צילום: אסף פרידמן

מאז שעלה ארצה ב-1984, חש אדיר מריו מנתניה שהקהילה האתיופית, שהוא אחד מבניה, לא מוצאת את מקומה בתקשורת הישראלית. לפני כשנתיים, ביוני 2014, הוא החליט לממש את הרעיון שהעסיק אותו זמן רב - וכך הוקמה במרכז נתניה תחנת הרדיו הראשונה באינטרנט, המשדרת באמהרית לקהילה האתיופית בארץ.

נתניה: לא מוכנים להשכיר דירות ליוצאי אתיופיה
מורשת אבות: כפר אתיופי אותנטי נפתח בנתניה



אדיר (35), די.ג'יי ומארגן אירועים מנתניה, רכש את הציוד הטכנולוגי הדרוש, אסף את מיטב אנשי התקשורת מהקהילה והקים תחנה המשדרת באינטרנט. העיתוי לא יכול היה להיות מתאים יותר - חודש לאחר הקמת התחנה, ב-8 ביולי פרץ מבצע "צוק איתן". בני הקהילה היו די נבוכים נוכח ההתרחשויות בחזית, הדיווחים בתקשורת הישראלית לא תמיד היו נהירים להם, בעיקר בגלל השפה, ו"קול אדיר", שכאמור הייתה עדיין בחיתוליה, מילאה בדיוק את הצורך הזה שלהם במידע. אמנם, לתחנה לא היו כתבים או פרשנים משלה, אך עובדיה דאגו לשדר בזמן אמת באמהרית את המידע ששודר ונכתב בתקשורת הארצית בעברית.

שמה של התחנה התפשט בקרב הקהילה, וכיום, שנתיים אחרי הקמתה, אדיר יכול להתגאות בתוצר. התחנה משדרת 24 שעות ביממה, פרט לשבתות וחגים, ובני הקהילה מרגישים בזכותה מעורים היטב בנעשה בארץ.

רפרטואר התחנה מגוון מאוד: היא משדרת תוכניות בנושאים רבים, לאו דווקא כאלה הקשורים לקהילה - גם אם השידורים מכוונים אליה. התוכניות עוסקות בתרבות, במוזיקה, בפוליטיקה, ספורט, חברה ועוד. לתחנה אין עדיין צוות כתבים משלה, אך היא משדרת את כל החדשות הארציות בשפה האמהרית. יש בה מעט פרסומות, רוב השדרנים עובדים לשם שמיים, וכל ההוצאות משולמות על ידי אדיר.

"הקמתי את התחנה הזאת מתוך תחושת שליחות שלי כלפי הקהילה האתיופית בארץ", מספר אדיר השבוע. "המטרה הייתה להעלות לדיון נושאים חשובים שעל סדר היום, לשמוע ולהשמיע דעות ורעיונות שונים של בני העדה. לכך לא היה מענה בשום פלטפורמה אחרת".

"התוכניות בתחנה מאפשרות לבני הקהילה לבטא את עצמם בנושאים שמעניינים אותם", מסביר מריו. "במהלך התקופה בה פועלת התחנה הצלחנו לתת מענה לבני הקהילה האתיופית בתחומים רבים. למשל, במהלך המבצע 'צוק איתן', כשבני הקהילה היו די אובדי עצות, הסברנו להם מה לעשות, איך לא להיכנס לפאניקה והעברנו להם, באמהרית כמובן, את הנחיות פיקוד העורף. כל זאת, בסיוע עיתונאים בני העדה מכל הארץ. כשפרצה המחאה החברתית, עשינו שידורים מיוחדים, בהם העלינו שאלות קשות, העלינו לשידור רבים מבני הקהילה שממש שפכו את הלב".

פרט לכך, אומר מריו, כי ההצלחה של התחנה היא ההצלחה של העדה האתיופית כולה, ולדבריו: "דרך הרדיו אפשר לשנות המון ולתקן עיוותים בחברה. בעזרת התחנה יש לנו הסמכות והכוח לפעול ולעזור".

אחד השירותים היותר מועילים לקהילה שמגישה התחנה, הוא בשידור פינות של מומחים שונים העוזרים לפונים מהקהילה בפתרון שלל בעיות. בין השאר, יש בתחנה פינת רפואה עם ד"ר אלישבע זרם, פינת אוכל מהיר וזול עם קובי רובין, ואפילו פינת גאדג'טים עם אילן דראי.

מעשים טובים
מריו הוא בן למשפחה בת שמונה נפשות, שעם עלייתה הגיעה למרכז קליטה בטבריה, ובשלב מאוחר יותר התמקמה בנתניה, עיר שכידוע קלטה רבים מיוצאי העדה. מריו למד בביה"ס "מוריה" בעיר, וכשהמשפחה עברה לקריית נורדאו, התחיל ללמוד בבית הספר רש"י. את לימודיו התיכוניים עשה בתיכון אורט ליבוביץ' בעיר.

הוא אהב מוזיקה מגיל מאוד צעיר, וכשהגיע זמן הגיוס, היה כבר די-ג'יי מדופלם, עם עסק משלו. על רקע זה הוא ביקש שחרור מהצבא. כדבריו, "באותו הזמן היה עודף מתגייסים ושיחררו אותי משירות צבאי בלי בעיות".

בילדותו, גם אהב כדורגל, השתתף בחוג כדורגל בבית הספר ואף יצא לתחרויות שונות. עם זאת, הוא אומר שתמיד ראה את עתידו בתחום המוזיקה, לא בכדורגל. בגיל 14-15 הוא בילה את לילותיו כתקליטן במועדונים, ובבקרים היה מגיע לאימוני הכדורגל "עד שהמאמן שלי עלה על זה ואמר לי להחליט - או מוזיקה או כדורגל. בחרתי במוזיקה".

בדומה לרוב העולים מאתיופיה שעלו ארצה בתקופה זו, גם הוא נתקל בקשיי קליטה והסתגלות, עובדה שבסופו של דבר הובילה להקמת התחנה. "עד אז לא ממש היה בארץ מוקד תקשורתי שבו יכלו בני העדה לשוחח ולשתף ולכן היה לי חשוב ליצור כלי כזה. עכשיו כל אחד שומע את הסיפור של השני, וביחד כולנו לומדים כיצד ניתן להשתלב בחברה, לעשות שינוי ולהתמודד עם כל הקשיים", הוא אומר.

מריו עצמו משדר בתחנה, הממוקמת ברחוב הרצל בנתניה, תוכנית באמהרית ובעברית, העוסקת בכלכלת יום יום. כידוע, המצב הכלכלי של רוב בני העדה בארץ הוא קשה, והתוכנית נועדה לאפשר להם להתמודד עם הקשיים האלה. כך למשל דגש רב מושם בתוכנית לבעיית הדיור. השניים מדריכים את המאזיני