תיאטרונטו 2018, בשנת ה-70 של מדינת ישראל, הינו פסטיבל הצגות היחיד הגדול ביותר שהתקיים עד כה. תיאטרונטו הינו פסטיבל של הצגות יחיד, המאפשר לשחקן ליצור דיאלוג ישיר עם הקהל, והינו אחד הפסטיבלים הוותיקים והמובילים בתחום התיאטרון. 

בפסטיבל, שיחל ביום ראשון, 1.4 ביפו העתיקה ובעכו, יתחרו 12 הצגות על פרס ההצגה הטובה ביותר על שם השחקן ניסים עזיקרי ז"ל. 

אלימות במשפחה, יחסים בין יהודים לערבים, הקשר למסורת היהודית, הומלסים, המרוץ אחר האושר והמאבק להשרדות הם רק חלק מהנושאים של ההצגות המשתתפות בפסטיבל, המייצגות מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית. 

איך להיות מאושרים ב 10 שלבים. צילום: ז'ראר אלון

השנה הגיעו יוצרים מכל רחבי הארץ, ביניהם: יוצרים הנמנים על קבוצה תיאטרונית שחיים בקיבוץ חוקוק ("המופע של מלי"), משכונת כבאביר בחיפה ("ואדי מילח"), ממושב ניר חן בדרום ("לולקע") ועוד. הוועדה האמנותית כוללת את יעקב אגמון יו"ר הוועדה, ממציא התיאטרונטו ומנהלו מזה 28 שנה, והיוצרים והשחקנים דניאלה מיכאלי ושמעון מימרן. 

מה מחכה לכם בתיאטרונטו 2018? 

להישאר אליס

עיבוד לספר "עדיין אליס" מאת ליסה ג'נובה. עיבוד ובימוי: דנה שטנדל. משחק: נינה קוטלר. אליס, אישה מצליחה בעלת מוח חד וגוף בריא, מקבלת אבחנה שמשנה את חייה. זוהי מחלה ללא תרופה וללא מעצורים. כעת אליס יוצאת לקרב על חייה ועל זהותה. כשהעבר נעלם והעתיד אפל וידוע מראש, כל מה שנותר זה העכשיו.

לולקע

מסיפורי הבעל-שם-טוב. עיבוד לבמה ומשחק: יהב גל. בימוי: יהב גל ובצלאל בורוכוב. סיפור על מסעו של רבי יעקב בעקבות צוואתו של הבעש"ט רבו. סיפור על חלום העושר והאושר (או שמא להפך..?) של כל אדם. 

לולקע. צילום: ז'ראר אלון

ליל הסדר

מאת: נועה בל ובביצועה. בימוי: כרמית דבורי. חיילת בודדה בת 19, מלאת שמחת חיים, מוזמנת לחגוג את ליל הסדר בבית משפחה מארחת. במהלך הסדר, נוצר קשר מיוחד, בינה לבין אם המשפחה. קשר שמציף מעל פני השטח זיכרונות החושפים עבר קשה.

פעם הייתי יפה מאוד

כתיבה, בימוי ומשחק: תהל רן. חלי נולדה וגדלה במושב. היא הייתה ילדה טובה, תלמידה טובה, והכול נראה שהולך במסלול מוכר, אך חייה קיבלו תפנית חדשה והיא מדרדרת לסמים. כשחלי מבינה שאין לה כבר מה להפסיד, היא נאבקת בתוכה בקרב האחרון של חייה. 

יום הדין

בהשראת 'המשפט' מאת פרנץ קפקא בהוצאת 'שוקן'. מאת​: יוסי אלקה. בימוי: Opal. משחק: ​אושרי כהן. דפיקה בדלת. מול יוסף ק' ניצבים שני שוטרים עם צו מעצר. האישום: לא ידוע.  כך מתעורר יוסף ק' לאחר חגיגות יום הולדתו השלושים - נאשם ואינו יודע על מה. מרגע זה הפכו חייו לסיוט מתמשך.

אושרי כהן ב"יום הדין". צילום: ז'ראר אלון

כל אמא

יצירה, בימוי וביצוע: קורין ולך. נוצר במסגרת לימודי החממה - תיאטרון עכו. הצגה על אימהות וסוגי התמודדות שונים שנעים בין הקרבה טוטאלית לנטישה. חשבון נפש נוקב והומוריסטי על הורות ואימהות.

ירח צ'יליאני

מחזה מאת אבי נאסה. תרגום: יוספה אבן שושן. בימוי: יהודית ג'ינג'ר. משחק: מתן פרמינגר. חואן מאמין שבקרוב הירח יוליד עולם חדש. במטרה להכין אותנו למאורע המרגש, הוא מפיץ את תפיסתו החדשנית בזמן שהוא ממתין למרגריטה אהובתו.

רסיס בלב

מאת: ווג׳די מועווד. תרגום ודרמטורגיה: עידו שקד. בימוי: חנן ישי. משחק: מורד חסן. וואהב, נער בן 19 יליד לבנון היגר כילד עם הוריו למערב. לוואהב יש גם "אחות תאומה", מלחמת האזרחים בלבנון. היא נולדה יחד איתו, ומלווה אותו מאז. התמודדותו עם המוות וזוועות המלחמה נשזרים עם מצוקתו הפרטית.

המופע של מלי                                         

שחקנית יוצרת: שגית סגל. כתיבה ובימוי: אורי גולדשטיין. פרוייקט מבית היוצר של קבוצת תיאטרון הקוקייה מקיבוץ חוקוק. מלי נודדת ברחובות תל אביב, מלקטת רגעים והגיגים, אוספת אל חיקה חפצים נטושים, חלודים, מוכים. מוסיפה אותם אל צרורותיה. מדברת אליהם. מעודדת את רוחם. מעניקה להם חסות ונחמה. מבלי להביט לאחור, מלי צועדת קדימה. אך דומה כי סודות עברה אורבים לה בפינת רחוב חשוכה. 

המופע של מלי. צילום: ז'ראר אלון

שאלה נעלמה

הרצאה מקורית: יצחק אפשטיין. עיבוד ובימוי : חגית רכבי ניקוליבסקי. שחקן: מעיין רחמים.  יצחק אפשטיין נשלח לארץ ישראל על ידי הברון רוטשילד  להשתלם בחקלאות. לאחר עבודה ביסוד המעלה ובראש פינה, עבר לעבוד בהוראה ואף פיתח שיטת לימוד שפה שנקראה "עברית בעברית". בהרצאתו "שאלה נעלמה", אותה נשא ב-1905 בקונגרס הציוני ה-7 בבאזל, פנה אל מנהיגי הציונות ובקש להתייחס אל תושבי הארץ הערביים. זהו טקסט נבואי נוסטלגי, אירוני, כואב - אך לא רק - זוהי גם הזדמנות לשמוע ולראות גם את הנרטיב  הערבי.

ואדי מילח

עפ"י ספרה של אורנה עקאד. מחזה ובימוי: אורנה עקאד. משחק: למיס עמאר. "הוד מעלתך , נכבדי, הכנתי נאום עם הרבה מילים יפות ואני לא בטוחה  שאני מאמינה בכל המילים היפות ..זה יהיה שקר ..." כך נפתח נאום הזכייה בפרס נובל לשנת 2020 של איאת שיתי, המשוררת הפלסטינית הראשונה שזוכה בפרס זה. בעודה נושאת את דבריה, היא חוזרת במחשבותיה לשנת 2000,  כאשר היא נערה בת שבע עשרה מפרדיס. הערבייה היחידה בבית ספר שרוב תלמידיו הם חברי קיבוצים. המפגש בינה לבין המורה שלה, מוליד סיפור אהבה אסור, אובססיבי שיוצא מכלל שליטה במקביל לאובדן השליטה ברחוב הפלסטיני-יהודי- ערבי באוקטובר שנה זו.

איך להיות מאושרים ב-10 שלבים

מאת: מעין אבן. בימוי: מיכאל גורביץ׳. משחק: שחר נץ. אומללים? בודדים? לא מאמינים שאתם עדיין כאן? רוצים לברוח ואין לאן? "איך להיות מאושרים ב – 10 שלבים" הוא סמינר המציע שיטה פשוטה ומהפכנית לכיבוש האושר בעשרה שלבים.

פסטיבל תיאטרונטו 2018, 1-4.4. לזמני הצגות ורכישת כרטיסים: https://www.run-art.co.il

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו