משלחת יוצאת דופן חזרה בחודש האחרון מהמסע לפולין. המשלחת כללה את תלמידי קריית החינוך השש שנתית 'יגאל אלון' בראשון לציון, ואת תלמידי בית הספר התיכון במועצה המקומית הדרוזית חורפיש. בטקסי הזיכרון שערכו התלמידים יחד באתרי הזיכרון לשואה ולגבורה, הודגשה שותפות הגורל והדמיון בין הדת היהודית לדרוזית.

כבר שלוש שנים תלמידי שני בתי הספר מקיימים קשר יוצא דופן של שיתופי פעולה, ששיאו הוא במסע המשותף למחנות המוות בפולין. "מסע אל ערכים האוניברסליים", כך הגדירו את המסע שני מוביליו: מנהלת תיכון 'יגאל אלון', אורנה פרבר, ומנהל בית הספר התיכון בחורפיש, הישאם באדר.

זה התחיל במפגשי מנהלים, המשיך למפגשי מורים והסתיים בשיתופי פעולה בין התלמידים. בשנה הראשונה נולד סרט משותף שנקרא "כולנו שווים", בשנה השנייה התקיים הפנינג התרמה משותף למען 'בית הילד הדרוזי' בחורפיש.

חברי המשלחת בפולין | צילום: שלי דיבר

"המוטו המשותף היה שתלמידים מהמגזר היהודי ותלמידים מהמגזר הדרוזי הם אלה שיובילו את החברה האזרחית בישראל בשנים הבאות", מסבירה פרבר, "ולכן עליהם להכיר אחד את השני ולמצוא דרכים לגשר על הפערים ביניהם".

תהליך ההכנה למסע כלל מספר מפגשים וביקורים הדדיים של התלמידים בראשון לציון ובחורפיש. שיא המיזם הגיע כאשר התלמידים קיימו טקסי זיכרון ייחודיים ומשותפים באתרי ההשמדה בפולין. "הטקסים הדגישו את שותפות הגורל בין העם הדרוזי לדת היהודית", מספרת פרבר.

"לאורך כל המסע הודגשו ערכים אוניברסליים כמו סובלנות, אהבת האדם, אחריות חברתית ואישית וכן הודגשה שותפות הגורל בין העם היהודי הנרדף לבין הדת הדרוזית הנרדפת אף היא, אשר קיים חשש גדול לגורלה".

אישם באדר, מנהל תיכון חורפיש: "הערך המוסף של המסע מבחינתנו היה הקונטקסט של רב תרבותיות. התלמידים מספרים שהמסע נתן להם פרופורציות לחיים. לעיתים קרובות הפעם הראשונה שצעיר יהודי ודרוזי נפגשים היא בצבא, וזה דבר שצריך לקרות הרבה קודם".