צילום: קובי קואנקס איחורים, ילדים וחשבונות בנק
טל: ברור שהיא תאחר, היא תמיד מאחרת. נסרין, איפה את?
נסרין: תזמין לי בינתיים לשתות, אני כבר מגיעה.
אחרי חצי שעה. נסרין: לא הזמנת לי שתייה? אולי נזמין גם עוגה? מה שלום הילדים, טל?
טל: ברוך השם כולם בסדר. את ולוחות זמנים לא הולכים יחד?

שתי נסרין קדרי: זו שבעברית וזו שבערבית

נסרין: אני מאחרת כרונית, זה בדם שלי. אל תשכח שאני עובדת בלילות ולרוב ישנה בבקרים. יש לי הופעות שמתחילות גם באחת בלילה עד הבוקר.
טל: וואו. איפה את מופיעה בשעות כאלה?
נסרין: איפה שיש, אני חיית במה. איפה שיש במה אני שם. תענה לילדים, הם מצלצלים.
טל: עכשיו זה יבוא בתורות, כל החמישה מצלצלים. צריך לנהל אותם כמו מפעל. מי אכל, מי שתה, מי הולך לאיזה חוג. חמישה ילדים זה עסק.
נסרין: איך מגדלים חמישה ילדים?
טל: הבית גועש ורועש, זה כיף, זה ממלא, וזה גם הרבה הוצאות וחובות. טוב, אז נתחיל?



נסרין: תתחיל אתה. אני צריכה לעשות ספורט.
טל: את עושה ספורט?
נסרין: הספורט היחיד שאני עושה זה לאכול. אני שונאת ספורט.
במות, מועדונים ואום כולתום
טל: אני מרגיש שאני מכיר אותך ובעצם לא מכיר אותך. נולדת בלוד?
נסרין: זה לא משהו שאני מרבה לדבר עליו. המשפחה שלי עברה דברים לא נעימים בעיר הזאת.

טל: כמו מה?
נסרין: נשאיר את זה שם. בגדול היה לא טוב. כשהייתי בת עשר עברנו לחיפה. גדלתי במשפחה חמה ושמחה. להורים היה חשוב שנלמד ונקים משפחה. עד היום זה מה שהכי חשוב לאמא שלי לפני הכל, שאקים משפחה.
טל: ומתי התחלת לשיר?
נסרין: מרגע שהתחלתי לדבר. כשהייתי בגן עשיתי כל בוקר בלגן אם הגננת לא נתנה לי לעמוד על השולחן ולשיר. ההורים שלי הבינו שזה מה שאני רוצה לעשות, אבל היה להם חשוב יותר שאלמד. זה לא ממש עזר כי בתיכון כבר שרתי במועדונים.
טל: והם קיבלו את זה?
נסרין: פחות אהבו, אבל הבינו שזה חזק ממני. הופעתי בערב ולמדתי בבוקר כדי שיהיו מרוצים. נערה ששרה במועדונים בשעות הלילה נחשפת להרבה דברים, אבל שמרו עליי טוב. אף אחד לא התקרב אליי. בדיעבד אני מבינה שזה בנה לי את הביטחון. אני יודעת להופיע מול כל קהל ולא מתרגשת כשאוכלים מולי או מדברים בטלפון.

טל: איזה מוזיקה שמעת כשהיית צעירה?
נסרין: פופ ערבי, אום כולתום, אייל גולן, עופרה חזה. בטח שלא יהודית רביץ. בגיל 17, כשהתחלתי לעבוד במועדונים, הכרתי את השירים של אום כולתום בעל פה. נכנסתי לעומק המילים.
טל: איך הגעת לתוכנית 'אייל גולן קורא לך'?
נסרין: ממש במקרה. זוג חברים שהכרתי בריקודי הסלסה הציעו לי ללכת לאודישן ורשמו אותי. לא חשבתי שאעבור, אבל זה קרה, ומשם הכל היסטוריה.
טל: תיארת לעצמך שזה מה שיקרה?
נסרין: בהתחלה לא, אבל זרמתי. ככה אני, זורמת. מהר מאוד אנשים התחילו לזהות אותי גם במגזר היהודי. הבנתי שרואים אותי, שאוהבים אותי. זה נתן לי כוח להמשיך.
טל: המשפחה תמכה?
נסרין: המשפחה תמכה ותומכת. התוכנית נתנה להם גאווה עצומה, פתאום כולם מכירים את הבת שלהם ואוהבים אותה. זה לא סותר את העובדה שאמא שלי רוצה נכדים לפני הכל.

אהבות, דתות וסודות
טל: אפרופו נכדים, יש משהו באופק?
נסרין: כרגע לא, אנחנו לא מדברים על זה. אני ובן זוגי יוצאים עשר שנים, נפרדנו לא מעט פעמים ועכשיו אנחנו שוב יחד. אנחנו זוג מורכב. אתה יודע שהוא יהודי?
טל: באמת? לא ידעתי. ואיך זה מסתדר?
נסרין: בהתחלה היה קשה לשתי המשפחות. לא קל יהודי עם ערבייה מוסלמית. עברתי תהליך גיור, בסתר. לא רציתי שהמשפחה תדע ותיפגע מזה.
טל: אני המום. והפסקת?

נסרין: כן, כי הבנתי שחשוב לי לשמור על הדת והמסורת שלי ושאפשר לחגוג את חנוכה וכריסמס ולא לוותר על עצמך. אני לא יכולה לזרוק לפח את המסורת שלי. אם יש אהבה היא מנצחת את הדתות. אהבה זה כמו מוזיקה, אין בזה דת.
טל: בגימטריה אהבה שווה 13 וגם המילה אחד שווה 13. לכן אהבה היא אחד. מדהים איך אתם מצליחים לצלוח את כל הקשיים ולהיות יחד. אתם אחד.
נסרין: הגימטריה קשורה להתחזקות שלך בדת?

טל: זה קשור לזה שאני חוקר, שואל ונובר, וכן, גם מתחזק. מגיל צעיר היו לי שאלות בריאה ואלוהים. בשנים האחרונות, עם ההתבודדות וכל מה שעברתי, הגעתי לתובנות עם עצמי ועל עצמי. אני מתקרב לדת כל פעם עוד קצת.
נסרין: גם אשתך?
טל: אנחנו עושים את זה בצעדים שמתאימים לנו, בלי כפייה. גם המשפחה המורחבת, שהייתה בבסיסה מסורתית, התחזקה בשנים האחרונות. יש בזה הרבה טוב.
נסרין: יש ביהדות המון דברים יפים. היום אני כבר מכירה הכל.


כסף, זיקוקים וריאליטי
טל: העובדה שאת ערבייה לא פוגמת בהופעות שלך מול קהל יהודי? בעיקר בתקופות של מתיחות?
נסרין: תמיד יש מתיחות. אני לא מתעסקת בפוליטיקה ולא נכנסת לזה. עובדה שאני עובדת טוב ומופיעה מול כולם - חרדים, חילונים, ערב