קפוסטין וביבין על רקע העץ. "לא חוששים". צילום: אבי מועלם

כראוי לשיאו של החורף, חודש דצמבר מלווה פעמים רבות בסערות, כמו זו השבוע, אלא שבשנים האחרונות מביא איתו החודש האחרון של השנה האזרחית גם סערה גדולה לראשון לציון שאין לה שום קשר למזג האוויר. "בכל פעם שמתחיל דיבור על הצבת עץ אשוח במקום מרכזי בעיר מתחוללת סערה גדולה", אומר הפעיל החברתי ולד קפוסטין. "אנשים תוקפים ובעירייה אף אחד לא פועל - מתוך חשש להרגיז תושבים - אבל עבור 40 אלף יוצאי ברית המועצות שמתגוררים בעיר וחוגגים את הנוביגוד זו מחווה חשובה שצריכה להתקיים".

השנה החליטו קפוסטין ותושבים נוספים להפסיק להתנצל ולהביא את חגיגות הנוביגוד לעיר, כולל עץ אשוח ענק שיוצב במקום מרכזי בעיר.

"לא חג נוצרי"

במהלך השנים האחרונות קבע לעצמו קפוסטין, פעיל עירוני מרכזי בקרב יוצאי ברית המועצות בעיר, מטרה - להציב עץ אשוח במרכז העיר. "העץ הוא בסך הכל משהו מהחגיגות של הנוביגוד שלנו. אין לזה שום קשר לחג המולד ולא לשום דבר נוצרי", הוא טען שנה אחרי שנה.

למרות שפנה פעמים רבות בשנים קודמות לעירייה, הוא קיבל תשובה שלילית באופן מיידי והיוזמה ירדה מהפרק. "תושבים רבים פנו אלי ואמרו שהם חושבים שזה חשוב לכבד את המסורת שלנו כיוצאי ברית המועצות ושזה לא בסדר שאין התחשבות גם בנו", הוא מספר. "ביקשתי שיציבו עץ אשוח במקום מרכזי בעיר כדי שעשרות אלפי תושבים ירגישו טוב עם עצמם, אבל קיבלתי תשובות סירוב נחרצות. העליתי את הנושא למודעות, הסברתי שלא מדובר בחג הנוצרי כי גיליתי שהרבה אנשים לא יודעים את ההבדל ויש המון בורות בעניין".

לטענת קפוסטין, דווקא חילוף זהותו של ראש העירייה הפיח בלבו ובלב חבריו תקווה לזכות להבנה. "חשבתי שאם בראשות העירייה עומד מישהו צעיר עם ראש פתוח אז אולי דברים ישתנו. פניתי אליו, אבל לא קיבלתי תגובה, זה היה מעודד כי לפחות לא קיבלתי תשובה שלילית, דבר שהיה קורה די מהר עד היום. קיבלתי גם מסרים מגורמים כאלו ואחרים בעירייה שיש אנשים שתומכים בזה ורמזו לי שאם אני אנסה לקדם את היוזמה הזו אז אולי אני אקבל עזרה, או לפחות לא אתקל בהתנגדות".

ואכן, קפוסטין החליט השנה להרים עם שותפים נוספים את היוזמה באופן פרטי. "לפני כמה שבועות פניתי יחד עם חברים שלי לרשת הסופרמרקטים 'קשת טעמים'. הם מטעמם הפגינו רצון והתעניינות בנושא ומשם הדברים התחילו להתגלגל במהירות. הם השקיעו את רוב המשאבים כדי שדברים יצאו לפועל, הסכימו להביא תקציבים וגם את המקום כדי לקיים חגיגות נוביגוד".

"פנו אלינו אנשים רבים ששייכים לחיים הציבוריים בראשון לציון וביקשו מאיתנו לעזור בחגיגות הנוביגוד", מוסיפה אלכסנדרה ביבין מ'קשת טעמים'. "החלטנו לזרום עם זה כי זה מאוד חשוב ומכובד. זה עוד משהו שייתן לתושבים של ראשון לציון לראות משהו מיוחד. כל אירוע של כל עדה הוא חשוב, כל אחד חוגג את החג שלנו וגם זה מועד שצריך לחגוג. צריך לכבד את כולם, יהודים, נוצרים ומוסלמים. בסופו של דבר זה לחגוג שנה חדשה, עוד שנה שמתחילה. אנחנו כעסק שמוכר כל מיני סוגים של מאכלים, גם לא כשרים, מעודדים את כולם לחגוג את החגים שלהם בלי כפייה. מי שרוצה שיצטרף".

למחות או להתעלם?

קפוסטין וביבין עמלו רבות בחודש האחרון על הפקת האירוע, ובין היתר הזמינו עץ מקושט והוציאו הודעות, בעיקר בשפה הרוסית, שמזמינות את התושבים לחגוג. "יהיו דוכנים של אוכל מסורתי כמו שאנחנו נוהגים לאכול ולשתות בחג, לילדים יהיו גלידות וגם דמויות מסורתיות כמו סבא קור ונכדתו", מבטיח קפוסטין.

השמועות על קיומו של האירוע וההודעות שהופצו בעיר כבר החלו לעורר שיח בנושא בקרב תושבים. יש מי שסבור שמדובר בחג לא דתי שמזוהה עם קהילת יוצאי ברית המועצות ולכן אין סיבה שלא לתת לו ביטוי במרחב הציבורי, כמו זה שניתן לחג הסיגד שחוגגים בני העדה האתיופית. מנגד, יש מי שטוען כי אין מקום לחגוג את החג וכי מדובר במנהג גויים. "על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לדאבוני בראשון לציון חיים למעלה מ־50 אלף גויים, שחלקם הגדול מגדיר עצמו כנוצרי", אומר יו"ר ש"ס בעיר הרב אריה כהן. "מבחינתי הם יכולים לעשות כאוות נפשם, אך צר לי על אותם יהודים, תינוקות שנשבו, שנגררים אחריהם. אני קורא מכאן לכל היהודים אחיי ורעיי, להתרחק מכל המסיבות של אותם גויים. כעם יהודי אין לנו חלק ונחלה במנהגיהם".

הרב אריה כהן | צילום: קובי קואנקס

גם חבר המועצה מטעם סיעת 'מאמינים בראשון' שמואל ג'מיל הביע תרעומת על היוזמה והאשים את יוזמיה בניסיון לעורר מחלוקת ולגרוף הון פוליטי, "זה בדיוק כמו היוונים של פעם. זה דבר גרוע מאוד ולא מכבד את עם ישראל בכלל, אבל לצערי אי־אפשר לומר לאנשים פרטיים מה לעשות. זה פתח לא טוב לדברים אחרים שיכולים לקרות בעיר. הם מחפשים תמיד את ההתנגחויות וזה דבר ידוע, לא מפתיע אותי שאלה שנגד היהדות מנסים לגרוף לעצמם הון פוליטי, אני אפילו לא בטוח שהם יהודים. אנחנו נצטרך להתייעץ אם להפגין ולמחות נגד האירוע או אולי להתעלם מהם ולא לתת להם לגיטימציה. לדעתי אירוע כזה יהיה כישלון ולא יצליח להם. רק הקומץ הקטן שלהם יבוא".

חבר המועצה לשעבר מאיר עקיבא תקף את היוזמה בחריפות רבה עוד יותר: "יש בעיה שרוסים שהביאו מנהגים כאלה לכאן הם לא יהודים. מה שקורה כאן בארץ ישראל הוא שבסופו של דבר מי שהגיע אלינו הם גויים שראו את הארץ הטובה והנוחה והחליטו להביא את המנהגים הנוצריים האלה למדינה בכלל ולראשון לציון בפרט".

את עיקר הביקורת שלו הוא מפנה דווקא לנציגי הציבור הדתי והחרדי בעיר. "יש לי בעיה שהנציגים החרדים בעיר לא עושים כלום. הם היו אלה שצריכים להתקומם ולעשות הכל כדי למנוע זאת. גם אם זו יוזמה פרטית אז לפחות שיעשו רעש כזה כדי לעורר את הציבור שייצא נגד האירוע. ראוי היה שהציבור יתקומם רק שאין מנהיג כרגע שימחה נגדם. כל מי שקורא את זה וחושב ללכת לאירוע צריך להבין - נוביגוד זו לא חגיגה שלנו היהודים ואסור לקחת בה חלק. אני קורא להורים לשים לב ולא לתת לילדים ללכת, לנו יש מספיק גיבורים ביהדות כמו בר כוכבא ומתיתיהו, אין צורך שייחשפו גם לסממנים נוצריים".

"נסביר בנועם את החשיבות"

לדברי קפוסטין, הוא וחבריו טרם חשו בהתנגדות וגם אם זו תגיע הם אינם חוששים, "בגלל שאנחנו מדברים על זה כשהכל עוד ראשוני ורק עכשיו התחלנו בפרסום אז לא נתקלתי בנאצה. חשוב שכולם ידעו שאין כאן קשר לשום עניין דתי ואנחנו לא באים לפגוע באף אחד. להיפך, את האירוע אנחנו עושים אחרי חג המולד כדי שאנשים לא יחשבו שיש קשר ביניהם.

"אני לא חושש. הכל תלוי בהנהגה של אותם גורמים", הוא מוסיף. "אפילו יצרתי קשר עם הרב אריה כהן והזמנתי אותו לאירוע, אמרתי לו שאנחנו עושים יריד נוביגוד שהוא לא דומה בכלום לחג נוצרי והוא מצדו צחק וכמובן שלא אישר הגעה".

ביבין: "הרבה דברים השתנו. לפני חצי שנה פתחנו חנות חדשה בפתח תקוה וחשבנו שיהיו הפגנות ומחאות, אבל חוץ ממשהו אחד מינורי לא היה שום דבר. כל דבר אפשר לשנות וכל דבר אפשר לעשות רק צריך לעשות את זה בצורה אלגנטית וחכמה. אף אחד לא פנה אלינו עדיין במחאה אבל אם יפנו אנחנו נסביר בנועם למה זה חשוב".

חג נוצרי? דווקא להיפך

משמעות השם 'נוביגוד' הוא שנה חדשה. מדובר בחג רוסי־סובייטי שנולד אי שם בשנות ה־30 כשבברית המועצות ביקשו להתנער מהחגים הנוצריים וביניהם גם חג המולד", מסבירה ד"ר אנה פרשיצקי, סוציולוגית שחוקרת את העלייה הרוסית ומרצה בכירה במכללה האקדמית גליל מערבי. "בגלל הביטול, נוצר צורך של אנשים לחגוג חגים, בעיקר עבור הילדים שהכריסמס היה חווייתי מאוד עבורם ולכן הוחלט להמציא חג חדש - הנוביגוד. מדובר בחג האהוב ביותר בקרב יוצאי ברית המועצות, זה נתון שעלה בכמה סקרים שנערכו".

לדברי ד"ר פרשיצדקי, בגלל הסמיכות ביניהם, ניתן למצוא קווים משיקים ודומים בין הכריסמס לנוביגוד, בעיקר בסמלים, אך כל אחד מהם קיבל איזה טוויסט, "למשל עץ האשוח הוא אחד הסמלים של הנוביגוד וגם אותו מקשטים ומניחים תחתיו מתנות לילדים, אך בניגוד לחג המולד, העץ והמתנות יהיו בלילה שבין סוף השנה האזרחית החדשה לבין היום הראשון של השנה. גם בדמויות יש קו דומה. לעומת סנטה הנוצרי, לנוביגוד יש את 'סבא כפור' ואיתו מגיעה גם הנכדה שלו 'נערת השלג', שהתפקיד שלהם הוא לעבור בין ארצות הכפור ולחלק מתנות לילדים".

עם זאת, בתחום הקולינרי אין בשורות גדולות. מאחר שהתקופה היתה קשה כלכלית ואי־אפשר היה להשיג מאכלים יוקרתיים, הוגשו לשולחן החג מאכלים פשוטים כמו סלט תפוחי אדמה במיונז, איקרה או נקניק פרוס והם הפכו למאכלים הרשמיים של החג.