הזוג נתני והמטופלת נטע שפיר. "המסירות שלהם הפעימה אותי" | צילום: פרטי

בני הזוג הדסה וחגי נתני מראשון לציון הכירו לפני כעשור, כאשר הדסה היתה חניכה של חגי במד"א. ההתנדבות המשותפת הולידה אהבה ולפני כשמונה שנים הם נישאו. בחיי היום־יום שלהם הדסה היא סטודנטית לניהול וחגי הוא בעל משרד תיווך, אבל גם כיום, למרות שלל העיסוקים ואחרי שנולדו להם ארבעה ילדים, הם ממשיכים להתנדב יחד במד"א בת ים כנהגי אמבולנס.

גם כאשר התחוללה מחאת יוצאי אתיופיה, הדסה וחגי הוזעקו לסייע. "באותו הערב היינו בבית, אבל בגלל שכל הכבישים נחסמו בעקבות ההפגנות, הרבה אמבולנסים היו תקועים בדרך, ולכן הקפיצו את כל הצוותים מהבתים", מספרים בני הזוג.

"אשתי ואני עזבנו את ארבעת הילדים בבית עם חמותי, נענינו לקריאה ויצאנו להתנדב עד לפנות בוקר", מספר חגי ומוסיף בחיוך, "כך שחמותי נאלצה בסופו של דבר להישאר לישון אצלנו".

במהלך האירועים הם פגשו בנטע שפיר שנפגעה בראשה מלבנה שהושלכה בכביש ארבע, סמוך למחלף ראשון לציון. "נתקענו שעות על הכביש", מספרת שפיר, "והפגנה החלה לפתע להתלהט ונפגעתי בראש, אבל בגלל שהכל היה חסום אף אמבולנס לא היה יכול להגיע ובסוף אחד השוטרים במקום פינה אותי לתחנת המשטרה והאמבולנס הגיע לשם".

באמבולנס פגשה שפיר את בני הזוג. "הם דאגו לי כמו לבת משפחה, בדקו אותי ביסודיות כדי לשלול פגיעה מוחית ופרשו בפניי את כל השיקולים כדי לבחור לאיזה בית חולים לנסוע", כתבה לאחר מכן בפוסט שהעלתה לרשתות החברתיות "הם צחקו איתי כשצחקתי והרגיעו אותי כשנלחצתי. הם ליוו אותי עד לקבלה, כולל לבדיקת רופא.

"המסירות שלהם הפעימה אותי", אומרת שפיר. "זו היתה הפעם הראשונה שפגשתי מקרוב מתנדבי מד"א, פעם ראשונה שראיתי אמבולנס מבפנים ופעם ראשונה שהייתי במיון. אם אלה אנשי רפואת החירום שלנו - אנחנו לגמרי יכולים להיות גאים בהם".

"ההתנדבות במד"א והסיוע לאנשים זורמים לנו בדם", מסכם חגי, שמתנדב כבר 20 שנה.