זמרת, עורכת דין, מאפרת ומטפל באמצעות בעלי חיים נכנסו לבית ספר יסודי: זו לא התחלה של בדיחה, אלא המציאות של בית הספר חופית במערב ראשון לציון. ארבעתם בחרו לעזוב את המקצועות היוקרתיים והנוחים בהם עסקו, והתחילו לעבוד כמורים בבית הספר.

"הרבה פעמים שואלים איך ויתרתי על מקצוע יוקרתי כמו עריכת דין כדי להפוך למורה", מספרת שרית, מורה לכיתות ד'. "לצערי דימוי המורה נחשב פחות, אבל אנשים לא מבינים את הסיפוק שיש בהוראה. הלב שלי מתרחב כשאני מתקרבת לשערי בית הספר".

אבל היא לא ויתרה לחלוטין על עולם המשפט, והיא מביאה אותו גם לכיתה: "העברתי שיעור במשפטים, וגם לשיעורים אחרים אני מכניסה מונחים מקצועיים. אין דבר משמח יותר מלשמוע תלמיד פונה לחברו ואומר לו: 'אני חולק עליך ידידי המלומד', זה הרגע שאני יודעת שעשיתי צעד נכון".

"אנשים לא מבינים את הסיפוק בהוראה". המורים בבית הספר חופית | צילום: אבי מועלם

דנה, מאפרת ואשת סטיילינג, מסכימה איתה בלב שלם, ומודה שגם היא משלבת דברים מהמקצוע המקורי שלה בשיעורים. "עולם האופנה חשוב לי, וכמחנכת כיתה ה' אני מציגה לתלמידים את נושא הטיפוח האישי, והסטיילינג. זה גיל שבו מתחילים  להתעניין בעולם הזה, ואני שמחה שיש לי אפשרות לעזור ולהשפיע על הדימוי העצמי. אני מאמינה שמורה שמביאה מהעולם שלה היא מורה טובה יותר".

מאיה, מחנכת כיתות א'־ב', מופיעה על הבמות מגיל 18, "אני ממשיכה לשיר בשעות הפנאי והילדים וההורים יודעים שאני שרה, חלקם אפילו נתקלו בי בהופעה", היא אומרת.

לבית הספר הכניסה מודל 'שיר של יום', שבו בכל יום בוחרים שיר אחר ומתחילים איתו יום חדש. עמוס מאמינה שמוזיקה היא כלי בסיסי, ומשלבת אותה בתכני הלימוד.

גם טל וליטל מספרים על קשר עמוק בין המקצוע שבו עסקו לפני שפנו להוראה. "כל דבר שממלא את עולמו של המורה, במיוחד בנושאים כמו בעלי חיים ומשחק, אפשר להעביר גם לכיתות הלימוד", הם אומרים, "ומי שמרוויח מזה, הם התלמידים".

את מנהלת 'חופית', ורד חנגלי־משיח, כל זה ממלא בגאווה: "המורים שלנו הם אלה שהופכים את בית הספר שלנו למיוחד".