קשישים. צילום: shutterstock

פרשת עוקץ הקשישים שנחשפה על ידי המשטרה לפני שנה, מגיעה לבית המשפט: פרקליטות מחוז תל אביב הודיעה ל- ש' תושבת ראשון לציון, כי נשקלת העמדתה לדין בכפוף לשימוע, בחשד לעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות (ריבוי עבירות), שימוש במרמה בעורמה ותחבולה, קשירת קשר לפשע, השמטת הכנסה, הלבנת הון, עבירות מס, פגיעה בפרטיות, עבירות בנוגע לניהול מאגר מידע ועבירות לפי חוק הגנת הצרכן. בנוסף, הודיעו לארבעה חשודים נוספים ששימשו כבעלי החברות ולקחו חלק בתכנית המרמה, כי נשקלת גם העמדתם לדין בכפוף לשימוע.

כך פעלה השיטה: בין השנים 2015-2018, החשודים איתרו קשישים שהתעניינו במוצר כלשהו, צלצלו אליהם והציגו עצמם כמוכרים בחברות פיקטיביות כמו "סופר לייף", "קנייה זהב", "קונים ונהנים", "קניה בטוחה", "גוד סרוויס" ו"קניה לבית". הקורבנות נענו להצעות החשודים ושילמו להם דמי חברות במועדון בתמורה להבטחה שיקבלו במתנה את המוצר שהתעניינו בו. בפועל, החשודים גבו מהקורבנות אלפי שקלים בגין כל עסקה. 

על פי החשד, במהלך התקופה הרלוונטית, ובכוונה למקסם את כמות הקורבנות, החשודים, העסיקו עשרות עובדים בחברות המרמה, רובם טלפנים, שפעלו בהנחיית ש' וביצעו את הוראותיה למימוש תכנית המרמה. הטלפנים פנו ישירות לקורבנות באמצעות פרטי התקשרות שסיפקה ושיווקו את תכנית המרמה, בין היתר תוך הפעלת לחץ, הפחדה והתקשרויות בלתי פוסקות עד שקיבלו במרמה מהקורבנות את פרטי האשראי שלהם לצורך ביצוע חיוב באלפי שקלים לקורבן. 

ש' עשתה שימוש על פי החשד בחשבוניות פיקטיביות או מזויפות בגובה של כ- 12 מיליון שקל, לא דיווחה על מלוא ההכנסה מהפעילות העסקית וביצעה עבירות בניגוד לחוק איסור הלבנת הון. בנוסף, על פי החשד, באלפי עסקאות שונות, עברו אלימלך וחלק מהחשודים עבירות לפי חוק הגנת הצרכן – אי גילוי פרטים בעסקת מכר, הטעיה בתנאי ביטול העסקה והשפעה בלתי הוגנת בכך שיצרו קשר טלפוני עם מתלוננים שונים באופן חוזר ונשנה עשרות פעמים וזאת על אף שהמתלוננים הביעו, מספר פעמים, בין במפורש ובין במשתמע את דרישתם כי יחדלו מלהתקשר אליהם.

במהלך תקופת הפעלת החברות במרמה, התקבלה על פי החשד הכנסה תוך העלמת רכוש אסור לפי חוק איסור הלבנת הון בסך של כ- 20 מיליון שקל, עליהם לא דיווחו לרשויות המס.