקצועות קודש ופחות על תחומים כמו אמנות", מסבירה קראדי. "מצד שני, בבתי הספר הממלכתיים הם לא הרגישו שיש מספיק התייחסות ליהדות ולכן הם ביקשו לפתוח בית ספר שבו יהיה חינוך משלב, בית ספר שמרחיב ומעמיק בזהות יהודית אבל נמצא עדיין תחת הגדרת החינוך ה'ממלכתי' ולא הדתי".

"ביקשתי את אמון ההורים"

ראש העירייה דב צור נענה לקריאת ההורים. הוחלט שלא להקים בית ספר חדש אלא למצוא בית ספר מתאים שיוכל לעשות את השינוי הנדרש. "במסגרת החיפושים פנו גם אליי", משחזרת קראדי. "העליתי את הנושא בפני צוות המורים שהסכים לשתף פעולה".

קראדי. קפצה למים | צילום אבי מועלם

לפני שנתנה תשובה חיובית הלכה קראדי לבקר בבתי ספר דומים שפועלים בערים אחרות. "היה לי חשוב לראות איך פועלים בתי ספר דומים ורק אחר כך הסכמתי לקפוץ למים. נפגשתי עם ההורים שילדיהם למדו בבית הספר והם הביעו חשש שבית הספר יעבור תהליך של הדתה, אך אני ביקשתי את אמונם וערבתי להם שזה לא יהיה הכיוון".

"מאותו הרגע נכנסנו לתהליך וכבר לשנה הראשונה של הקדם יסודי לפני כיתה א', נרשמו 18 ילדים שהחליטו לתת לזה הזדמנות ומשם זה כבר הלך והתגבר", היא אומרת. 

איך מקיימים את ההבטחה להורים לשמור על איזון?

"ישנם מסרים דתיים מסוכנים שלא יכנסו אליי לבית הספר, כמו דמות דתית שנכנסת ואומרת שאם לא ישמרו על כשרות הם לא יוכלו להיות יהודים ואם לא ישמרו את השבת אז אלוהים יעניש אותם ושהם חייבים ללכת עם בגדים צנועים. היו אצלי מורות מכפר חב"ד, חרדיות, שעזבו את בית הספר בעקבות השינוי. הן לא אהבו את ריבוי הדעות אצלנו".

איך נראה סדר יום בבית ספר מסוג זה?

"היום מתחיל במפגש ותפילת בוקר עם מורה דתי של הילדים שהוריהם רוצים בכך. ילדים שלא נכנסים לתפילה מקיימים מפגש בוקר שבו מקיימים דיון על נושאים שונים. בסוף השעה הזו כל הילדים חוזרים לכיתות וממשיכים יום רגיל".

יש יותר חילונים או יותר דתיים?

"מבחינת התפלגות זה בערך חצי וחצי. לשמחתי יש ביקוש גדול לבית הספר".

והחלוקה הזו לא יוצר מחנות בין הדתיים לחילונים?

"ממש לא. אנחנו נותנים לכל אחד את המקום שלו ולא מטשטשים זהות. אם ילד חילוני רוצה לראות איך התפילה נראית אז בשמחה. אני יכולה לומר שעוד לא היה אצלנו תלמיד חילוני שהחליט לחזור בתשובה או לשמור תורה ומצוות בגלל החינוך או הלימודים עם חברים דתיים".

אין חשש שאתם מבלבלים את התלמידים ומעמידים אותו בפני מגוון דעות רחב מדי?

"אני לא רוצה לעשות שקר בנפשי ואומרת מראש למשפחות שאנחנו לא בית ספר דתי. משפחות שרוצות חינוך דתי במובן המקובל ממש לא מתאימות לכאן. אנחנו מחנכים לפלורליזם, מלמדים את הילדים לחשוב וכשלומדים למשל על קריעת ים סוף אנחנו גם מעלים את האפשרות שיש הסבר טבעי כמו גאות ושפל. אנחנו חושפים את הילדים לחשיבה ולא שהכל מתקבל מלמעלה".

כמה מבוגרי בית הספר הדתיים ימשיכו למוסדות חינוך דתיים?

"כרגע אני יודעת על שלושה אבל ההורים פועלים להקים בית ספר על־יסודי שגם הוא יהיה תחת חינוך משלב".

קראדי. "ישנם מסרים דתיים מסוכנים שלא יכנסו אליי לבית הספר" | צילום אבי מועלם

זכות הבחירה

מיכל רחמים, אמא לשני ילדים בבית הספר הלומדים בכיתות ה' ו־ג', מגיעה מבית חילוני אך החליטה שילדיה לא ילמדו בחינוך החילוני הרגיל. "חיפשנו מקום שיהיה בו מעבר. רציתי שהילדים שלי לא יהיו בורים ביהדות ויכירו מושגים שונים, שיפתחו סידור ושזה לא יהיה זר להם.

בית ספר דתי הוא לא אלטרנטיבה כי זה לא אורח החיים שלנו ובית ספר חילוני גם לא נותן מענה. מבחינה זו 'נווה עו"ז' מקנה לילדים שלי את כל מה שאני רוצה וצריכה. אנחנו לא שומרים שבת אבל הבת שלי יודעת לשאול מתי היא יוצאת כדי לדעת אם אפשר להתקשר לחבר דתי".

אין לך חשש שהילדים יחזרו בתשובה?

"מבחינתי חזרה בתשובה היא לא חשש. אם הם יגדלו ויעשו זאת מתוך מקום מודע זו בחירה שלהם, כמו הרבה דברים אחרים שהם חשופים אליהם. אני מאמינה בלתת מידע ולא להסתיר. אני מאמינה שדווקא מהמקום הפלורליסטי והמקום הסקרן הם יהפכו לטובים יותר. כל עוד הכל ממקום של בחירה לי אישית אין בעיה עם זה".

גם בקרב ההורים הדתיים ששלחו את ילדיהם לחינוך המשלב, עלו שאלות ותהיות אודות בית הספר בטרם שלחו את ילדיהם, כפי שמספר אביטל שקד, דתי חובש כיפה ששני ילדיו לומדים בכיתות ו' ו־ג'. "כשהבן הגדול שלי היה במסגרות הגנים הממלכתיים־דתיים הוא היה חוזר עם כל מיני אימרות שלא התאימו לנו. למשל, הוא היה רואה מישהו נוסע בשבת וקורא לו 'רשע'. זה צרם לנו באותה תקופה לשמוע את זה. שמענו על הרצון לפתוח בית ספר משלב וזה קסם לאשתי ולי, הרעיון שאף אחד לא כופה על השני אורח חיים מאוד נגע לנו.

"המשפחה שלנו מאוד מגוונת", הוא מוסיף. "האחים שלי לא דתיים ואצל אשתי יש גם חרדים וגם חילונים, התרבויות השונות ואורחות החיים המגוונים לא זרים לילדים שלנו ולכן הם לא נמצאים בחממה".

אין לך חשש שילדיך ילכו בדרך אחרת ממה שאתה מחנך אותם?

"שאלנו את עצמנו את אותה השאלה, אבל הנה הבן שלי שמסיים השנה את בית הספר ילך בשנה הבאה לישיבה התיכונית בעיר וימשיך במסלול הדתי. זה אומר שהוא בחר ללכת בדרך הזו וזה בא ממנו. חלק מהכיתה שלו הלכו ללמוד במקיף ח' וזה לא עבר לו אפילו בראש. מבחינתו ומבחינתנו זה בא ממקום אמיתי של בחירה".

 

קראדי. דרושה מסגרת המשך | צילום אבי מועלם

לאן הולכים מכאן?

בסוף שנת הלימודים הנוכחית יסיימו בוגרי כיתה ו' את לימודיהם בבית הספר המשלב ויעשו היסטוריה כמחזור הבוגרים הראשון של המוסד. למרות הכבוד הרב הם מסיימים בתחושה מעט חמוצה, זאת מאחר שייאלצו להיפרד מחבריהם ולפנות ללימודים במוסדות חינוך אחרים בעיר במקום להמשיך במסלול אותו החלו לפני שש שנים.

לדברי ההורים, במהלך השנים האחרונות הם החלו במגעים מול העירייה וביקשו להקים חטיבת ביניים שתהיה גם היא מושתתת על החינוך המשלב אך בשלב זה אין עדיין אישור לכך.

"כרגע אין לנו אפשרות ללימודי המשך", אומרת אחת האמהות, מיכל רחמים. "אין חטיבה למרות שיש צורך ברור שיש דרישה לכך. יש לנו שביעות רצון מהמערכת ואנו מקווים שהנושא ייפתר. אנחנו בדיונים עם העירייה אך נכון להיום אין לנו מושג איפה זה עומד, הבוגרים של כיתות ו' יתפזרו למוסדות החינוך השונים, אנחנו בשלב הבקשות ויש רצון טוב וגם ניתנה לנו הבטחה בעל פה שזה יקרה, אבל לא ידוע לנו על משהו קונקרטי כרגע".

מהעירייה נמסר בתגובה: "אכן יש דיאלוג בנושא עם ההורים. מנהלת אגף חינוך על יסודי צפויה גם להיפגש עם ההורים לגבי אפשרות שילוב חינוך משלב בעיר אך לצערנו זה לא יקרה בשנה הקרובה".

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו