אם מכבי ראשל"צ הייתה ממשיכה בקו ההתקדמות שלה, ולא נעצרת אחרי אותה הופעה גדולה נגד מכבי תל אביב ב'בית מכבי' - אלכס המילטון היה מועמד לגיטימי לתואר שחקן העונה בליגת העל. אבל הכתומים נעצרו והמילטון – מוכשר ככל שיהא – נמצא כבר פחות תחת אור הזרקורים.

המילטון. מוכן לקחת אחריות על חלקו בנסיגה של הקבוצה. צילום: אבי מועלם

מרוקנים מאנרגיה

הרכז בן ה-25, שהיה שחקן הרכש הראשון של גיא גודס כשזה מונה למאמן הכתומים, הציג משחקים מופלאים, בטח מבחינת שחקן שרק הגיע לליגה הישראלית. אבל נסוג ביכולת ובהשפעה שלו על הקבוצה יחד עם הנסיגה הכללית של הכתומים.

השאלה אם הנסיגה של הכתומים בחודשים האחרונים נובעת מנסיגה ביכולת של המילטון עצמו היא שאלה ראויה, ואם התשובה לכך היא חיובית הרי שהדבר אינו מחמיא לשני הצדדים.

הירידה בתפוקה של המילטון מורגשת היטב. מאז גמר הגביע נגד הפועל ירושלים תורם הרכז רק 10.8 נקודות ומדד 8.5, לעומת 16.3 ו-19.2 בהתאמה קודם לכן. בניצחון על גלבוע/גליל בסיבוב הראשון הוא הכריע את המשחק עם תשע נקודות רצופות בהארכה השנייה (מתוך ה-19 שהיו לו במשחק).

ביום שני האחרון, שוב ב'בית מכבי', הוא רשם תשע נקודות וארבעה אסיסטים בערב כולו נגד אותה יריבה.

"לאחרונה זה באמת מרגיש כאילו אנחנו מרוקנים", מסביר המילטון. "ואני לוקח את זה גם על עצמי. עד המשחק השבוע משום מה המכונה שלנו נתקעה, ולא הצלחנו להביא לביטוי את האקסטרה. אנחנו עדיין רחוקים מלהבטיח את מקומנו בפלייאוף, ויש בפנינו עוד הרבה מאוד עבודה".

מה צריך לקרות כדי שהניצחון השבוע יהפוך למגמה?

"רק שנהיה ביחד. לתת 200 אחוז על המגרש, גם באימונים. קשה היה לי לראות אותנו מפסידים, ובמיוחד בדרך שבה זה קרה. ואני לוקח אחריות. גם אני חייב להשתפר ולהיראות הרבה יותר טוב".

נראה שהגרף השלילי שלכם החל דווקא מגמר הגביע, כשהובסתם נגד הפועל ירושלים.

"קודם כל צריך לתת קרדיט לירושלים, שהיו נהדרים באותו משחק והם כמובן קבוצה מצוינת. מצד שני, ואני אומר את זה במלוא הכנות, מבחינה פיזית פשוט היינו גמורים באותו ערב. באיזשהו שלב במשחק התקרבנו אליהם, אבל אז הרמנו ידיים. בזמן האחרון האנרגיות נגמרו לנו מהר מדי, וזה דבר שצריך לעבוד עליו".

אמרת שלך גם יש חלק בכך. תפרט.

"קודם כל כואב לי באופן אישי כלפי גיא גודס. עברתי הרבה מאמנים בקריירה שלי, ואני יכול להגיד שאליו התחברתי באופן מיוחד. כבר כשדיברנו בטלפון, הוא אמר לי: 'לא פגשתי אותך פנים מול פנים, אבל אתה תנהיג אותנו'.

"הוא הסביר לי את הסיטואציה. את העובדה שהקבוצה משוועת לרכז, ובעיקר למנהיג. סיפר לי שראה אותי בקולג' ואחר כך בקלטות מאירופה. בשבועות הראשונים באמת הרגשתי יותר נוח, וזה גם בא לנו מאוד בקלות. אבל פשוט יצאתי מפוקוס, ועכשיו צריך לחזור אליו. לא להוריד הילוך".

השבוע ניצחתם קבוצה בסדר הגודל שלכם. מאז הניצחון על מכבי ת"א בחצי גמר הגביע לפני יותר מחודשיים קשה לכם לנצח במשחקים גדולים.

"נכון, ואני עדיין חושב שזה בעיקר תלוי בנו. באופן שבו ניראה ונופיע למשחק. אנחנו מסוגלים להגיע רחוק מאוד, ולנצח כל קבוצה. אם נלחץ טוב יותר בהגנה - ונשחק כמו ששיחקנו בשבועות הראשונים שלי בארץ - יהיה קשה לעצור אותנו.

"שמעתי שיש מי אומרים שכשאנחנו בכושר טוב אנחנו הקבוצה הכי מלהיבה וכיפית בליגה. זה היה אמנם בתחילת הדרך של גודס ושלי בקבוצה, אבל אין סיבה שלא נחזור לשם. ביום שבו אנחנו נותנים הצגה, אפשר לעשות הכל".

קפאתי במקום

המילטון הוא טיפוס רגיש למדי. לא מנפנף הצידה שום טענה. מרגיש צורך להתייחס. ובניגוד לשחקנים זרים רבים אחרים, נשמע מאוד בוגר ונינוח במהלך הראיון.

הוא לא מתבייש להגיד את מה שהוא חושב, ובעיקר לוקח אחריות ואפילו מתנצל לפעמים. כשחופרים לעומק, מבינים מה מקור הרגישות המיוחדת שלו. הישארו איתנו.

בתשובה לשאלה מי האדם שהשפיע על הקריירה שלו יותר מכל אחד אחר, המילטון דומע וטוען שמדובר באביו, ג'ורג' המילטון ג'וניור, שהלך לעולמו מהתקף לב כשאלכס היה תלמיד תיכון בן 17. האב ג'ורג' אימן קבוצת בנות ב'ביי היי' שבפנמה סיטי, ולקח את אלכס איתו לכל אימון.

"מאז שאני זוכר עצמי הייתי אני לידו. מסתכל ולומד", מספר המילטון. "וזה היה לדעתי בכל יום ויום. למדתי ממנו דברים שרק בן למאמן כדורסל יכול ללמוד. דברים שלא מקבלים באימונים רגילים של שעה וחצי".

קואץ' ג'ורג', מסתבר, לא עשה הנחות לבנו הצעיר, ורצה לראותו מפתח קריירה מוצלחת כשחקן. אבל כאמור כשאלכס היה תלמיד תיכון, אביו הלך לעולמו. השבוע הוא נזכר: "הייתי בשיעור והטלפון הסלולרי רטט. לאחר כמה דקותהסתכלתי על המסך וראיתי עשרות הודעות מהשחקניות שהתאמנו אצל אבי".

מה הן כתבו?

"הן שאלו מה קרה לאבא שלי, והבנתי שקרה דבר נורא. אני זוכר שממש קפאתי במקום, ואמרתי לעצמי 'בבקשה, שמישהו יגיד לי שזה לא אמיתי'. ברגע שהצלחתי לזוז אמרתי למורה שאבא שלי נמצא בבית חולים, ונסעתי אליו".

המילטון טלפן לאמו, לא סיפר לה מה קרה ושניהם נסעו לבית החולים שבפנמה סיטי. מרחק נסיעה בת שעה מבית מגוריהם. כשהגיעו אלכס ראה את אביו נטול תזוזה ומחובר למכונות הנשמה. כעבור זמן קצר סיפרו לו הרופאים כי אביו חדל לתפקד בכוחות עצמו, ולאחר כמה שעות הודיעו לו: אביך נפטר.

המילטון: "ב-4 בדצמבר 2010 אבי הלך לעולמו, וזאת הייתה הפעם הראשונה בחיי שבה בכיתי".

עד כדי כך הקשר בין השניים היה קרוב, שבמסיבת העיתונאים שבה חתם אלכס על החוזה עם מכללת לואיזיאנה טק (שבמדיה נהפך לכוכב גדול) הוא הותיר כיסא ריק לצדו, לזכר אביו.

המילטון: "מאז שאבי הלך לעולמו כל דבר שאני עושה - אני עושה בשבילו. אין מישהו שהשפיע על הקריירה שלי יותר ממנו. הוא לימד אותי את כל מה שאני יודע בכדורסל".

מאז ליגת המכללות עבר הגארד בלא מעט תחנות. הוא שיחק בליגת הקיץ במדי לוס אנג'לס קליפרס ב-2016, וחודש לאחר מכן החל את המסע האירופי שלו בגורניץ' הפולנית.

קשיים כלכליים של הקבוצה גרמו לשחרורו מהקבוצה והוא מצא את עצמו בליגת הפיתוח בארה"ב, שם נבחר במקום השלישי בדראפט על ידי אוקלהומה סיטי בלו. עוד באותו הלילה נשלח לקבוצת הבת של גולדן סטייט, סנטה קרוז ווריורס.

"שם הכרתי את מייצ'ל תומפסון, אחיו הגדול של קליי מגולדן סטייט. הוא לקח אותי תחת כנפיו וממש הדריך אותי. היינו מאוד קרובים. כמובן שהלכנו גם לבקר את קליי בביתו. אין לו שום מניירות של כוכב. הוא מדבר איתך בגובה העיניים. פגשתי גם את סטף קרי ואת קווין דוראנט, וגם הם לא היו עם האף למעלה".

בסנטה קרוז סיגל לעצמו המילטון את סימן ההיכר שלו בשנים האחרונות - הבנדנה על הראש. סטייל אלן אייברסון. "זה התחיל כגימיק", הוא צוחק. "שיחקנו בחוץ בשמש והחלטתי לשים בנדנה על הראש. אמרו לי שזה מתאים לי, וזרמתי. לא חשבתי אז שזה ימשוך תשומת לב. נראה לי שאמשיך עם זה עוד הרבה זמן...".

החורף בליטא

שנה לאחר התקופה המוצלחת בסנטה קרוז עבר המילטון לווינדי סיטי בולס, גם כן בג'י ליג, ובקיץ האחרון כבר היה בטוח שהוא מקבל חוזה ב-NBA ועוד בגולדן סטייט, אבל התאכזב שוב.

"פעם נוספת הייתי צריך לחשוב מסלול מחדש. אם להישאר עונה נוספת בליגת הפיתוח או לצאת לאירופה. לבסוף העדפתי לצאת לחו"ל כדי לבנות קריירה. בכל זאת, ידעתי שאם בשלב הזה לא אקנה לעצמי שם - אולי כבר יהיה מאוחר מדי".

הוא הגיע לליטא ומצא את עצמו ביובנטוס (לא זאת של כריסטיאנו רונאלדו...) מהעיר הקטנה אוטנה.

"מדובר בליגה אפורה ובמקום אפור, והיה לי קשה שם. אם אתה לא נמצא בווילנה או בקובנה, שהן הערים הגדולות בליטא, פשוט אין לך מה לעשות. באוטנה היו אולי שני בתי קפה. וכמה כבר אפשר לשבת באותם מקומות? וזה עוד מבלי לדבר על מזג החורף הקשה שם, שממש גמר אותי. שלג, וקור מקפיאים. ממש לא נעים לאחד שרק שנה קודם לכן היה בסנטה קרוז".

המילטון השאיר לעצמו סעיף יציאה בחוזה, עם אפשרות לצאת מהחוזה עד ה-1 בינואר 2019, תמורת פיצוי של 10 אלפים דולר. לשמחתו ראשל"צ קפצה על המציאה כשהתברר לה שהוא משווע לעזוב. "כששמעתדי שאין פה שלג ושהכדורסל טוב - מיד הלכתי על האופציה של ראשל"צ", הוא צוחק. "ואני לא מתחרט לרגע. באמת שטוב לי כאן".

בנוסף, המילטון שמע על כך ששחקן שהוא מכיר משחק בראשון, והתלהב. איגור קולשוב שמו. השניים שיחקו ראש בראש לפני כמה שנים בקונפרנס ה-SEC. המילטון במדי לואיזיאנה טק וקולשוב בפלורידה.

"זכרתי אותו מהקולג' והיה נהדר מבחינתי למצוא אותו פה. הוא בחור מצחיק שכיף להיות לידו, וגם שחקן מצוין. כשאיגור ב'זו'ן שלו ומאפס את היד שלו משלוש - אי אפשר לעצור אותו. הוא קלע השנה המון סלים חשובים".

נו, ונראה לך שיהיו עוד סלים חשובים שתקלעו העונה? אולי בפלייאוף?

"הלוואי. זאת המטרה - להגיע לפלייאוף ולהצליח שם. ואני מאמין שבקרוב מאוד כולם שוב יראו את מכבי ראשל"צ במיטבה".