'להשקיע בעתיד' היתה הסיסמה שליוותה את הקמתו של מתחם ה־1000 בראשון לציון, ולשם בדיוק כיוונו הוגי הרעיון. הכוונה היתה לבנות את מתחם העסקים העתידי של ישראל, כזה שישלב בין עסקים מהגדולים בישראל למקומות בילוי שוקקי חיים ואלפי יחידות דיור.

כיום, כשהחברות הגדולות במשק כבר מגלות עניין ברכישת קרקע במתחם העצום, וחלקן אף זכו במכרזים, אפשר לומר שהעתיד כבר כאן והוא ממשי יותר מאי פעם.

מתחם האלף | צילום: דוברות עיריית ראשל"צ

כמו בחו"ל

בחודשים האחרונים נכנס מתחם העסקים החדש של ראשון לציון, החולש על עתודות הקרקע האחרונות של העיר ממערב לאיילון, לשלבי הבנייה. מספר חברות גדולות במשק כמו קבוצת דיסקונט וחברות הבנייה 'אמות' ו'פרשקובסקי' כבר הודיעו כי יעתיקו אליו חלק ניכר מפעילותן.

מעבר לרעש הרב סביב המתחם נראה כי העובדה שהוא ממוקם בסמיכות לשני צירי הרוחב העיקריים של ראשון לציון - שדרות משה דיין, רחבעם זאבי ושדרות רבין והנגישות שלו לכבישים בין־עירוניים (כביש 4 וכביש 20 וכן כביש 431) נוסף על שלושה קווי רכבת קלה עתידיים, הפכו את המתחם לאטרקטיבי במיוחד עבור בעלי החברות והעסקים.

מי שעומד מאחורי היוזמה הוא ראש העירייה הקודם, דב צור. "עוד לפני שנבחרתי לראשות העירייה הייתי מודע למקום הזה. רצו להקים שם את הקניון הכי גדול בישראל ואני חשבתי שנכון יותר להקים שם מתחם עסקים, כי זה מה שעומד מאחורי החשיבה כיצד ליצור בסיס איתן כלכלי לעיר ושכמה שיותר תושבים יוכלו לעבוד בו. בנוסף, ידעתי שהארנונה שתבוא מהעסקים במתחם תניב פירות רבים לעיר וכסף רב לעירייה ממכירת הקרקע, בין 2 ל־3 מיליארד שקל".

לדברי צור, זמן קצר לאחר כניסתו החל תכנון תוכנית מתאר לעיר, מה שפתח הזדמנות לקדם את תכנון המתחם. "המחשבה היתה איך לקבל מקסימום שטחי תעסוקה לעיר ובמקביל הקמנו צוות תכנון למתחם עצמו, כשהקו המנחה הוא הרצון שיהיה שילוב של עסקים ובילויים והוא יהיה חי ונושם 24 שעות, לא כמו מתחם הבורסה ברמת גן. שתי התוכניות רצו במקביל בוועדת התכנון והיה ברור כבר מההתחלה שיקבלו שם את התוכנית באהבה".

דב צור | צילום: אבי מועלם

בתהליך שנמשך למעלה משנה גיבשה הנהלת העיר תוכנית אסטרטגית איך הם רוצים לראות את המתחם ומה השלבים להקמתו. כחלק מהתכנון נסעו מובילי התוכנית לבקר במקומות שונים ברחבי העולם, כמו בלונדון ששם פותחו שני רבעים חדשים, ודרום קוריאה שבה נבנה מתחם דומה מהיסוד. "למדנו מהם איך לעשות את הכל כמו שצריך ושזה ייעשה באופן שעוד לא נעשה בארץ", מוסיף צור. "בסופו של דבר התוכנית ברובה נשארה ואושרה וברגע שהתקבל האישור התחלנו להניע את התהליך".

לחלום ולהגשים

עוד לפני שהחל שיווק אגרסיבי למתחם, ניסו בעירייה לעניין את חמשת הבנקים הגדולים להעתיק את המטה שלהם לראשון לציון. אחרי דיאלוג ממושך עם כולם, יצאה העירייה במכרז שבו זכה בנק דיסקונט בשילוב עם ויזה ועם בנק מרכנתיל.

"זו היתה הצלחה גדולה שהבאנו אותם. מאותו הרגע המתחם עלה על דרך המלך והגשים את החלומות הרטובים שלי ושל כל מי שחלם על זה יחד איתי", אומר צור. "עכשיו זה כבר עובר שיווק אגרסיבי יותר לטובת הבאת עוד משקיעים ואנשי עסקים שרוכשים שם גם הם קרקעות. עכשיו כשחברות כמו אמות ופרשקובסקי הצטרפו גם הן, זה נראה ברור שהמקום יצליח. זה הכיף בלהיות ראש עירייה, שאתה יכול לחלום על משהו ובסוף מגשים".

לא מתסכל לעבוד על דבר כזה ולא להיות שם כשקוצרים את הפירות?

"אני יודע שהחיים הפוליטיים הם עניין של עליות וירידות. לקחתי את זה בחשבון, אבל מה שחשוב מבחינתי זה שהעיר תקצור את הפירות ואני מקווה שההיסטוריה תזכור מי עשה את הפעולות כדי להביא את זה לאן שזה נמצא היום ולאן שזה עוד יגיע בעתיד. ברור שהייתי שמח להיות שם כשיפתחו את קריית בנק דיסקונט אבל אני אגיע ליהנות מהמקום בטוח".

מה הסיכוי שהמתחם יחליף את מרכזי העסקים של תל אביב והרצליה פיתוח?

"לא יודע אם יחליף, אבל אין ספק שזה יגרום לתחרות גדולה, כבר היום זה קורה. למשל חברת אמדוקס התלבטה רבות האם לעבור לעיר שלנו, דבר שבכלל לא היה בעבר עולה על הפרק".

חדשנות שלא נראתה

לעומת צור, יו"ר מינהל מתחם ה־1000 עדי ברוק, משוכנע דווקא שהמתחם יהפוך לתחליף ראוי שיביא את בעלי העסקים מתל אביב והרצליה אל ראשון לציון, "אני חושב שכיום הכאב הכי גדול של חברות גדולות הוא נושא התחבורה, ואנחנו מציעים אלטרנטיבה, להעתיק את המשרדים שלהם היום או להגדיל את הפעילות ואנחנו בהחלט אלטרנטיבה לרדיוס צפונית לתל אביב ואשדוד ועד פתח תקווה, ראש העין ופאתי ירושלים".

במה המתחם שונה ממרכזי עסקים ברמת החייל, הרצליה או פתח תקווה?

"הדבר הראשון הוא הנגישות. מתחם ה־1000 אמור להיות לטעמי בין הנגישים, אם לא הנגיש ביותר בישראל. הוא יושב על ציר אורך איילון וציר רוחב כביש 431. כמו כן, לתוך המתחם אמורים להתנקז שלושה קווים של הרכבת הקלה. דרומית למתחם גם יוקם חניון חנה וסע מהגדולים בישראל וכל זה יהפוך את המתחם לנגיש ביותר שיש".

ברוק על רקע המתחם שהולך ונבנה | צילום אבי מועלם

"הדבר השני הוא שבמתחם ה־1000 ייבנו 5,500 יחידות דיור, גם מעונות סטודנטים, גם דיור מוגן וגם דיור רגיל, תמהיל שאין כמותו בישראל ואני לא מכיר גם דבר דומה שמתוכנן בארץ. העיקרון השלישי הוא החדשנות שהמתחם מתיימר להביא בכל מיני אספקטים, יש שני פרויקטים שאנחנו מתכננים ועובדים עליהם מול משרדי הממשלה - אחד לייצר מערכת הסעה פנימית שתיקח את מי שמגיע למחלף משה דיין ומשם תביא אותו עד לחניון 'חנה וסע' ואם המדינה תממן חלק ניכר מזה אז ניישם.

הדבר השני הוא להפוך את המתחם לחדשני בתחום האנרגיה כך שיובא אליו גז טבעי והעסקים, אם ירצו, יוכלו להשתמש בו וזה גם משהו שעובדים כעת מול משרדי הממשלה. העיקרון הנוסף הוא נושא הגמישות התכנונית ועלות הארנונה, שהיא השנייה הנמוכה במדינת ישראל. זה אטרקטיבי למשרדים והייטק".

וברמה העירונית, מדוע יש צורך בעוד מתחם ענק כשיש כבר מתחמי עסקים גדולים?

"מדובר במתחם בתולי ושאר המתחמים שקיימים כבר מאופיינים כמתחמי תעשייה ומלאכה. מתחם ה־1000 התחיל מאפס ובתור שכזה הגמישות של מי שמתכנן אותו או של מי שרואה במקום את ביתו העתידי היא גבוהה יותר ממקומות אחרים. מעבר לזה המיקום של המתחם לעומת האחרים הוא לטעמי הרבה יותר נגיש. בנוסף, מכיוון שזה מתחם חדש אז בשונה ממתחמים אחרים בעיר, הארנונה בו יותר זולה".

השפעת החקירה

מתחם ה־1000 נחשב לעתידי ופורץ דרך אך לאחרונה נקשר שמו גם בהקשר לפרשיות פחות נעימות במדורי הפלילים. על פי דיווחים שונים, במהלך חקירתו עומת ח"כ דוד ביטן עם תיעוד מצולם של פגישה בה נידונה האפשרות להעסיק במתחם ללא מכרז את חברת הקבלן בה היה שותף על פי החשד מקורבו, איש העסקים משה יוסף.

כמו כן, עלו חשדות כי שטחי נדל"ן במתחם נמכרו במחירים נמוכים יותר ביחס לערכם בשוק. חקירות אלה נמשכות עדיין וגם שמו של ראש העירייה היוצא דב צור עלה בהן ואף נמתחה עליו ביקורת כשהחליט במהלך הבחירות לערוך אירוע הרמת כוסית במתחם.

מתחם האלף. 5,500 דירות  120 דונם של פארקים | צילום: אבי מועלם

לדברי ברוק, עליית המתחם לכותרות לא השפיעו על העבודות ועל מידת ההתעניינות של עסקים. "אנחנו כגוף מקצועי לא הרגשנו שום שינוי", הוא מצהיר. "אני חושב שבסופו של דבר האקו־סיסטם שעוסק בנדל"ן יודע להבחין בין אירועים משמעותיים לבין כאלה שהם לא. לראיה שני המכרזים של 'פרשקובסקי' ושל 'אמות' היו באותה תקופה והם הסתיימו בצורה טובה".