ברנר. מבין שלפעמים צריך לפטר מאמן, אבל חושב שלא היה מוצדק הפעם | צילום אורן אהרוני

בשבועיים האחרונים שמוליק ברנר יושב בביתו ומאחה את השברים. למרות שזה היה באוויר בתקופה האחרונה, המאמן בן ה־37 עדיין טוען שהופתע כשקיבל את הודעת הפיטורים ונאלץ לעזוב את מכבי ראשל"צ אחרי כמעט חמש שנים רצופות במערכת - שלוש כעוזר מאמן ובשנה וחצי האחרונות כאיש המרכזי על הקווים ב'בית מכבי'. "הטיימינג הפתיע וחשבתי שזה לא היה לעניין. אבל באופן כללי, זה ראשון", אומר ברנר.

היה חסר מנהיג

"אני מאוכזב מאוד", ממשיך ומודה המאמן המפוטר השבוע. "ההודעה הפתיעה אותי בעיקר בסיטואציה שלה. שיחקנו חודשיים בלי השחקן הכי חשוב בקבוצה (מארק טולפסן, ר.ו), שחזר בדיוק מפציעה. הבאנו את קית' לנגפורד, שעשה שינוי. לא הפסדנו ב־20 או ב־30 הפרש לאף קבוצה. ואגב, בשמונת המשחקים האחרונים שלי בראשון, בהרכבים הזויים, היינו טובים יותר מהיריבות ורק הייתה לנו בעיה בסיום, בעיה של 'גו־טו גאי', ואז החתמנו את לנגפורד - אי־אפשר לבקש יותר מזה. בסיטואציה הזאת, כשעוד לא שיחקנו משחק אחד עם טולפסן ולנגפורד ביחד, בעיניי זה היה הזוי לפטר אותי".

ואולי, צחוק הגורל, דווקא ההחתמה של לנגפורד היא שסללה את דרכך החוצה.

"כשהבאנו את קית', זה היה לגמרי ביחד כי הבנו, חברי ההנהלה ואני, מה חסר לקבוצה. הכל נעשה בשיתוף. אני אוהב ומעריך מאוד את המנכ"ל גלעד זיו. 24 שעות לפני משחק החוץ נגד הפועל ת"א הוא שכנע אותי לא לרשום את לנגפורד, בטענה כי המשחק ביום חמישי באותו שבוע, נגד אילת בבית, יותר חשוב".

ואז הפסדתם, שוב אחרי איבוד יתרון גדול לקראת הסיום.

"הפסדנו להפועל ת"א, ואז הוחלט לפטר אותי. לא היו לי במשך השנה עשר דקות שקטות. אבל זה המקום. ועם כל האהבה שלי אליו - הוא כזה. בכל עשר דקות משהו יכול לקרות. מצד אחד זה לא הפתיע אותי, מצד שני - מאוד הופתעתי ממה שקרה לי. סוג של דיסוננס".

אם היית יכול להחזיר את הגלגל אחורה, היית עושה אולי דברים אחרת?

"לא כל כך. אני מאוד גאה במה שעשינו. וכשאני אומר 'אנחנו' - זה קודם כל דרור כהן ואלחנן ביטן, שהיו איתי במערכת. הם שני אנשים שאני אוהב ומעריך מאוד. בחודשים האחרונים התגייסנו ובאמת עשינו לילות כימים כדי שהקבוצה תהיה הכי מוכנה לכל משחק. גם השחקנים רצו מאוד בכל משחק. אין ספק שהיה חסר לנו הגרוש ללירה כדי שזה ייראה גם במאזן".

אז מה לא עבד?

"האמת, המאזן שלנו לא היה מה שציפינו. הוא לא היה די טוב, אבל היכולת - כן. לעצם השאלה, היה חסר לנו מישהו שייקח על עצמו את המשחק ברגעי ההכרעה. שינהיג את החבר'ה וישים סל במאני טיים. זה מה שהיה חסר, ולטעמי זה משהו שישנו עכשיו".

שרף. החליף את העוזר שלו בראשל"צ | צילום עוז מועלם

ברנר למי ששכח, נמצא בראשל"צ מ־2013. הוא שימש כעוזרם של מתן חרוש, שרון דרוקר, אריק שיבק ואפילו צביקה שרף, שהחליף אותו כאמור על הקווים. הוא היה עוזרו של שיבק כשראשל"צ זכתה לפני שנתיים באליפות ההיסטורית ופחות משנה לאחר מכן החליף את שיבק שפוטר על הקווים. אחרי שהוליך את הקבוצה אשתקד לפיינל־פור מהמקום השביעי, ברנר קיבל קדנציה נוספת אצל הכתומים. אבל 14 הפסדים ב־23 משחקים העונה, רובם אחרי סיום צמוד הובילו לפיטוריו.

לברנר יש נסיבות מקלות. הוא נאלץ להסתדר מתחילת העונה עם מכת פציעות גדולה מאוד, כזאת שהשביתה כמעט כל שחקן בסגל בשלב כזה או אחר של הליגה. "לא ראיתי כזה דבר בחיי", מודיע ברנר. "מהמחזור הרביעי, כשאבי בן שימול סדק את הצלע - בכל שנייה מישהו היה חסר. אף אחד לא מבין כמה דרו קרופורד משמעותי לנו - והוא היה חסר בשני המשחקים הכי חשובים של העונה, נגד הפועל חולון בגביע ונגד גלבוע־גליל בליגה, כשהפסדנו בדקה האחרונה. בהרכב הזה הרגשתי שאין לנו פריבילגיה להפסיד שחקן אחד למשחק אחד. השמיכה הייתה כל כך קצרה. לטולפסון לא היה לנו תחליף. לקחנו סיכון מחושב כשחיכינו לו, וכל איש מקצועי יגיד לך שלשחק ללא מספר 5 אמיתי זה בעייתי".

הסיפור שלך הוא גם על מעמד המאמן, שנשחק עד אפר בשנים האחרונות.

"לא הייתי לוקח את המקרה שלי ומקיש ממנו משהו כללי על מעמד המאמן, כי קטונתי. ברמה האישית אני מאוד־מאוד מאוכזב מהפיטורים האלה. הייתי במועדון הזה הרבה מאוד זמן, ואני חושב שהייתי דומיננטי מאוד במערכת. הגענו לפיינל פור, ולקחנו אליפות בעונה אחת. אני גאה בהישגים האלה ומבחינתי הם זהים. אני חושב שהנוכחות שלי הורגשה. זה מצער וכואב. אבל לצערי זה חלק מהספורט".

לא מאחורי הגב

ב'בית מכבי' עבד ברנר עם היו"ר יצחק פרי, שפיטר לא מעט מאמנים לאורך הקריירה שלו. בתחילת העונה הפתיע היו"ר כשהחליט לעלות ולשבת ביציע, אחרי 40 שנה בהן התמקם על הספסל, בצמוד למאמן. ארבעה משחקים הספיקו לו - והוא שב לספסל.

"מבחינתי לא הייתה בזה תועלת גדולה. זאת התעסקות בטפל", מסביר ברנר. "גם אז וגם עכשיו לא התייחסתי יותר מדי לעניין המיקום של פרי בזמן המשחק. זה דבר שמסיח את הדעת מהעיקר, ולא עוזר לקבוצה להתמקד. השיקול היחיד מבחינתי היה איך עוזרים לקבוצה להתמקד. מה פרי אומר ומתי - פחות הפריע לי".

ואיך היו היחסים שלך עם פרי לאורך כל העונה?

"לא הרגשתי יחס שונה מאשר בשנים עברו. בשורה התחתונה מבחינה מקצועית, שהיא מה שמשנה, לא היה לנו מספיק כדי להחזיק מעמד. בראשון אף פעם אין שקט. לא אפרט ולא אכנס לרזולוציות, אבל אפשר לראות את זה במשחקים. אתה לא ילד ויכול להבין את זה".

אולי ליו"רים יש יד קלה מדי על ההדק, כי בעונה שעברה, לדוגמה, מכבי חיפה ואתם הגעתם לפיינל־פור מהמקומות השביעי והשמיני.

"חשבתי על זה תמיד והניסיון של השנים האחרונות רק חיזק את זה. החשיבות בפלייאוף היא להגיע אליו בכושר הכי טוב. הביתיות תמיד מוסיפה, אבל זה הרבה פחות חשוב. אם אתה שואל אותי אם להגיע לפלייאוף עם יתרון ביתיות או בריא, אז עדיף בריא".

