אם תראו בקרוב ילדים בנתניה בועטים בכדור משתלשל מעמוד כשהם מחזיקים ביד סמארטפון - תדעו שהם משחקים בוגולוג - משחק כדור שמשלב פעילות ספורטיבית עם היכולות של הטלפון החכם. הטלפון המשולב במשחק, למעשה מנהל את המשחק. הוא סופר תוצאות ומשמש כמאמן דיגיטלי. המטרה היא ליצור קהילת שחקנים עולמית שתשתף הישגים ותוצאות.

משחק ילדים חדש בכפר יונה: "תחנת סמים"
לא משחק ילדים: הילד נתקע במכונת הכביסה

ממציא המשחק הוא אדיס מקונן, 28, סטודנט לתואר שני ביזמות נדל"ן במכללה האקדמית נתניה ויזם ב"קפסולה"- מרחב עבודה משותף ליזמים ולפרילנסרים של עיריית נתניה, במרכז הצעירים "הגג". מקונן , שהוא גם בעל תואר ראשון במינהל עסקים מהמכללה האקדמית נתניה, הגיע לגמר Middle East ונבחר להציג את מיזמו BOGOLOG (בוגולוג) בפני הוועדה האולימפית של "ריו 2016" בישראל, ושם הוכתר בעקבות המשחק כ"חביב הקהל".



בחצר בגונדר
מקונן עלה לישראל מגונדר שבאתיופיה בגיל 12 אבל דווקא המסע אל שורשיו באתיופיה נטע בו את רעיון המצאת המשחק. "בגונדר ראיתי ילדים משחקים את משחק הילדות שלי, שזכרתי היטב. הלכנו לעמוד עץ, או לעמוד תאורה עם כדור עשוי מגרב ממולא בסמרטוטים, תקענו את הכדור לעמוד, בחבל, וככה שיחקנו שעות. זו הייתה לנו, הילדים, חוויה גדולה".

כבר כסטודנט לתואר ראשון החליט מקונן לעשות משהו עם משחק הילדות מאתיופיה, משחק שלדבריו, ממציא בטבעיות כל ילד בכל מקום שאין בו כדורגל אמיתי ומגרש. הוא התחיל לעבוד על הדגם ועל אפליקציה מיוחדת עבורו. "האמנתי שאוכל לפרוץ עם המיזם, אבל לא היו לי הכלים לכך. הוא פנה ל-NESTech - חממה שעוזרת ליזמים מהפריפריה, ובתמיכתם הקים את האבטיפוס הראשוני של המוצר בוגולוג. המשחק נכנס לתהליכי רישום כפטנט, החממה שתמכה בו בעבר נסגרה, וכל ניסיון ממשי לקדם את המוצר בהמשך לא צלח.

"יום אחד שמעתי על מרכז הצעירים 'הגג'", הוא מספר. "הגעתי, הכרתי את מנהלת 'הגג' מאריתו קבדה, והשאר היסטוריה. הבנתי שיש לי ב'הגג' מרחב פעילות ושאני יכול ליצור ולייצר עם אנשים. מאריתו יצרה לי קשרים
שמהם הגעתי לקשר המקדם שלי עם עמית אדלר, מומחה לפיתוח עסקי שעובד איתי.

"האמונה במוצר מדרבנת לאורך כל הדרך", הוא אומר. החיבור בין אדלר למקונן ב'קפסולה', יצר סביבת עבודה פורייה והשניים הגיעו כאמור לגמר תחרות "Middle East" ונבחרו להציג את המיזם בפני הוועדה האולימפית ביום שלישי שעבר.

"ראש עיריית נתניה מרים פיירברג איכר התקשרה אליי ביום התחרות, איחלה הצלחה ואמרה שתשמח להטמיע את המשחק בבתי ספר", מספר מקונן. "אני שמח על כוונתה, כי זה באמת הכיוון שלי. ילדים ישחקו בהפסקה ויהיו פעילים. אני אהיה גאה מאוד אם נתניה תהיה עיר חלוצה בהפעלת המיזם עבור ילדי העיר בפארקים ובבתי ספר".

"המיזם פשוט", מסביר מקונן בחיוך. "עשיתי המון תצפיות על ילדים. נתתי להם לשחק בדגם שבניתי, עם האפליקציה כמובן, וקיבלתי מהם משוב. הם רצו לקנות את המשחק ושאלו בו ברגע אם זה אפשרי". את עבודת הגמר שלו בתואר הראשון הקדיש למשחק שהמציא.

אז איך בעצם משחקים?
"מדובר במשחק כדור התורם לפיתוח יכולת מוטורית וקואורדינציה, על ידי שילוב של פעילות ספורטיבית עם אפליקציה לטלפון הנייד. יש פונקציה בסיסית של לוח תוצאות ומאמן דיגיטלי שמזהה את השחקנים ואת הכדור במרחב, נותן פקודות כמו לאן לזרוק את הכדור ומאמן את השחקנים על פי כיוון. המאמן הדיגיטלי באפליקציה נותן הנחיות קוליות, עוקב אחר הישגים והתקדמות השחקנים, ומדרבן לביצועים טובים יותר.

ולאן מיועד המשחק?
"לפארקים, בתי ספר והמגזר הפרטי. במקרה של פארקים ציבוריים, הרשות המקומית מספקת עמוד עם 'בית לסמארטפון'. אתה מגיע עם כדור ייעודי ואם בסמארטפון יש לך את האפליקציה, אתה מפעיל אותה ומתחיל לשחק. האפליקציה מנהלת את המשחק והכדור כאמור, מחובר לעמוד.

"המשחק דורש יכולות המשלבות בין עולם הקפוארה לעולם הכדורגל", מסביר מקונן, "בקפוארה נדרשת גמישות פיזית ובכדורגל בולטת טכניקה, דיוק, קואורדינציה גבוהה וזריזות". המסקנה בעקבות ניסויי תצפית שעשה עם מתאמני ומאמני קפוארה ועם ילדים שהם שחקני כדורגל, ציידה אותו בתובנות להמשך הפיתוח: "ילדי הכדורגל מצליחים לפגוע בכדור, אבל הגמישות הפיזית שלהם נמוכה, ולהיפך אצל ילדי הקפוארה. רמת הגמישות שלהם גבוהה, לעומת יכולת טכנית ודיוק שהם נמוכים יותר".

לכבוש את העולם
כעת, כשהמשחק צובר תאוצה, מסביר מקונן שהוא זקוק לקצת מימון לצורך המשך השקעה. "החזון הוא ליצור מהמשחק פלטפורמה חברתית שתקשר בין שחקנים ממקומות שונים בעולם", הוא מסביר. "אתה יוצא מהבית ויכול לשחק מהפארק המקומי עם מישהו מתאילנד, מאתיופיה, מאוסטרליה, מארה"ב".

ואם תשאלו את מקונן על המשך החזון, אז יש: מטר

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו