תושבי ראשון לציון, האם אתם יודעים מה היה תפקידו של ה'מדליקן', מי כונה 'הצ'מפיון' ומה עשה השריף הראשון של המושבה? מילים אלה ועוד רבות אחרות נוצרו במושבה הקטנה לפני עשרות רבות של שנים והיו שגורות בפיהם של תושביה. חלקן נשכח עם הזמן, אחרות הפכו לחלק מאוצר המילים היומיומי וכעת כונסו כולן לתוך 'מילון ראשון', שנכתב במיוחד לכבוד כנס השפה העברית ה־12 במספר שייערך בתחילת חודש פברואר בהיכל התרבות העירוני.

טלי צ'רנר. "המילון לא יהיה רק נחלתו של הכנס" | צילום: קובי קואנקס

"במסגרת עבודת ההכנה לכנס, שכבר הפך למסורת מקומית, היה חשוב לנו למצוא את הקשר לראשון לציון שיחבר את התושבים והתלמידים של בתי הספר", מסבירה מנהלת אגף התרבות טלי צ'רנר. "בשלב זה נכנס לתמונה הלשונאי ד"ר רוביק רוזנטל והגה את הפקת המילון העברי של ראשון לציון, שירכז את כל מטבעות הלשון וצירופי העברית שנולדו בעיר בהיותה מושבה". 

רישון או ראשון?

המילון הייחודי מאגד בתוכו קרוב למאה ביטויים ומטבעות לשון שנולדו בראשון לציון, ולבטח יפעילו את בלוטות הנוסטלגיה בקרב רבים מתושבי העיר. את המילון כתב ד"ר רוזנטל, בשיתוף מוזיאון ראשון לציון והבית לעברית. במשך חצי שנה חיפשו השותפים למיזם אמירות וביטויים שנולדו בעיר, עוד בתחילת דרכה של המושבה.

"היתה לי הערכה די מדויקת כמה מילים אמצא", מספר עורך המילון ד"ר רוזנטל. "חשבתי שאמצא קרוב למאה וזה פחות או יותר מה שהיה. היו המון מילים שהפתיעו אותי וזאת הסיבה שהחלטנו ליצור מילון. רוב הדברים היו בשבילי חדשים, אבל זה התענוג".

איזה ביטויים למשל?

"סיפור מעניין זה 'אברהם בגדים משומשים' שבשנות ה־20 אסף בגדים עבור עולים מתימן שהגיעו לעיר והכינוי דבק בו. מצאתי גם דברים מאוד נחמדים בספר 'הפרלמנט של ראשון' שבמקור מופיע 'רישון' כמו 'יהושע הידוע' שהיה טיפוס לא נדיב במיוחד. מספרים עליו שכשמישהו ביקש ממנו טובה הוא ענה לו: 'תסתובב בכל ראשון, אם תמצא מישהו שעשיתי לו טובה אז אתה תהיה השני'. זה סיפור שמאוד אהבתי והדמות נכנסה למילון".

ד"ר רוביק רוזנטל | צילום: גל חרמוני

"גם אני למדתי דברים חדשים. כל מה שקשור לערכים שעוסקים בימים של המושבה, שנות ה־30 למשל, למדתי ערכים שלא ידעתי עליהם", מגלה ד"ר דליה גרפי מארכיון העיר, שסייעה לרוזנטל בליקוט המילים. "למען האמת, את העבודה ברובה עשה ד"ר רוזנטל ואני סייעתי לו בכל מה שקשור לארכיון וקצת תרמתי מהניסיון שלי".

אגב, זהו אינו המילון העירוני הראשון שעורך רוזנטל. לפני כשנתיים עשה את אותו הדבר עבור העיר הרצליה. "ערכתי בהרצליה מילון מאוד נחמד לכבוד אירוע שנעשה שם עבור הארכיון העירוני, אז כבר היה לי מודל שלפיו עבדתי. מעבר לכך, בספרים שלי אני מתעד מילונים של יישובים וערים אחרות וזה גם תרם לניסיון בעבודה על המילון".

מאיפה בכלל מתחילים כשמנסים לשחזר מילים מקומיות מהעבר?

"העבודה התנהלה בתחילה על שולחן העבודה שלי. חיפשתי בספרות מתוך הידע הכללי שלי או אצל ד"ר גוגל ועקבתי אחרי ביטויים מקומיים. למשל ידוע שיעקב חודרוב הוא תושב ראשון לציון. חיפוש באינטרנט גילה שהכינוי שלו באנגלית היה 'ציפור מעופפת' וזה בהחלט ערך שראוי להיות במילון מקומי.

נכנסתי גם לאתר שירונט וחיפשתי שירים על ראשון לציון וגיליתי שם שירים, של חיים חפר למשל, שמדברים על העיר ומשם הגיעו ביטויים נוספים. אחר כך גם ישבתי בארכיון של ראשון לציון, עברתי על ספרים ויומנים שנכתבו בעיר ועליה ומצאתי הרבה דברים".

דברו עברית. טלי צ'רנר | צילום: קובי קואנקס

"לא רק גימיק"

כנס העברית שייערך ב־5 בפברואר בראשון לציון, המושבה שהובילה את מהפכת החייאת השפה, הפך כבר מזמן למסורת מקומית שמושכת אליה את חובבי השפה מכל רחבי הארץ. בכל שנה שוקדים מארגני הכנס על הרצאות והופעות ייחודיות שנבנות במיוחד עבורו ועוסקות בצדדים השונים של השפה

השפה העברית היא עדיין 'סחורה' שמוכרת את עצמה או שצריך הופעות של זמרים בולטים כדי למשוך קהל?

"האמת היא שההיפך. דווקא למושבים היותר אקדמיים ולא להופעות אנחנו כבר מלאים. יש רצון להתחבר לשפה ויש לא מעט נושאים כמו תחום האימוג'ים שאנשים רוצים להגיע ולשמוע עליו. יש את המושב 'שחור לבן' שעוסק בשפה שנוצרה מתוך החברה החרדית וגם זה מושב מאוד מצליח. המושבים העיוניים מצליחים לא פחות מההופעות של ריטה והראל סקעת או של להקת טיפקס".

איך דואגים שהמילון הזה יישאר רלוונטי גם אחרי הכנס ולא רק כגימיק?

צ'רנר: "המילון לא יהיה רק נחלתו של הכנס, אלא יהפוך ממש לחלק מתוכנית הלימודים של בתי הספר בעיר. התלמידים ייחשפו, כל שכבת גיל ורמתה, לצירופי הלשון המקומיים וזה יהפוך להיות חלק ממערכי השיעור. אני חושבת שזו דרך אחרת להיחשף להיסטוריה של העיר ואין לי ספק שהמורים ימצאו את הדרך לגרום ללימוד להיות לא יבש ובאופן שיכול לדבר אל בני הנוער והצעירים כך שיוכלו להתחבר".

חושבים שאתם "ראשונים" אמיתיים? בדקו אם אתם מכירים את הביטויים שיצאו היישר מ'מילון ראשון':

'באר מצאנו מים' 

הבאר הראשונה שבה נמצאו מים שאפשרו את קיום המושבה. הביטוי 'מצאנו מים' מופיע במכתב של זלמן לבונטין, המתאר את גילוי הבאר ובהמשך על סמל העיר.

'המדליקן' 

כינויו של האחראי להדלקת הפנסים במושבה הוותיקה בימים שלפני נורות החשמל והלד.

'הצ'מפיון' 

כינוי של איציק צוויספלד, מוותיקי העיר שהתפרסם בכוחו הרב וביכולתו האתלטית, ובכך שגבר בניצחונו על אצן אוסטרלי בינלאומי.

'השֶריף' 

כינויו של יצחק רגוניס, השוטר היחיד במושבה בשנותיה הראשונות, שפעילותו התמקדה בעיקר באיתור אנשים שנסעו באופניים ללא רישיון. הקנס אגב היה עשרה גרוש.

חגיגות 40 שנה למושבה | צילום באדיבות מוזיאון ראשל"צ

'חנה רובינא אשמה'

כשגאנדי (יגאל בקר, דמות מיתולוגית במושבה), רצה להיות שחקן ב'הבימה', השחקנית המפורסמת חנה רובינא פסלה אותו כמעט בלי להביט בו. כנקמה היה חותם על מכתביו חר"א, ראשי התיבות של 'חנה רובינא אשמה'.

לוּליק 

כינויו של ישראל פיינברג, אביו של מייסד ניל"י אבשלום פיינברג, שהתפרסם ביכולתו לגבור על שודדי הסביבה, עד כדי כך שהבדואים קראו לראשון לציון 'בלד אל קטלנין', עיר ההורגים, למרות שפיינברג לא הרג איש.

'לינת צדק' 

אגודה שהוקמה על ידי נשות ראשון לציון בשנותיה הראשונות, לטיפול בהתנדבות באנשים חולים ועניים. אחת מעשרות אגודות שהוקמו במושבה לאורך השנים.

'מחרשת הברזל' 

שכלול של המחרשה הארץ ישראלית שהמציא יצחק לייב טופורובסקי בעודו בחור צעיר וחוללה מהפכה בחקלאות בארץ.

'סוסים' 

משחק ריצה שהיה נהוג בגני הילדים של ראשון לציון, ודימה דילוגי סוסים.