כשליאל אבן־זוהר, כיום סגנית ראש העירייה ומחזיקת תיק החינוך, נכנסה לישיבת הראשונה שלה כחברת מועצה, היא נדהמה למראה מספר הנשים שישבו באולם, "זה היה בשנת 2008 ומתוך 29 חברי מועצה היו רק שלוש נשים. האבסורד הוא שבמועצה שלפניה היתה רק אישה אחת. לשמחתי, כיום אנחנו עם ייצוג של עשר נשים".

ליאל אבן־זוהר. "מזהה את השוני" | צילום: אבי מועלם

זה מספיק?

"אני חושבת שצריך לשאוף שלפחות מחצית מחברי המועצה יהיו נשים ושהן צריכות לתפוס את מקומן בדיונים החשובים, בדיוק כמו הגברים.

"אלה מרחבים שנשים וגברים צריכים להיות שם שווה בשווה ולכן אני מקווה שבבחירות הבאות כבר תהיה נציגות שווה, חצי־חצי. אני חושבת שמאוד התקדמנו מהבחינה הזו, גם ברמה המקומית וגם הלאומית, אבל לא מספיק. עדיין צריך לעשות תהליך, גם בתפיסה של הנשים כלפי עצמן".

כבר שנים שאבן־זוהר, נשואה ואם לארבעה, נחשבת לפעילה נמרצת עבור קידום נשים בישראל בכלל ובראשון לציון בפרט. עד לפני שנה וחצי היא כיהנה כמנכ"לית של ארגון כ"ן (כוח לנשים) וכיום היא משמשת כחברת הוועד המנהל של הארגון שמסייע בקידום הנשים בישראל.

"האמת היא שלא חשבתי שאני צריכה לתרום בתחום ולקדם נשים עד שהגעתי לתפקיד המונציפלי בראשון לציון", היא מגלה בחיוך, "אני זוכרת שכשהגעתי לישיבת מועצת העיר שדנה בתקציב העירייה, ביקשתי תקציב עבור הוועדה למעמד האישה. היו מספר חברי מועצה גברים שגיחכו ואמרו שלא צריך תקציב כזה גדול רק בשביל לחלק פרח ביום האישה".

מקרה נוסף שזכור לאבן־זוהר מראשית הקריירה הפוליטית היה בחידון התנ"ך העירוני. "השורה הראשונה נשמרה למכובדים וביניהם גם אני כמחזיקת תיק החינוך. כשהתיישבתי ניגש אלי בחור ואמר לי שאני לא יכולה לשבת שם. שאלתי אותו מדוע והוא ענה לי שהרב הראשי אמור להתיישב בשורה והוא אינו יכול לחלוק אותה עם אישה. עניתי לו שאם הרב רוצה הוא מוזמן לעבור מקום".

לדבריה, האירוע עלול היה להתפתח לתקרית, אך הרב אריה כהן, שהיה סגן ראש העירייה, התיישב לידה והרב הראשי התיישב לידו וכך האירוע הסתיים בשקט.

"אלה מקרים שבחיי הפרטיים לא נתקלתי בהם, לא במסגרת עבודתי כעורכת דין ולא במסגרת הצבאית. רק כשנכנסתי לעולם הפוליטי גיליתי כמה הנשים בצד והגברים שולטים. בנקודת הזמן הזו קיבלתי על עצמי לסייע ככל האפשר לקידום מעמד האישה ולכן גם הצטרפתי לכ"ן".

את חושבת שעובדת היותך אישה פגעה בסיכויים שלך להיבחר לראשות העיר?

"אני חושבת שאנשים בחרו או לא בחרו בי בשל מי שאני, וחלק לא בחרו אותי בגלל שאני אישה. מצד שני היו גם כאלה שבחרו אותי דווקא בגלל שאני אישה. בכל מקרה, אני מקבלת תמיד את דין הבוחר.

"עם זאת, אני מזהה את השוני כי למשל בחוגי בית בבחירות 2013, היו שואלים אותי איך אישה תסתדר כראשת עיר בעולם גברי והיו ששאלו איך אצליח להחזיק בית ומשפחה לצד עיסוק כה תובעני. לשמחתי במערכת הבחירות הזו כבר לא שאלו את השאלה הזו אז כנראה שמשהו כן השתנה".

מכעיס כששואלים אותך איך אפשר לנהל קריירה לצד ניהול משפחה?

"זו שאלה לגיטימית, אבל גבר לא היה נשאל אותה. אני תמיד עונה שיש לי גבר תומך בבית וגידלנו את הילדים באופן שוויוני וכל אחד בתורו היה יותר בבית כדי שהשני יתקדם. ככה מתקדמים ואין דרך אחרת".

עוד על ליאל אבן־זוהר?