לפני 50 שנה הצטלם שמעון כנען לביטאון חיל הים, לצד טיל טורפדו באח"י אילת שבה שירת, זמן קצר לפני שהמשחתת טובעה על ידי המצרים. בחופשת הפסח האחרונה לקח כנען את נכדיו למוזיאון חיל הים והופתע למצוא שם את הטיל שאיתו הצטלם, ואת דוכן הטורפדו ששיפץ יחד עם אחד מחבריו לצוות. התגלית המרגשת הולידה תמונת שחזור של כנען עם הטיל. "לילדים ולנכדים זו הייתה חוויה", הוא מספר.

לרדת בסולם עם סירים
כנען (70) נולד וגדל בראשון לציון. כיום הוא קבלן שטיחים וכתחביב הוא בונה טיסנים קלאסיים אותם הוא מטיס בזמנו הפנוי. לכנען יש גם רישיון טיס, אך התקופה המכוננת בחייו היא דווקא אותן שנתיים וחודשיים לפני 50 שנה, אז שירת באח"י אילת כמפעיל טורפדו נגד צוללות.

"לאונייה היו כמה מחלקות: תותחנים, ניווט ומחלקת טורפדו נגד צוללות שנקראת טנ"צ. אני הייתי במחלקה הזו", הוא מספר. מדי יום ביומו שמעון וחבריו לצוות היו אחראים על הטיפול השוטף במחלקה. "יש עבודות צביעה, אחזקה וניקיון", הוא מסביר.



המשחתת אילת, יחד עם אח"י יפו, היו שתי האוניות הגדולות שהיו לצה"ל באותם ימים. "למעשה, זה היה הבסיס שלנו. כמו שלחיילים יש את הבסיס שבו הם נמצאים, אנחנו היינו על הספינה כאשר היא עגנה בנמל חיפה, או שהיינו יוצאים איתה לים, לנמלים בצרפת או למקומות אחרים בעולם".

כנען מספר על תנאים לא קלים במהלך שירותו באונייה. "ההרגשה הייתה כאילו הכניסו אנשים למחסן צפוף, בלי אוויר. החיילים ישנים בערסלים שתלויים בשלשות זה מעל זה ואוכלים משולחנות מתקפלים. את האוכל היינו מביאים מבטן האונייה, שם היה המטבח, ולכל חייל הייתה תורנות של חודש שבה היה אחראי להביא את האוכל למחלקה שלו. זה לא דבר פשוט לרדת בסולמות עם סירים ומחבתות כשיש סערה, זה ממש כמו בסרטים".

מזכרת אחרונה
באחד מן הימים בחר צלם של ביטאון חיל הים להנציח את כנען, שלא ידע שתמונתו תתפרסם ותוצג בשער של הגיליון. "אני זוכר את היום הזה מצוין", מספר כנען, "עמדתי ליד הטורפדו ועבר לידי עודד עגור, הוא היה צלם שהסתובב כל הזמן עם מצלמה עליו. הוא אמר לי: 'חכה, תעמוד ככה', וצילם את התמונה אבל לא אמר מה הוא מתכוון לעשות איתה. בערך חודש לאחר מכן מאוד הופתעתי לראות את התמונה שלי מופיעה בביטאון חיל הים והייתי מאוד גאה".

זו הייתה מזכרת אחרונה מהאונייה שהוטבעה זמן קצר לאחר מכן. רק מזל גרם לכך שכנען לא היה על סיפונה של אח"י אילת באותו יום נורא. שבועיים לפני מועד שחרורו מהצבא האונייה הייתה אמורה לצאת למסע ארוך לחו"ל, ולכן כנען וכמה מחבריו לצוות לא יצאו. הם סיימו את תקופת השירות שלהם על אוניית 'איברהים אל אוול' המצרית, שנתפסה על ידי חיל הים ב־1956 במהלך מבצע סיני. ב־1967 עגנה האונייה בנמל חיפה כשהיא משמשת כמעין בסיס צף.

זמן קצר לאחר שחרורו מהצבא שמע כנען יחד עם כל עם ישראל שאח"י אילת טובעה על ידי המצרים. "הייתי בהלם, זה היה הבית שלי", מספר כנען על הרגע שבו נודע לו על הטבעת האונייה. "חברים שהכרתי וחייתי איתם במשך שנתיים טבעו. אי אפשר להאמין, האונייה הזו הייתה כמו עיר על המים ואתה לא מתאר לעצמך שדבר כזה יכול לטבוע".

בין הנספים היה גם בחור צעיר שלו העביר כנען את החתימה באפסנאות על ספינת המפרשים שהתלוותה לאונייה. "היה לי קשה לעכל את זה", הוא אומר.

"הפתיע אותי"
בחג הפסח האחרון לקח כנען את ילדיו ונכדיו למוזיאון חיל הים בחיפה, כדי להכיר להם מקרוב את האוניות והכלים שהיו חלק משמעותי כל כך מחייו ועיצבו את דמותו.

"כמובן שהם שמעו סיפורים, והרבה סיפורים, אבל רציתי לקחת אותם כדי שייראו במו עיניהם את האוניות. זה לא דומה לסדר גודל של אח"י אילת, אבל יש שם סטי"ל שניתן להיכנס אליו ולקבל רושם כיצד זה היה", הוא מספר.



תוך כדי הטיול עם הילדים במוזיאון גילה כנען לפתע טיל טורפדו שהיה בתצוגה. הוא זיהה אותו מיד למרות שעברו 50 שנה מאז שהצטלם לצד הטיל והתמונה פורסמה בביטאון חיל הים.

"לא האמנתי שאני רואה את זה", הוא אומר, "יש דברים שלא שוכחים, זה כל כך הפתיע אותי והחזיר אותי אחורה. היה שם גם את דוכן הטורפדו, פתאום אני רואה אותו ולא מאמין. במשך שבועיים הרס"ר נתן לי ולעוד חבר צוות לקלף לטיל את הצבע ולצבוע אותו מחדש. עבדנו על זה יומם ולילה.

"שאלתי את אנשי המוזיאון איך ייתכן שהוא שרד, והם הסבירו לי שממש לפני ההטבעה הורידו את הטיל מהאונייה לצורך שיפוצים, וכך הוא ניצל". אחרי 50 שנה, כנען שחזר את התמונה מביטאון חיל הים באותו ביקור במוזיאון.

גנרל עם חרב
50 שנה עברו מאז שירת כנען בחיל הים. הוא מספר בגעגועים על "צבא של פעם", שבו חייל תורן היה שורק במשרוקית בכל פעם שהמפקד היה עולה לסיפון ומצדיע לדגל, על תלבושות ייחודיות של מכנסי פדלפון וכובעים עם