חובבי מוזיקה קלאסית שהגיעו לפני מספר שבועות לקונצרט של התזמורת הסימפונית ראשון לציון בהיכל התרבות בעיר, נדהמו למראה עשרות ילדים בגילאי שש עד 12 שמילאו את היציע. למרות גילם הצעיר, האזינו הילדים הנרגשים בקשב רב ליצירות של בטהובן ובאך ומחאו כפיים בנימוס בסיום הקטעים.

חלק מהילדים עם נגני התזמורת. מתחילים ביצירות קצרות | צילום: אבי מועלם

מדובר בחלק מפרויקט חינוכי מקסים שהחל לאחרונה במועדוניות בעיר, בשם 'צליל ראשון', שמטרתו להכיר ל־120 ילדים את עולם המוזיקה הקלאסית, ואולי אפילו לגרום לכך שייצאו מהם המוזיקאים הבולטים של העתיד.

להגיש את מוצרט

הרעיון למיזם נולד במוחו של עופר סלע, מנכ"ל התזמורת, שבדרך כלל מושכת אליה אנשים מבוגרים שאוהבים ומעריכים את היצירות הקלאסיות. "נפגשתי עם מנהלת תחום הרווחה באגף החינוך של ראשון לציון כדי לחשוב מה אפשר לעשות יחד", מספר סלע. "אנחנו יודעים שעבודה עם מוזיקה יכולה לעשות פלאים לילדים. אני מדבר על בניית אישיות ואופי הרבה יותר פתוח ועצמאי. רצינו להקנות את כל אלה לילדים של העיר".

לדברי סלע, במקומות שונים בעולם שבהם נוסו פרויקטים כאלה הם זכו להצלחה רבה. "בוונצואלה למשל לקחו ילדים מחבורות רחוב והפכו אותם לנגני תזמורת שממנה יצאו מוזיקאים מהגדולים בעולם. איך גורמים לילדים לרצות להיות מוזיקאים? חושפים אותם לעולם הזה".

מוזיקה זה יפה, אבל איך גורמים לילד להקשיב למוצרט בעידן שבו סטטיק ובן־אל הם הדבר הכי לוהט?

"מאחר שהמוזיקה הקלאסית היא באמת לא פופולרית, יצרנו דרכים להנגיש אותה לבני הדור הצעיר. אנחנו מגיעים למועדוניות ברחבי העיר עם שלושה נגנים מהתזמורת שמשמיעים להם את הקלאסיקות הכי מוכרות שיש. אנחנו מספרים על הילדות של אותם יוצרים ומייצרים עניין סביבם.

"הילדים האלה הרבה יותר חשובים מהקהל" חן צימבליסטה | צילום: אבי מועלם

ילדים הם קהל שאי־אפשר לעבוד עליו, הם יודעים מיד מה מעניין אותם ומה לא ולכן יש לנו חלון הזדמנויות קטן מאוד בהתחלה שבו צריך להרשים אותם. בשלב השני, אחר שהצלחנו לתפוס את תשומת לבם והם עברו תהליך הכנה, אנחנו מכנסים אותם לקונצרט של ממש בהיכל התרבות בעיר. הנגנים מתלבשים בחליפות שלהם ובמשך שעה הילדים זוכים לקונצרט של ממש שמצליח לסחוף אותם".

הילדים באמת מתחברים לכלים הגדולים ולנגנים בחליפות?

"אנחנו כמובן לא מנגנים סימפוניה של 40 דקות אלא יצירות של שבע או שמונה דקות. עשינו שיחה עם הילדים אחרי הקונצרט ושמחתי לשמוע שהם מוקסמים מהעניין. זה הצליח לתפוס ולגרות אותם. חלק מהילדים דיברו איתנו על זה שאולי גם הם ירצו להשתלב בתזמורת יום אחד וגם הם יוכלו לנגן על הכלים האלה. זה לא מקרי שבמשך כל הרבה שנים המורשת של מוצרט והמוזיקה שלו קיימת, פשוט צריך להגיש אותו כמו שצריך".

לדברי סלע, חלק מהילדים במיזם מגיעים מרקע לא פשוט. "יש ילדים שנולדו לעולם שלא ממש מחייך אליהם. יש גם ילדים עם בעיות סוציאליות קשות ואני באופן אישי נהנה לראות איך המוזיקה הקלאסית מצליחה לסייע להם ולראות את השקט שלהם במהלך שעה של האזנה".

"הקהל הכי חשוב"

מי שעוד שותף לדרך הוא חן צימבליסטה, אחד מהמוזיקאים והמנצחים המוכרים והמוערכים בישראל ובעולם, שעורך את סדרת הקונצרטים לילדים. "כשאני מקבל קהל אני לא בודק אותו בציציות ולא שואל מהו ומיהו אלא פשוט מחבק אותו הכי הרבה שאפשר ומוציא אותו אחרי הופעה במצב צבירה חדש. נכון שאני לא יכול לפתור לקהל את כל הבעיות, ואולי יהיה מי שיחזור לבית שלא תמיד תהיה בו ארוחה חמה, אבל מצד שני הוא חווה איתי שעה שבה נגעתי בכל אחד באופן אישי".

הופעת במקומות הגדולים והחשובים בעולם. איך זה מרגיש להופיע מול קהל של ילדים קטנים?

"הילדים האלה הרבה יותר חשובים וגדולים מהקהל בשאר ההופעות שעשיתי. אני מדבר על זה ויש לי צמרמורת. אוקיי, אז עשיתי עוד קונצרט במשכן או הופעתי בחו"ל והקהל שיושב מולי הוא קהל שבע. הילדים האלה, המתנה שהם מקבלים, יכולה לשנות להם את החיים. הם יחזרו עם חיוך וזה יגרום גם להורים שלהם לחייך. ואם זה קרה אז אני עשיתי וי והצלחתי בגדול".

סטטיק או בטהובן?

ומה הילדים עצמם חושבים על התוכנית? "בהתחלה כשהשמיעו לנו קטעים של מוזיקה קלאסית חשבתי לעצמי שהיא קצת ישנה ולא התחברתי", מספרת דניאל שוויצר, תלמידת כיתה ד' בבית ספר 'רמז'. "אני בדרך כלל שומעת סטטיק ובן־אל ובכלל אוהבת יותר מוזיקה קצבית. המשיכו להשמיע לנו את היצירות הקלאסיות במועדונית ולאט־לאט התחברתי יותר ואהבתי את מה ששמעתי. אחר כך לקחו אותנו לקונצרט שבו כולם היו לבושים בחליפות וזה עשה לי חשק להמשיך ולהאזין למה שהם מנגנים. אני מזמזמת לפעמים את היצירה מפצח האגוזים בבית כי זה ממש נכנס לי לראש".

חלק מהילדים. "ארצה ללכת לקונצרטים כשאהיה גדול" | צילום: אבי מועלם

למרות זאת, שוויצר מודה שהיא לא רואה את עצמה בעתיד מנגנת על כינור או בטובה. "יותר קל לנגן על גיטרה בבית", היא אומרת בחיוך ומוסיפה.

"אני חושבת שבעזרת המוזיקה הזו ילדים יצליחו יותר כי היא עדינה ולדעתי מאוד מרגיעה. ילדים שלא תמיד קל להם בבית או בבית הספר יכולים לשמוע אותה ולהירגע. אותי למשל זה הרגיע, היו פעמים שהייתי עצובה וכששמעתי את המנגינות הקלאסיות הרגשתי יותר טוב. גם השמעתי להורים שלי את אחת היצירות והם מאוד אהבו את זה".

מי שעוד פגש את מוצרט לראשונה בחייו הוא רזיאל גומא, בן השבע וחצי, תלמיד כיתה ב' ב'רמז'. "אני מאוד אוהב מוזיקה קלאסית מאז ששמעתי אותה בתוכנית של עופר וחן. הם באו אלינו ואמרו לנו להקשיב לצלילים. שמעתי את הצלילים הנמוכים והגבוהים וזה לא שיעמם אותי בכלל. אני יודע שיש ילדים שיגידו שזו מוזיקה משעממת, אבל אני לא חושב ככה. עד עכשיו הייתי שומע זמרים אחרים, יותר כאלה שאני שומע ביוטיוב ולא ממש מכיר, ועכשיו אני מקשיב יותר למוזיקה קלאסית".

גם הוא מודה עם זאת שהוא לא חושב על קריירה במוזיקה. "אני רוצה להיות נהג מרוצים כשאהיה גדול ולא נגן בתזמורת, אבל אני כן ארצה ללכת לקונצרטים כי המוזיקה שמנגנים שם מאוד יפה. אתמול למשל הייתי מאוד עצבני כי מישהו הרביץ לי ובמקום להתעצבן נכנסתי למחשב ושמעתי את המנגינות".