להתבגר ולהתגבר
קרן אלהרר, מנהלת תחום ההתנדבות במינהל החינוך • בתפקיד: שלוש שנים

גיל ההתבגרות הוא אחת התקופות המורכבות בחיים. שילוב של עומס רגשי עם תקופת הבגרויות גורמת למשברים רבים בקרב בני הנוער. בנקודת זמן רגישה זו, נכנסת קרן אלהרר לעולמם של בני הנוער, כדי להטמיע בהם ערכים חינוכיים ולגרום להם להפוך לאזרחים טובים יותר.

קרן אלהרר | צילום: אבי מועלם

"בעבר היתה תוכנית מחויבות אישית, שבמסגרתה כל תלמיד היה צריך להקדיש מספר שעות עבור הקהילה. כיום, תלמיד צריך להקדיש זמן בשלוש שנותיו האחרונות בתיכון למען הקהילה, כתנאי לקבלת תעודת הבגרות", היא מסבירה.

לדבריה, כששואלים אותה מה התפקיד שלה, היא עונה שהיא עושה קסמים. "בראשון לציון יש למעלה מ־140 עמותות וארגוני חסד שמשוועים לידיים עוזרות ואני מחברת ביניהם. הקסם הוא בליצור את המעבר מן הכוח אל הפועל. כיום יש למעלה מ־600 תוכניות התנדבותיות שאני מפעילה ואלפי תלמידים שמחדירים בהם את תחושת השליחות".

בין התוכניות שהפעילה אלהרר בעיר ניתן למצוא כמה יוצאות דופן, כמו הכשרת תלמידי תיכון כמאלפי כלבי נחייה, עוזרי מצילים וליצנים רפואיים.

"שואלים אותי אם התפקיד דורש כאן מגע של אישה, אבל אני עונה שזה דורש מגע של נשמה של מישהו שמאמין שהוא יכול לשנות. מה שצריך זו נשמה יתרה", היא אומרת. "אני נמצאת במגע עם תלמידים מחוץ למסגרות הפורמליות ולשמחתי יכולה לומר שתקופות העבר שבהן גברים הרגישו חזקים יותר מנשים - עוברות מהעולם. יש לנו תלמידות שהתנדבו לתפקיד לוחמת אש, שנחשב לתפקיד גברי, והן לא נופלות מאף גבר. אם יש בנות תיכון שחוששות להשתלב בתפקידי ניהול כי הן מפחדות שהסביבה הגברית לא תקבל אותן, אני רוצה לומר להן שהשמיים הם הגבול. אם את רוצה משהו, את באמת תצליחי".

מגשרת על הפער

עו"ד הילה נדב כרמל, מתנדבת במרכז הגישור העירוני • בתפקיד: שלוש שנים

פעמים רבות, כשמדברים על דמות 'הפעיל החברתי', חושבים שמדובר בלוחם אופוזיציונרי שמחפש כיצד לסייע למוחלשים בחברה. עו"ד הילה נדב כרמל (35) דווקא חברה לפעילויות העירוניות על מנת לסייע לאלה שזקוקים לידע המשפטי שלה, גם אם זה אומר לפנות זמן שעליו היתה יכולה לגבות כסף רב בשוק הפרטי.

"לפני כשלוש שנים התחלתי להתנדב במרכז הגישור העירוני של ראשון לציון, כי חיפשתי דרך לתרום לחברה", היא מספרת. "מקומם אותי שיש אנשים שצריכים ייצוג משפט, אבל רק בגלל שאין להם כסף הם לא יכולים לקבל את הזכות הזו. לכן היה לי חשוב להתחבר למקום שבו אפגוש אנשים שלא יכולים לשכור את שירותיי באופן פרטי".

עו"ד הילה נדב כרמל | צילום: אבי מועלם

נדב כרמל החלה להתנדב במרכז הגישור, שנועד לנסות לפתור מחלוקות לפני הגעה להליך משפטי מורכב ויקר, בעיקר בין בני זוג שרוצים להתגרש. "יש סטיגמה שבכל הליך גירושין האישה היא הצד המוחלש ושגם בבית הדין הרבני הכל נוטה לטובת הגבר. לי היה חשוב שבמסגרת הגישור לא יהיו כלל פערים בהסכם. בנוסף, גם אם זה לא מגיע לכדי גישור וממשיך להליך משפטי, היה לי חשוב להמשיך ולתת סיוע משפטי, ככה שלא יבוא לידי ביטוי היתרון הגברי".

בנוסף לידע שלה כעורכת דין למשפחה, מתמחה נדב כרמל בדיני פשיטת רגל ומסייעת לבעלי עסקים רבים שנקלעו לקשיים.

"אני פוגשת המון גברים פושטי רגל ומסייעת להם לצאת מהמצב הקשה אליו נקלעו", היא מספרת. "בעבר אולי היה נהוג לחשוב שגברים עם אגו גברי יתקשו לקבל סיוע מאישה שתעזור להם לצאת מהתסבוכת הכלכלית, אבל אני לא מרגישה את זה".

שרת האוצר

קרן ברק, גזברית וראשת מינהל הכספים בעירייה • בתפקיד: שנה וחודשיים

אחד התפקידים החשובים בעירייה ובכלל בחיים שייכים למי שאחראי על הכסף, או במקרה של עיריית ראשון לציון - אחראית. "תפקיד הגזבר הוא אחריות על הפן הכספי בארגון וברשות המקומית: בניית תקציב, תזרים הכסף, גביית המסים והאגרות, ניהול נכסי העירייה וכל מה שמרכיב בסופו של דבר תקציב עירוני בסדר גודל של למעלה מארבעה מיליארד שקל", מסבירה הגזברית הטרייה יחסית קרן ברק (44), אם לשלושה. "לנהל תקציב כל כך גדול זה מאתגר ומורכב. זה גם מצריך יצירתיות כי יש כאן מרכיבים מאוד קשוחים, אבל זה נותן גם סיפוק מאוד גדול".

קרן ברק | צילום: סיון פרג'

ברק מספרת שמינויה לא היה הדבר המפתיע בסביבתה. "אני חייבת לומר שהעובדה שאני אישה לא גרמה להרמת גבה אצל אנשים, אלא דווקא הגיל הצעיר שלי יחסית היה סיבה להפתעה. אני מודעת לכך שיש אנשים שחושבים שעולם הכספים שייך לגברים, אבל אני מעולם לא נתקלתי בקושי בגלל המגדר שלי. בעיריית ראשון לציון רבות מעובדות האגף הן דווקא נשים ולא גברים. בכלל, אני חושבת שנשים צריכות לדעת מה הן רוצות ולא לתת לנורמות ישנות להכתיב להן מה לעשות. מי שמאמינה בעצמה יכולה לגמרי להצליח".

סטיגמה נוספת שברק רוצה לנפץ היא שאישה לא יכולה לשלב בין קריירה לאמהות. "זה כבר הוכיח את עצמו כמשהו שעובד", היא אומרת. "אפשר לשלב גידול ילדים עם קריירה ואני חושבת שאיכות הזמן משפיעה יותר מאשר הכמות".

אוכפת החוק

יוכי אילן, מנהלת אגף החנייה • בתפקיד: 24 שנה

עולם אכיפת החוק בכל הקשור לעברייני חנייה וסדר ציבורי היה תמיד קשוח, אך בשנים האחרונות הוא הופך ליותר ויותר אלים. מספר מקרי האלימות המילולית והפיזית עולה מדי שנה כלפי הפקחים, שמוצאים עצמם לעיתים נזקקים לטיפול רפואי לאחר מפגש אלים עם תושב זועם.

"זו עבודה מאוד מסיבית עם אחריות מאוד גדולה, תפקיד לא פשוט בכלל", מסבירה יוכי אילן (50), מנהלת האגף על ארבעים עובדיו. "אני מתמודדת עם אוכלוסייה לא פשוטה מדי יום ושומעת את העובדים שלי כשהם פוגשים אלימות בשטח. בשלב כזה אני נכנסת לתמונה ויוצאת בעצמי לשטח, לפעמים עם ניידת, כדי לדאוג שהעובד שלי לא ייפגע".

יוכי אילן | צילום: אבי מועלם

לדבריה, בגלל המפגשים הטעונים הללו עם תושבים, היא שמעה מלא מעט אנשים שזה לא תפקיד שמתאים לאישה. "יש שאומרים שהמקצוע הזה לא מתאים לנשים, אבל אני לא מסתכלת על זה כך. יש לי פקחיות שאני יכולה לומר בלב שלם שהן טובות מגברים. הן מבינות את המערכת טוב יותר, רגועות יותר ומסתגלות למצב משתנה בשטח, כי יש להן יכולת להכיל את הקושי של מי שנמצא מולן. לומר שגברים מתאימים יותר מנשים זו אמירה ששייכת לעבר. לדעתי, באגף שלי יש יותר נשים מגברים".

אילן מודה שהעובדה שהיא אשה גרמה לא פעם לתקריות על רקע מגדרי, אך בכולן ידה תמיד היתה על העליונה. "לפני מספר שנים הגעתי לזירה באזור התעשייה כי קיבלתי קריאה על אזרח שהכה את אחד העובדים. אותו גבר אלים ראה אותי והתחיל לצעוק עליי: 'את חושבת שמפריע לי שאת אישה? בואי גם את ותקבלי מכות'. כמובן שהוא קרא לעברי עוד קריאות סקסיסטיות, אבל אני עמדתי מולו והבהרתי לו שלא יעזור לו כלום ושהדוח לא יבוטל. ארבעה ימים לאחר מכן הוא הגיע אליי למשרד והתנצל".

הדרך אל הכושר

בתאל גרבי, מנהלת חטיבת הספורט והקהילה בראשון לציון • בתפקיד: שנה

בתאל גרבי (40) מעידה על עצמה כמי שגדלה בסביבה גברית, לכן אולי היתה לכך השפעה על תחום העיסוק שלה. "גדלתי בשכונה ושיחקתי כדורגל עם הבנים. זה מה שהכניס אותי לעולם הספורט", היא מספרת. "תפקיד מנהלת חטיבת הספורט והקהילה הוא חדש, אחרי שהוחלט לפני כשנה לאחד את כל תחום הספורט בקהילה לכדי חטיבה אחת".

גרבי, אישה עסוקה וגם אם לארבעה, חולשת על חמישה אגפים שונים וכ־500 עובדים. "הספורט מלווה אותי כל החיים. בצבא הייתי קצינת כושר קרבי, כולל בקורס טיס וגולני. אני חולת כדורגל ומהיום שאני מכירה את עצמי אני רצה. אני חובבת מרתונים והשנה כבר עשיתי שניים".

בתאל גרבי | צילום: אבי מועלם

קודם לכן ניהלה גרבי מועדוני כושר מוכרים ומובילים בישראל ובשנת 2002 הקימה את מחלקת הספורט בבאר שבע. בכך הפכה לאישה הראשונה שניהלה את תחום הספורט בערים הגדולות.

"זה בהחלט סגנון אחר להיות אישה בתחום הספורט, כשהעולם הזה הוא כל כך גברי. אין ספק שאשה צריכה להתאמץ יותר בעולם הזה, כי יש הרבה פחות סבלנות כלפי טעויות של אישה. אני חושבת שאישה אסרטיבית וחזקה לעיתים נתפסת כתוקפנית לעומת מנהל גבר שייתפס כאיש חזק ודומיננטי. כמובן שספגתי הערות על רקע המגדר שלי. זה חלק מהחיים, אבל צריך לדעת לשים את הגבולות. לעומת זאת, נשים נוטות לאינטואיציה ואינטליגנציה רגשית שחשובה בתחום הזה".

קליטה נעימה

זיוה דסה, מנהלת מוקד הקליטה העירוני ליוצאי אתיופיה • בתפקיד: 13 שנה

זיוה דסה נמצאת באחד התפקידים הרגישים והמשפיעים בעירייה. "אני פועלת למען קהילת יוצאי אתיופיה בעיר, שמונה כיום למעלה מ־8,000 איש ולמעלה מ־2,000 בתי אב. חמישים אחוז מהם מתגוררים בשכונת רמת אליהו. האגף בראשותי מכווין, דואג ועוקב אחר הצרכים של הקהילה. אנחנו מסייעים במציאת תעסוקה, שילוב הנוער בפעילויות העירוניות ועוזרים בכל מה שיכול לקצר תהליכים בירוקרטיים".

דסה (40), אם לאחד, עלתה לישראל בשנת 1984, למדה באוניברסיטת חיפה ולאחר מכן השתלבה בעירייה. "זו עבודה מאוד מאתגרת עבורי, עם הרבה משימות. אנחנו משתדלים לעשות אותה על הצד הטוב ביותר".

זיוה דסה | צילום: אבי מועלם

לדבריה, בקהילה האתיופית לגבר יש אמנם מעמד אחר משל האישה, אך היא טוענת בתוקף שהדבר לא פוגע ביכולתה להעניק את הטיפול הטוב ביותר. "זו קהילה שמעריכה את בניה ואנשים בעלי שיעור קומה. אכן יש שם פטריאכליות ולגברים יש השפעה גדולה יותר, אבל למרות זאת זו תרבות שיודעת להכיל חוכמה ולהעריך יכולת מקצועית. הרי באתיופיה היו מנהיגות ומלכות. אני מעולם לא נתקלתי בבעיות בגלל היותי אישה.

"מדברים לא מעט על אלימות של גברים כלפי נשים בקהילה האתיופית, אבל אני מוכרחה לומר שזה לא מאפיין את הקהילה. לצערי, השוני התרבותי בישראל והפער בין המציאות הקודמת לבין זו החדשה שנכפתה על הגבר, היא זו שיוצרת את עיקר הבעיות".