אחד הנתונים הלא מחמיאים שבהם 'התהדרה' ראשון לציון בשנים האחרונות היה בתחום תאונות הדרכים. למרבה הצער, עם התפתחות העיר ותנופת הבנייה, לא ניתן המענה הראוי וצפיפות הכבישים יחד עם הגורם האנושי ותשתיות לא ראויות, הביאו אותה להיות העיר השמינית בישראל מבחינת מספר תאונות הדרכים. ביחס לערים הגדולות מצבה של העיר היה אף יותר גרוע ובמלחמה הזו אנשים איבדו את חייהם.

גם מורי הנהיגה גוייסו. סלע | צילום: קובי קואנקס

לפני שלוש שנים נכנס ישראל סלע לתפקיד ראש המטה לבטיחות בדרכים בראשון לציון וסימן לעצמו מטרה עיקרית - "הורדת תאונות הדרכים בעיר בכל אמצעי שיעמוד לרשותו". כיום, שלוש שנים אחרי, אפשר לומר שהמשימה הצליחה וראשון לציון נמצאת רק במקום ה־22 כשמגמת השיפור הולכת וגדלה.

מתחילים מהגן

"לפני שלוש שנים נכנסתי לתפקיד ראש המטה לבטיחות בדרכים בראשון לציון וגיליתי מצב לא טוב", מספר סלע. "זה לא היה ייחודי לעיר כי בכל הארץ המצב היה רע, כמו שהוא גם היום. הגרף הראה כל הזמן שיש עלייה מתמדת בכמות התאונות והבנתי שדרוש כאן שינוי מיידי".

סלע החל לחפש דרכים שיובילו לשינוי המיוחל ולצמצום במספר התאונות. "בחצי השנה הראשונה הייתי במצב של למידה. עברתי קורסים שונים שבהם למדתי היטב את פרקי הבטיחות בדרכים ולאחר מכן התחלתי לחפש את המשפיעים בתוך העיר כדי לדעת מהן הסיבות לתאונות הדרכים".

ומה גילית? מה הסיבה העיקרית למספר כה גדול של תאונות ונפגעים?

"הסיבה הראשונה היתה חינוך, או ליתר דיוק חוסר חינוך מבית. התחלתי לבקר בגני הילדים והבנתי שחייבים להכניס את תחום הבטיחות בדרכים דווקא לגנים, כי בגיל הזה עוד אפשר להשפיע על הילדים הצעירים ולהטמיע בהם את העקרונות החשובים. זה בעיניי השלב הטוב ביותר להחדיר את ערך השמירה על החיים. אחר כך המשכנו לחטיבות והתיכונים וגם שם העברנו את המסרים". 

לדברי סלע שתי סיבות חשובות לא פחות הן התשתיות ואי־הפקת לקחים. "אין ספק שלתשתיות יש מקום מכריע בבטיחות, כמו כבישים שהיו בהם נזקים או תמרורי דרך ורמזורים שלא פעלו או ביצעו את תפקידם", הוא אומר. "לטובת זה גייסנו מורי נהיגה, שתוך כדי עבודתם תיעדו את המפגעים שראו בדרך והעבירו את הרשימה אלינו. את הנתונים העברנו לטיפול מיידי של הגורמים העירוניים שטיפלו בליקויים

 תאונת דרכים קשה ליד הסינמה סיטי | צילום: מד"א

"הסיבה הנוספת היא חוסר בחינה של תאונות מהעבר", הוא מוסיף. "התחלנו לפלח את מקרי תאונות הדרכים וראינו איפה התרחשו רובן. ניסינו לברר האם הבעיה היא בתשתיות, ברמזורים או בגורם אחר". 

לדברי סלע הבדיקה העלתה כי ברשימת הדרכים המסוכנות ביותר בעיר היו ציר מכבים וציר משה דיין. "גם ציר הרצל היה בעייתי בגלל כמות כלי הרכב וחוסר הסבלנות של הנהגים".

ומה לדעתך מכל הפעולות שנעשו היתה המשמעותית ביותר?

"ההסברה במוסדות החינוך, רכזים שנכנסו לבתי הספר והדריכו את התלמידים וזה הצליח. בתחילת דרכי שמתי לב שזה לא מעניין את התלמידים אבל עם הזמן, ככל שיצרנו לחץ בעניין הזה, זה השתרש וחדר ללב התלמידים". 

כשסלע מדבר על החינוך, הוא מתכוון להרבה יותר מסתם שיעורים עם מרצה מונוטוני שמדבר ארוכות. במסגרת פרויקט שנקרא 'לגעת בכאב' לא נחסכים מהתלמידים תיאורים על ההשלכות שיש לרשלנות בכביש. במסגרת זו נפגשים התלמידים עם רופאים בבית חולים 'אסף הרופא', שמספרים על הפציעות של נפגעי תאונות שהם פוגשים, מה שלדעת סלע מייצר את ההרתעה הנדרשת.

הסכנה: אופניים חשמליים

אחד הנושאים שעלו לאחרונה לכותרות הוא נושא הרכיבה על אופניים חשמליים, שהפכו לסכנה ממשית עבור הרוכבים הצעירים וסביבתם. בראשון לציון פותחה כבר לפני ארבע שנים תוכנית לימודים לבתי הספר בנוגע לרכיבה בטוחה על הכלי החשמלי, הרבה לפני שבכל הארץ הבינו את הסכנה הכרוכה בנושא.

פיתחנו את התוכנית כי הבנו שבראשון לציון יש המון רוכבים צעירים", מספרת ראש התוכנית, ברכה ביטר, המנהלת את תחום הבטיחות בדרכים ב'קו מהלב'.

"יצאנו מנקודת הנחה שהילדים אינם יודעים בעצם כיצד עליהם לרכוב ואיך להתנהל בכביש. רובם לא יודעים שכל חוקי התעבורה חלים לא רק על אופנועים ומכוניות אלא גם עליהם והם לא מכירים אותם. גם ההורים שחשבו שרכישת האופניים לילדים תקל עליהם ותחסוך הסעה שלהם ממקום למקום ולא לקחו בחשבון לאיזו סכנה הם מכניסים את הילדים שלהם".

מבצע אכיפה בבית ספר 'המעיין' | צילום: גיל רוטשילד

לביטר יש ביקורת חריפה על ההורים שרכשו לילדיהם אופניים חשמליים. "עדיף להימנע מהכלי הזה. מדובר באופניים שהמהירות שלהם גבוהה ומהווה סכנה גם לרוכב וגם לסביבה שלו ומשם בעצם התחלנו. רצינו למזער את הנזקים ולהקנות לבני הנוער כלים כדי שלא יסתכנו בכביש". 

התוכנית מתחלקת לשניים: החלק העיוני מדבר על הסכנות, מורכבות הרכיבה וכדומה. "אנחנו מבהירים לבני הנוער כמה הם חשופים לפגיעה, בתקווה שאולי התהליך ישכנע אותם לוותר על האופניים", מודה ביטר. "למרות זאת אנחנו גם יודעים שאי־אפשר להילחם בתופעה ולכן יש לתת גם כלים לרכיבה בטוחה, כדי שאם הם יבחרו לרכוב על האופניים אז לפחות שיהיו הכי מוגנים שאפשר".

ברשת נפוצים סרטונים קשים שבני הנוער חשופים אליהם, עד כמה ניתן בכלל להרתיע ולזעזע?

"אנחנו לא עושים לבני הנוער הנחות וחושפים בפניהם סרטונים שמצליחים לזעזע אותם, כמו סרטון שמתעד פגיעה של נער שרוכב על אופניים חשמליים על ידי רכב מסחרי בגלל חוסר תשומת לב לתמרור עצור. אנחנו לא מראים את הפגיעה עצמה, אבל הם כבר מבינים טוב מאוד מה קרה. אנחנו לא רוצים להראות דם, אבל כן לזעזע והאפקט בהחלט מושג".

בזכות השיעורים האלה יש נערים שוויתרו על האופניים החשמליים?

"חלק אמרו שהם רצו לרכוש אופניים אבל ויתרו. אנחנו גם שומעים מהם ביקורת רבה על ההחלטה לחייב אותם לרכוב על הכביש במקום על המדרכה. הם טענו שהמדינה זורקת אותם לכביש אז אני יודעת שהם מבינים שיש סכנה ולכן מקשיבים הרבה יותר כדי לדעת איך להימנע מפגיעה".

המצלמה עובדת?

אחד הפתרונות לצמצום היקף התאונות היה הצבת מצלמות שיתעדו עבירות תנועה ומהירות, שלא תמיד מתקבלות בהבנה על ידי הנהגים, בדיוק כפי שקרה לפני כשנה וחצי בעניין מצלמת המהירות שבציר משה דיין. נהגים רבים דרשו אז לבטל את הדוחות הרבים שקיבלו, בטענה כי המשטרה לא הודיעה שהמצלמה החלה לפעול

הצבת מצלמות שיתעדו עבירות תנועה. סלע | צילום: קובי קואנקס

סלע לא התרגש אז וגם לא היום מהביקורת. לדבריו, הנתונים מראים שהענישה עבדה ובציר משה דיין, שהיה אחד המסוכנים, נרשמה ירידה בכמות התאונות.  

מי שתמך במאבק הנהגים הוא חבר המועצה עידן מזרחי, שאף ניסה להחתים עצומה שבה תפעל המצלמה רק ממהירות של 80 קמ"ש ומעלה, עצומה שהשיגה פחות מ־50 אחוז מספר החתימות שהוצב כיעד. "אין קשר ישיר או עקיף בין המצלמות במקום לבין ירידה בתאונות הדרכים", טוען השבוע מזרחי, "היינו אצל כל הבכירים שיש במשטרה והבנתי שאין כוונה להוריד את המצלמות ושבעתיד יעבירו את המצלמה למקום אחר בארץ אך הבטיחו שבפעם הבאה שתותקן מצלמה בראשון לציון הציבור יקבל על כך התראה".