מיכל גבריאלוב פועלת מתוך סטודיו ב'קרית המלאכה' בתל אביב, מקום בו פועלים בעשור האחרון עשרות אמנים עכשוויים וגלריות. האזור התבסס בזמנו על מלאכה זעירה: תופרים, סנדלרים ומיני עושי מלאכה אשר נדחקו והתרכזו בשולי עיר. מאוחר יותר, כמנהגם של שוליים גאוגרפיים, כניסתם של אמנים , סימנה את המקום כאזור 'טרנדי' של אמנות עכשווית, מרכז לגרפיטי ולפעילות אמנותית.

מיכל גבריאלוב , ללא כותרת, טכניקה מערובת ו LED

הפעילות ב'קרית המלאכה'  עדיין מעורבת, משאיות הנושאות סחורה באות והולכות, פועלים וסוחרים קטנים מאכלסים עדיין את המקום, כמו גם מועדוני שוליים אשר פועלים בלילה. הקירבה אל ה'איש הפשוט' אל מלאכת כפיים, אל פעולה פיזית, כמו גם ההתחקות אחריה, מאפשרים פתח להתחקות אחר האישי, אחר מה שמפעיל אותנו מחוץ לעצמנו, מחבר אותנו אל המקום ואל הסיפור אותו אנחנו נושאים, אותו אנחנו מחפשים תמידית. 

בעקבות קריאת ארבעת כרכי הרומנים הנפוליטנים  'החברה הגאונה' (אלנה פרנטה, הרומנים הנפוליטנים, 4 כרכים; הוצאת הספרייה החדשה, 2015) נסעה מיכל לנפולי. הנובלות מתארות חברות מיוחדת הנרקמת בשכונה נפוליטנית בין שתי ילדות ונמשכת לאורך עשרות שנים. בעבור עשרות שנים ובתחילת שנות ה-60 לחייה, מנסה האחת להתחקות אחר גורלה של השנייה. מקור קסמו של הסיפור הארוך נעוץ בגעגוע הטבוע בכולנו לחברות אמיצה, בזיכרונות 'שכונת ילדות', חברות ומשפחה, כמו גם במקום בו תופסים הזיכרונות עם חלוף השנים.

מיכל גבריאלוב, ללא כותרת, טכניקה מעורבת על בד ו LED                                                                                        

בנאפולי ובאי איסקייה השוכן מול העיר - החלה מיכל להתחקות ולחפש אחר מקומות המוזכרים בספר, מנסה לצוד ולחוות בהווה, התרחשויות שנגעו בה במהלך קריאת הספרים. מהר מאד מצאה עצמה משוטטת ללא ידיעה מוקדמת תוך שהיא נותנת למקום ולחוויות להוביל. חדר מלאכה של סנדלר בקרית המלאכה, כמו גם זוג ביום חתונתם,  או אישה צעירה ומרשימה על אופניים המישירה מבט, שתי נשים זקנות היושבות ברחוב, כל אלה הופכים לשחקנים לרגע בסצנה מדומיינת, מלוהקים ל'טייק צילומי' לכאורה אקראי. 

מיכל גבריאלוב, ללא כותרת, טכניקה מעורבת על בד ו LED                                                            

הרחוב, עוברי האורח, חנויות ובעלי מלאכה הניבו צילומים שנדדו לאחר הדפסתם ל'טיפול' בסטודיו. מהלך העבודה בסטודיו שונה אבל 'זוכר' את הרחוב. התוצאה היא סדרת עבודות בבחינת צילומים 'מטופלים' שהם מהלך פתוח, הנדמה לעיתים כאקראי, אבל אווירתו מרעננת, שמחזירה אותנו אל הרחוב והיא חופשית.

התערוכה תוצג בגלריה העירונית בית גורדון-לונדון, אחד העם 8, ראשון לציון, לצד התערוכות החדשות של האמנים גדעון גכטמן, תמר שליט-אבני, נורית גל ואתי וידר-ורצר.