"מי שייכנס לשכונה שלנו עלול לחשוב שהוא נכנס לשכונת עוני. האמת היא שאין דרך יפה לומר את זה: אנחנו חרדים, מבחינת העירייה אנחנו סוג ב' שלא שווה להשקיע בו". במילים חריפות אלה מתארים תושבי שכונת קריית קאליב במזרח ראשון לציון את התחושות שלהם מזה זמן רב.

אבל הם לא מוכנים להשלים עם המצב הזה. כעת הם טוענים שנמאס להם, והם לא יוותרו עד שהעירייה תשנה את היחס כלפיהם. "אנחנו החרדים החדשים", הם אומרים, "כבר לא כאלה שמקבלים בהכנעה את מה שנותנים להם, אלא מתעקשים לקבל את מה שמגיע להם".

שכונת קאליב נוסדה בשנת 1963 על ידי האדמו"ר מנחם מענדל מקאליב, שהגיע אליה עם חסידיו. על אף שהאדמו"ר כבר לא בשכונה, נותרו במקום שלושה בניינים מרכזיים שבהם מתגוררות קרוב ל־90 משפחות חרדיות עם מאות ילדים. הם מנהלים אורח חיים סגור ומבודד, ומשתדלים שלא להתערבב עם תושבי העיר.

המקום סגור לכניסת כלי רכב בשבת, והדיירים מנסים לשמור על צביון חיים חרדי ככל האפשר. אולי בגלל ההסתגרות, הם מרגישים שהם לא זוכים ליחס ראוי מצד העירייה. "גן המשחקים אצלנו מוזנח, מלוכלך ועם המון בעיות", מפרט שלומי הייקושלר, בן 37, נשוי ואב לחמישה, המתגורר בשכונה כעשר שנים.

הייקושלר (מימן) ואברג'יל, ליד ערימת זבל בשכונה | צילום: אבי מועלם

"בשכונה יש עשרות משפחות, לכל משפחה יש כעשרה ילדים וכתוצאה מכך פחי האשפה עולים על גדותיהם. בראש השנה היה חג של שלושה ימים והאשפה הסריחה את כל השכונה. ידענו שתהיה בעיה וביקשנו לתגבר עם עוד פחים, אבל הבקשות שלנו נופלות על אוזניים ערלות".

מסיור בשכונה בהחלט נראית ההזנחה בכל פינה. "אני גרה בשכונה שנתיים וחצי וזה מקום שלא נעים לחיות בו", מספרת תהילה בריאן, 25, אמא לשני ילדים. "יש כאן הזנחה שאי אפשר לתאר, בשום מקום בראשון לציון לא נתקלתי בכזו הזנחה". לדבריה, בעיה נוספת שמטרידה את התושבים היא מבנה ארעי בלב השכונה.

בריאן מספרת שהייתה רוצה לעזוב את השכונה. "לצערנו זה התקציב שיש למשפחתי וזו הדירה שיכולתי להרשות לעצמי, בהנחה שאני רוצה להתגורר בחברה חרדית. אם יכולתי הייתי בורחת. הכי מפריע לי שלעירייה לא אכפת, יש כאן כמויות של חולדות. הבן של השכן שלי ננשך על ידי חולדה, זה מפחיד".

ינון אברג'יל, 33, אב לשלושה, מתגורר ארבע שנים בשכונה ולטענתו המצב בשכונה בלתי נסבל. "הזבל נערם סביב הבתים, אנחנו חיים בזוהמה ולא אוכפים את הנושא. לפני כשבועיים התרעתי על מפגע בגינה ציבורית ולא התייחסו אליי. נראה שאנחנו לא מעניינים את העירייה כי אנחנו לא כוח פוליטי".

התושבים עימם שוחחנו משוכנעים כי לעירייה נוח להתעלם מהם בגלל שהם משתייכים למגזר החרדי האשכנזי, שלא מיוצג במועצת העיר. "יכול להיות שהעובדה שאנחנו חרדים מסבירה את מה שקורה כאן", טוענת בריאן, "כי לרוב אנחנו שותקים, לכן מעבירים את זה".

אברג'יל (מימן) והייקושלר | צילום: אבי מועלם

"אנחנו חרדים ומבחינת העירייה אנחנו סוג ב'", אומר הייקושלר בנחרצות ומוסיף בכאב: "אני לא מרגיש כמו תושב ראשון לציון ואני לא חושב שהעירייה מרגישה שאני תושב שלה. לפעמים אני יוצא מהשכונה אל העיר ומרגיש כאילו יצאתי לעיר אחרת. נכון שבחרתי לחיות בשכונה חרדית ולהיות מנותק מהעיר, אבל גם לנו מגיע חינוך טוב ומקום אסתטי וכל זה לא קיים".

הוא מוסיף כי אורח החיים החרדי גורם לכך שעד כה המחאה שלהם לא התקדמה. "החרדים מרוכזים בעצמם, כל אחד חי את החיים שלו ולכן רבים לא יוצאים נגד העירייה, אבל יש אנשים כמוני שלא יכולים לחיות ככה. אני לא מספר לאנשים שאני מקריית קאליב, שלא יידעו שהגעתי מהמקום המוזנח הזה".

התושבים מבקשים דבר אחד בלבד - שהעירייה תתייחס אליהם כמו לשאר התושבים בעיר. "יש לנו פחות כוח ולכן העירייה לא רואה בנו איום. הרי אנחנו לא משתמשים ברשתות החברתיות ולא יוצרים יחסי ציבור רעים, אז למה שמישהו יתייחס אלינו?", אומר הייקושלר. "מבחינתם אנחנו מיעוט חרדי שלא צריך להתייחס אליו. זה מרתיח כי אני משלם ארנונה בדיוק כמו כל אזרח אחר והתלונות שלי צריכות להענות".

לטענת אברג'יל גם נציגי העיר החרדים לא פועלים עבור התושבים. "לא צריך ללכת לכיוון הפוליטי, תנאים בסיסיים לא קשורים בהשתייכות למפלגה כזו או אחרת", הוא מסכם, "אנחנו תושבי ראשון לציון וככאלה ראוי שידאגו לנו".

מהעירייה נמסר בתגובה: "קריית קאליב מטופלת על ידי העירייה באופן שווה לכלל השכונות בעיר. באשר לטענות התושבים, ניקיון מתבצע במקום שלוש פעמים בשבוע והאשפה מפונה על ידי פחי אשפה טמוני קרקע. לצערנו, במקרים רבים, תושבים משליכים את האשפה מחוץ לפחים ולא בתוכם. כך, למעשה, נוצר מצב בו טמון הקרקע עומד ריק וכל האשפה זרוקה מחוצה לו. מדובר בהרגל שפוגע באיכות חייהם ובידם המפתח לשינוי המצב. בכוונתנו לפעול בקרב תושבי השכונה במטרה להגביר את המודעות לנושא.

"גן המשחקים עתיד לעבור שדרוג במהלך שנת 2018, הן מבחינת מתקנים והן מבחינת הצללה. באשר לניקיונו, אם יש בעיה נקודתית, יש לפנות למוקד העירוני והיא תטופל מיידית.

"באשר למבנה, מדובר באתר התארגנות של הקבלן המשפץ את הרחובות הסמוכים לשכונה ואשר עדיין בשימוש. דנה גוזלן, ראש מינהלת שירות לתושב צפון מזרח, עומדת לרשות התושבים ותשמח לשוחח עם נציגי השכונה בכל הסוגיות הללו".