לנגפורד במילאנו | צילום EPA

ראשל"צ שאתה עזבת יכולה להגיע העונה לפיינל־פור?

"אין לי ספק. ברור שכן. אם מרפי הולוויי או עידן זלמנסון נוקעים חלילה קרסול מחר - זאת לא קבוצה לפיינל־פור. אבל בהנחה שיש סגל מלא כפי שהוא כרגע - אני לא רואה סיבה למה לא".

לא חששת לאורך כל השנה האחרונה שמחכים לך מעבר לפינה שתיכשל?

"ממש לא. קודם כל יכול להיות שיש אנשים שיש להם אופי אחר משלי, וזה בסדר, אנחנו לא רובוטים ולא כולם חושבים אותו הדבר. אין ספק שיש פערים בין איך שהמאמנים מרגישים לבין הסביבה, בטח אצלנו".

ברנר טוען שהספורט בארץ לוקה בחשיבה לטווח הארוך. "צריך שמאמן ירגיש שיש לו תמיכה וגב להוביל את הקבוצה לטווח הארוך. לא רק להסתכל על הקבוצה בטווח הקצר או על הסנטימטר הבא. זה משהו שבכלל חסר בספורט הישראלי, סובלים מקוצר ראייה".

ההחלטה להביא את שרף היתה מאחורי גבך?

"דיברתי עם ההנהלה לפני שיצאה ההודעה על צביקה. לא דיברו מאחורי הגב שלי, אלה אנשים שאני אוהב ומעריך. אני מבין את הלחץ שהם היו בו, כי מכבי ראשל"צ זה לא מקום רגוע. גם כשמנצחים".

"יש בי כאב"

אז מה הצעד הבא שלך?

"כרגע אני רוצה לנשום ולנוח קצת. אני מאחל לכל המאמנים בליגה לשמור על מקום העבודה שלהם. העונה, לקבוצות שמתמודדות בתחתית יש מאמנים די יציבים, ואני חושב ומקווה שלא יהיו עוד פיטורים העונה".

פעם ראשונה שאני שומע דבר כזה ממאמן שמחפש ג'וב חדש.

"אני מודע לקשיים של כל המאמנים. יש בי כאב. לפעמים אתה אומר לעצמך 'טוב, יש בעיה אמיתית בקבוצה וצריך להחליף כי אין ברירה', אבל אני לא חושב שזה היה המקרה הפעם. לא שלי ולא שלהם".

לאן הקריירה שלך הולכת מכאן?

"אני רק מתחיל לחשוב על זה. אמנם פוטרתי רק לפני כשבועיים אבל זה נראה כמו שנה. אני מנסה עכשיו לקחת את הזמן ולעכל את הדברים כי באמת שהשקעתי את כל כולי בקבוצה. מאז אוגוסט האחרון השקעתי ימים ולילות בקבוצה הזאת, אז עכשיו אני אקח לעצמי כמה ימים כדי להירגע. יהיו לי עוד אתגרים רבים וטובים. אני עדיין לא יודע מה הם, אבל אני כבר מחכה להם".

זאת אומרת שתמשיך לאמן?

"אני אוהב את הכדורסל ונמצא בליגת העל כבר הרבה שנים, כמעט שני עשורים מאז שעליתי לבוגרים. זה חלק ממי שאני".

אז אולי אפשר כבר לקבוע שהשנה וחצי האחרונות בראשל"צ רק חישלו אותך.

"אני מאוד אוהב את המקום ומאוד מחובר אליו. זה המקום שעשיתי בו את הצעדים הראשונים שלי בתור מאמן, ותמיד אזכור את זה. אני מקווה גם שהשארתי אחריי במועדון משהו טוב ממני".

"ברמה האישית אני מאוד-מאוד מאוכזב מהפיטורים האלה. הייתי במועדון הזה הרבה מאוד זמן, ואני חושב שהייתי דומיננטי מאוד במערכת. זה מצער וכואב. אבל לצערי זה חלק מהספורט, "מאז אוגוסט האחרון השקעתי ימים ולילות בקבוצה הזאת, אז עכשיו אקח לעצמי כמה ימים כדי להירגע. יהיו לי עוד אתגרים רבים וטובים. אני עדיין לא יודע מה הם, אבל אני כבר מחכה להם". 

 

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו