מיכל קרן

שם: מיכל קרן

גיל: 53

באיזה בית ספר את מלמדת: הגימנסיה הריאלית ראשון לציון.


מאין הגיע הרעיון לעסוק בהוראה: מהחוויות הנפלאות שלי מימי בית הספר היסודי והתיכון. אהבתי ללמוד, אהבתי את ההווי הבית-ספרי, את החוויות ונשארתי עם טעם של עוד ורצון עז להעצים, להשפיע, לעודד ולהפוך את הלימוד לחוויה לתלמידים שלעיתים מרגישים שמדובר במסגרת שהיא כופה, משהו שהוא בגדר נטל. רציתי לגרום לכך שימי התיכון של תלמידי יחקקו בזכרונם כתקופה נפלאה, שיזכרו את מוסד הלימודים כבית שני שהעניק להם את הביטחון ביכולות שלהם, ערכים של אהבת האדם והמולדת ובכלל , ההרגשה שסייעת להם בתהליך הפיכתם לאנשים בוגרים, אין דומה לה.

כמה שנים את עוסקת בתחום: כ-30 שנה.

מורה למקצוע: אנגלית, רכזת אנגלית וסגנית רכזת שכבת י'.

מה מסמלת עבורך ההוראה: את היכולת להעצים, להשפיע, לחנך, לספק מידע, ללמד שפה בינלאומית, לפתח תקשורת בין אישית, ולחנך לערכים ונתינה לאדם באשר הוא ,וכמובן למולדת.

חוויה שזכורה לך בתור תלמידה? שלמדתי בתיכון "העמית" ובמשך 4 שנים הופענו ללימודים בתלבושת בית הספר : חולצה כתומה ומכנסיים חומים, צחקו והקניטו אותנו לא מעט, אולם ידענו שזה נדבך נוסף שמחבר אותנו למוסד שהיינו גאים בו מאוד.


איזה מסר היית רוצה להעביר לתלמידים? לא לוותר ולא להתייאש. לכל אחד מכם יש יכולות, כוחות וכשרון בתחום זה או אחר. אחד אוהב לשיר, השני אוהב פיזיקה, השלישית חולמת להיות ביוכימאית. כולכם תגשימו את חלומותיכם, אין לי ספק. הקשיבו למורים, לימדו מהם , כי גם הם לומדים מכם לא מעט, במיוחד בעידן של טכנולוגיה מתקדמת.


מה היית מאחלת לעצמך בהמשך דרכך המקצועית? שכל פעם כשאני מסיימת מחזור, הן כמורה מקצועית והן כמחנכת, לקבל את אותו חיבוק ענק ולראות את הדמעות בעיניים בשל הפרידה הקרובה, ולדעת שהצלחתי לתרום לידע ,ולא פחות חשוב , להשפיע על הנשמה.