"פונדק הים", אחת המסעדות הכי מוכרות בנתניה עם ותק של כמעט 50 שנה, ורשימה ארוכה של אלפי לקוחות מרוצים, שפקדו את המסעדה המיתולוגית לאורך השנים - נמצאת כיום בסכנת סגירה.

בעשר השנים האחרונות מנסה בעלי הפונדק, דוד קוצר בן 75 מנתניה, להוציא רישיון עסק, אך כל מאמציו עולים בתוהו וקוצר מרגיש שהוא עומד להפסיד במלחמת ההתשה מול הרשויות. "הרשויות פשוט מתעללות בי", אמר קוצר השבוע.

"כבר עשר שנים אני לא מצליח להוציא רישיון עסק. בכל פעם כשמגיעים אליי מפקחים מכל מיני משרדים ומבקשים ממני להוסיף, לתקן, לשנות - אני עושה את זה, אבל אז הם מגיעים שוב, ואומרים שמה שעשיתי זה לא טוב ואני שוב צריך לשנות.

"לפני שבועיים צעקתי על המפקח של משרד הבריאות, ואני ממש מתנצל על זה ואפילו התקשרתי אליו כדי לבקש סליחה. אבל לא יכולתי עוד להתאפק. הדרישות שלהם חסרות כל היגיון. ביקשו ממני להכניס את המתקן לניקוי פסולת מהכלים לתוך המטבח, אז הכנסתי. אחר כך אמרו שאני צריך שלושה כיורים לירקות, לדגים ולכלים וגם את זה עשיתי. עוד אמרו שלכל כיור חייב להיות ברז קבוע ולא צינור עם ידית וגם את זה עשיתי. אבל זה פשוט לא נגמר.

"כל פעם שמגיע פקח, יש לו דרישות חדשות. בסוף החודש אני אמור להציג בפני בית המשפט את כל האישורים הנדרשים לקבלת רישיון עסק, אחרת יסגרו אותי, ואני לא בטוח שאצליח עד אז. הדבר היחיד שנותר לי, זה לדבר אל לבו של השופט, בתקווה שיבין את המצוקה שלי".



חלום שהתגשם
מסעדת "פונדק הים" במדרחוב של נתניה, נפתחה בשנת 1964 על ידי בני משפחת קוצר, משה ז"ל, שהיה בעלה של אחת מבנות המשפחה, איציק ז"ל, שאול ודוד יבדל"א. "היינו צעירים מאוד, בני עשרים בערך ורצינו להגשים חלום", נזכר קוצר בחיוך. "הזמנים היו לא קלים. לא היה לנו כסף ומכרתי את הדירה שלי ברמת גן, כדי שאוכל להפוך לשותף. אני זוכר כיצד בחרנו את השם למסעדה. זה היה חייב להיות "פונדק" כי בשנות השישים פונדקים היו ממש להיט. "הים" - זה השם הכי קצר שיכולנו לחשוב עליו, כי כל אות על השלט, עלתה הרבה כסף והיינו צרכים להיות מאוד זהירים עם הבזבוזים".

עברו שנים אחדות ו"פונדק הים" במדרחוב של נתניה הפך למוסד ידוע. אחרי מלחמת ששת הימים, העיר תססה. המיתון הסתיים, ענף היהלומים בנתניה הגיע לשיאו. התושבים חגגו ואכלו במסעדות, ופונדק הים הפך לאחת המסעדות הכי מצליחות בעיר, בזכות המנות המפנקות, הבשרים והדגים הטריים, ובעיקר בזכות החומוס המקורי.

"עד היום רוב הלקוחות שלנו, הם לקוחות קבועים", המשיך קוצר. "גם אלה שכבר לא חיים בנתניה, באים אלינו בכל פעם, כשהם מבקרים את ההורים שלהם בעיר. שלושה דורות של אנשים אוכלים במסעדה שלי, במהלך 50 השנים האחרונות. אף פעם, בכל התקופה הזאת, לא קיבלתי אפילו תלונה אחת על מישהו שקיבל הרעלת קיבה בגלל אוכל לא טרי, או בגלל חוסר היגיינה".

לפני חמש שנים, כאשר החל גל השמועות על פועלים ערביים מהשטחים, שמזהמים את המזון במסעדות, לקוחות רבים היו מבוהלים. "המסעדות התרוקנו, ובעלי העסקים ספגו הפסדים כספיים", מספר קוצר.

"אבל אז, רפי גינת פרסם בתכנית 'כלבוטק' את התחקיר שלו על 'ניקיון החומוס' במסעדות הכי ותיקות והכי מפורסמות בארץ. הוא בדק עשרות מסעדות וחומוסיות מאילת ועד קריית שמונה, ותנחשי מי זכה במקום ראשון בניקיון המסעדה ובחומוס הכי נקי מחיידקים וכוליפורמים? פונדק הים בנתניה! הפרסום של התחקיר עשה פלאים. יום למחרת, המסעדה הייתה פשוט 'מפוצצת' בלקוחות. הדרישה לחומוס שלנו הייתה כל כך גבוהה, שלא הצלחנו לייצר כמות מספקת. העסק חזר לפרוח ולאט לאט הבהלה נשכחה".

מלחמת התשה
גם השבוע, כשביקרנו את קוצר בפונדק הים, המסעדה הייתה מלאה בלקוחות. "כשאני מסתכל על כל האנשים הללו, שאוכלים אצלי כבר 50 שנה, אני פשוט לא מאמין שיום אחד כל זה עלול להיעלם, בגלל שהברז בכיור של המטבח בגודל הלא נכון, או בגלל שהסככה, שאמורה להגן על הלקוחות מפני השמש בקיץ ומפני הגשם חורף - קצת יותר ארוכה ממה שקבע מהנדס העירייה.

"אני מרגיש שאני חי באיזה סיפור קפקאי. מצד אחד, העירייה לא מטפלת במכת החתולים שיש כאן בסביבה ובביוב שזורם בחניון של הבניין הסמוך למסעדה, ומצד שני מגיעים אליי הפקחים ואומרים, שהמטבח שלי לא מספיק נקי ומבקשים עוד ועוד דברים".



במשך עשרות שנים לפונדק הים היה רישיון עסק, אבל אז השותפים של קוצר נפטרו. "אני היחיד שנשארתי ולקחתי לעזרתי את בתו של אחד השותפים שלי. היא הייתה אחראית על כל החלק המינהלי וכל הרישיונות היו על שמה. לפני עשר שנים נפרדנו והיא עזבה את העסק, ואני פניתי לרשויות כדי להוציא רישיון על שמי. ר

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו