הקדמה :

הבורא יתברך ברא שלושה עולמות רוחניים שמשתלשלים מעטה מעטה :

עולם האצילות – כולו טוב (נאצל מהבורא , היחיד המקבל מאור האינסוף), עולם הבריאה – רובו טוב ומיעוטו רע (עולם הנשמות), עולם היצירה – חצי טוב וחצי רע (עולם המלאכים).

וכן עולם אחד גשמי : עולמנו זה שנקרא עולם העשיה – רובו רע ומיעוטו טוב ובו החומרנות והגסות והתאוות שולטים ומלחמה כבדה לאדם לנצח את יצרו וגדולים הסיכויים להפסד מאשר לרווח ובאו בית הלל ובית שמאי והתווכחו שנתיים וחצי אם טוב לו לאדם שנברא או עדיף היה שלא נברא (תלמוד בבלי מסכת עירובין דף יג ')                                       

ולבסוף החליטו החכמים : "טוב לו שלא נברא משנברא" והשאלה מתעצמת !!! 

 

התשובה לכך מופיעה בתיקוני הזוהר הקדוש , אומר רבי שמעון בר-יוחאי :

אדם שאוכל מאכל שאינו שלו מתבייש הוא להסתכל בפני הנותן לו את מאכלו שכן יודע הוא שכל זה אינו שלו ואינו מגיע לו , רק חסד וטובה עושה עימו המארח לעומת אדם בביתו שעמל לפרנסתו והא אוכל משלו , יושב הוא כבן חורין בקומה זקופה , אכילתו בנחת ובהנאה שכן את עמל כפיו הוא אוכל .

כל הנשמות נמצאות בעולם הבריאה (עולם הנשמות) במקום הנקרא "אוצר גנזי הנשמות"

טרם ירידתן לעולם הזה (עולם העשיה) שאז הן מתלבשות בגוף חומרי בשר ודם ,

יושבות הן ונהנות מזיו השכינה החופף עליהן תמיד ואת מהותו של נועם ותענוג עליון רוחני זה אין ביכולתנו ותפיסתנו להשיג שכן כולו רוחני ונאצל ואנו בלבושי חומר וגשם על כן נעלה הדבר מהבנתנו ותפיסתנו .

הרמב"ן זצ"ל כתב : " כל תענוגות והנאות העולם הזה כולו במשך כל ימי חיי האדם בעולם הזה לא ישוו ולא ידמו לדקה אחת של תענוג ונועם בגן עדן התחתון ".

ברם חסרון אחד יש בהנאתם ובלתי שלמה היא שכל הנשמות לא זכו לזה בכוח עבודתן וביגיעת כפיהן כי אם בחסד אל ונועמו הנשפע להם כמשל העני המתבייש להביט בפני נותן מזונו ועל כן הם יושבים בקומה כפופה ופניהם כלפי מעטה והנה הבורא יתברך הוא בעל החסד האמיתי והוא הטוב השלם וכאשר הוא משפיע טובתו בדרך חסד חינם הנה תחסר טובתו ותגיע למקבלים בדרך בלתי שלמה , דרך פחיתות ובושה ואין זה מרצון שלמות הטוב והמטיב לכן גזר ה' יתברך לברוא עולמות פחותים וירודים שנתרחקו מאד מאור פניו יתברך ובהם ישלוט חומר וגסות ובהם ברא את האדם אשר יצרו הרע מתגבר עליו מאד ומבקש להדיחו מדרך הישר ורצון ה' ובעולם הזה אלקותו יתברך נסתרת מאד כי במוחש רואים רק חומר ותאוות גשמיות והאלוקות מושגת רק ע"י אמונה וקיום מצוותיו וכאשר בעולם כה תחתון וכה גס יעמול האדם ויבחר בבחירתו החופשית בטוב ובבחירתו החופשית ירחיק את הרע הנה זכה אדם זה לנועם העליון ביגיעת כפיו , יקבל את שכרו הנועם והתענוג הרוחני בנשיאות ראש ובזקיפות קומה ולא בדרך פחיתות ובושה ואז תושלם שלמות ההטבה מהטוב השלם ורב החסד .כלומר לו נצייר לעצמנו אדם שמרגע היולדו ועד יום מותו לא ידע שום צער ושום מקרה רע , שום מחלה ושום מחסור ולאדם זה ניתנו כל משאלות ליבו וכל תענוגות העולם באפשרותו וביכולתו במשך כל שנות חייו שבעים – שמונים שנה של תענוגות בלתי פוסקות בכל מנעמי החיים שנמצאים בכל תבל כולה לא יגיעו כל אלה ולא ידמו אף לדקה אחת של נועם ותענוג בגן עדן התחתון  ואילו אוצר גנזי הנשמות הוא למעלה למעלה מגן עדן תחתון ואין ציור ולשון כלל לבאר את הנועם האלוקי הנשפע בו לנשמות הרוחצות בצחצחות .  

מאת : יניב בירן

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו