צילום: אסף פרידמן

ביום שלישי שעבר בשעת צהריים פרצה שריפה בקומה השנייה בתיכון הוותיק "שרת" בנתניה. חופש גדול, אבל 56 תלמידים, בוגרי השכבה י"א, ישבו במעגל באולם ההתכנסות במפגש היערכות לקראת המסע לפולין שיתקיים בשנת הלימודים הבאה, כשפתאום הם הריחו עשן.

גבר שהציל נערים מטביעה: אני לא גיבור
נערים הצילו תינוקות בסופה וזכו לאות הערכה



אחד התלמידים, דוד גולובצ'יק (16.5), מתנדב במכבי האש, גילה את מקור האש, הורה על התפנות, הזעיק כבאים, עזר להם בכיבוי השריפה והפך לגיבור. חמש כבאיות הגיעו לבית הספר, שני אמבולנסים ושש ניידות משטרה. מבנה התיכון נסגר, ובינתיים הורים נותרו לתהות מדוע היו צריכים להגיע למצב התחזוקה הירוד לכאורה במערכת החשמל, והאם יש קשר בינו לבין השריפה.

"הג'ינג'י הקסום"
"בתוך ההתרגשות הגדולה של השריפה שאני רואה מול העיניים", מספרת יו"ר הנהגת ההורים של התיכון "שרת" שרית טויטו, שהזדרזה להגיע לבית הספר מיד עם היוודע דבר השריפה, "ראיתי איזה ג'ינג'י צעיר פועל עם הכבאים כאחד מהם ואמרתי לעצמי, מי זה הכבאי הצעיר הזה שלא לובש מדים? הוקסמתי מהשקט הנפשי ומהיעילות שלו. פתאום אומרים לי 'זה דוד...הוא תלמיד'. הייתי בהלם. סיפרו לי שהוא היה עם תלמידי המשלחת לפולין בכינוס ושהוא זה שהזעיק את מכבי האש ודאג לפינוי החברים שלו.

"מנכ"ל "שרת", ד"ר שוש אברהם, הייתה מאוד נסערת. היא אישה שמתפקדת בקור רוח וביעילות במצבים קשים, אבל הידיעה שתלמידים שלה היו באולם, העצימה את החששות שלה ושל כל מי שהגיע לשם מעיריית נתניה. מצד אחד כל הזמן מלמלתי 'ברוך השם שהילדים ניצלו', מצד שני הייתה בי המון גאווה בג'ינג'י הקסום הזה שהתפקוד שלו השפיע על כל מי שהיה שם, וגם על ד"ר אברהם, שכל הזמן צעקה לו שייזהר".

ד"ר שוש אברהם: "הייתי עם רבים נוספים ממינהל החינוך וגורמי עירייה בכנס ב'אורט לבוביץ' באזור התעשייה הישן. כשהודיעו לי על השריפה טסתי לבית הספר עם כולם. אלה היו רגעי אימה".

"היינו ב'מפגש פולין' באולם הכנסים שבקומה השנייה", מספר גולובצ'יק. "ישבנו במעגל והכל היה רגיל. פתאום שמעתי שאחת מהבנות אומרת 'אני מריחה עשן' ושתי בנות צעקו 'עשן, עשן!'. יצאתי מהר מהאולם, ראיתי עשן וחזרו לי זיכרונות מאירועים קודמים שהשתתפתי בהם במסגרת ההתנדבות במכבי האש בתחנת נתניה, שם אני פועל כבר שנה וחודשיים. מיד אמרתי לאחראית המשלחת 'צריך להתפנות' ובאופן מיידי התקשרתי ל- 102, נתתי פרטים, וחיכיתי לכוחות שיגיעו. זה לקח כמה דקות. משתתפי הנסיעה התפנו מהר וכשהכוחות הגיעו, התחלנו בפעולות הכיבוי. עזרתי לפרוש קווי מים ועזרתי לכבאים בכל מה שצריך, כמקובל אצל המתנדבים. כלומר, מביאים קווי מים, מביאים ציוד עזר וזה מה שעשיתי. כמה דקות של התארגנות מהירה ופעולות הכיבוי היו בעיצומן".

הכבאים ראו אותך בבית הספר. איך הגיבו?
"הכבאים מכירים אותי מהמשמרות שלי בתחנה, וזו זכות גדולה. כבר יצאתי איתם לאירועים, אז היה ברור שאני מצטרף. שאלתי אם אני יכול לעזור ואמרו לי 'יאללה, תצטרף'. הגעתי לתחנת הכיבוי במסגרת פרויקט 'מחויבות אישית' של בית הספר. הייתי צריך לתת 60 שעות, אבל זה עניין אותי, אז נשארתי כמתנדב. לכבות שריפה בבית הספר שלך כשאתה נמצא בו כתלמיד, זה הכי לא צפוי".

הפכת לגיבור של בית הספר.
"אני לא רואה את עצמי כגיבור. לו הייתי באותו רגע בהתנדבות בתחנה והייתה קריאה, היינו יוצאים והייתי פועל ועושה בדיוק אותו דבר. כבר במהלך הכיבוי כתבו לי הודעות ווטסאפ. רכזת המסע לפולין כתבה לי וחברים כתבו לי. מחנכת הכיתה רונית טסלר כתבה לי שהיא גאה בי".



במהלך כיבוי השריפה ראה גולובצ'יק שניים מחבריו מושיטים יד לכבאים. אלה היו אפק בן סימון ועידן בר און. "לא ידעתי אם הכבאים יאשרו אותם וראיתי שהם כבר מסייעים, אז לא היו דיבורים ופעלנו ביחד לספק מים לכבאית, שזה תהליך חשוב".

גולובצ'יק נותר במקום עד שאחרון הכבאים עזב והרוחות נרגעו. "הנער הזה פשוט מדהים", מוסיפה שוש אברהם. "56 תלמידים שלנו היו בהתכנסות. זה מצמרר. ראיתי אותו סוחב בלונים, עושה עבודה פיזית בזריזות, ביעילות ובתפקוד מעורר הערצה והשראה. חששתי שייכנס לאזור האש וקראתי לו שייזהר, אבל הוא היה עסוק בעבודה ולא שמע. הוא נשאר בבית הספר עד הערב, עד שאחרון הכבאים והאנשים יצא. צלצלתי אליו ושלחתי
אותו לבדיקות, אנחנו רוצים לדעת שהוא בסדר במאה אחוז. גם בלי סיפור הגבורה והתפקוד המופלא, הוא תלמיד ואדם מדהים.

משפצים פעם בדור
גורמים רבים בעירייה הגיעו למקום ביום השריפה ויום למחרת הגיעו שמאים להערכת הנזק. "להבנת הנהגת ההורים, יהיה צורך להחליף את הגג", אומרת היו"ר טויטו. "זה נראה מסוכן לשכן במבנה ילדים. ברור לנו שמדובר בנזק משמעותי ביותר. אנו מקווים שהעירייה תפעל מהר ו

, מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו