אחת השפות שהולכות ונעלמות מן העולם היא היידיש, שבה נהגו יהודי מזרח אירופה לדבר ביניהם עד שעלו לארץ ונכנעו לדרישה לדבר עברית. דווקא במושבה העברית הראשונה החליטו לאחרונה לפעול להחייאת השפה ולהקים את 'חוג שוחרי היידיש'.

חלק מחברי הקבוצה | צילום: פרטי

"אני בת להורים שעלו לפולין. בינם לבין עצמם הם דיברו יידיש, אבל איתנו הילדים רק עברית", מספרת מייסדת הקבוצה זהבה הבר. "אני לא יודעת את השפה היטב, אבל בעלי מדבר אותה שוטף, כולל בדיחות מצחיקות במיוחד. תמיד זו היתה שפה אהובה עליי ולצערי דור ההורים שלנו הולך ונעלם ושפת היידיש איתו".

לפני שנתיים פרסמה הבר פוסט שבו כתבה שהיא אוהבת את השפה וידוע לה שהיא לא היחידה ולכן הציעה להקים את הקבוצה.

"עשיתי ניסוי ולמרבה ההפתעה היו לא מעט פניות של אנשים שרצו להירתם", היא אומרת. "חבר נוסף בשם זאב קרניצמן החליט להצטרף ליוזמה ויחד איתו התחלנו לקבל פניות של אנשים והקבוצה הלכה וגדלה וזה הצליח".

לדברי קרניצמן לא כל אחד יכול להצטרף, "קודם כל רק זוגות יכלו להתקבל ולא בודדים. מעבר לכך היה צורך שתהיה ידיעת השפה, גם אם לא שליטה מלאה, אבל שיהיה רקע. אחרי כן היה צורך לקבל את התנאים של הקבוצה והם שפעם בחודש נפגשים וזה חוק. כל אחד מארח בתורו והמארח אחראי על התוכנית האמנותית ביידיש".

לדברי הבר, ממוצע הגילאים נע בין 60 ל־70. "אני שמחה שבכל חודש 24 אנשים נפגשים ושומרים על המסורת כבר שנתיים", היא אומרת.

האם גם הדור הצעיר נדבק באהבה לשפה?

"אני לא מאמינה שירצו לקחת חלק בזה. אצלנו בבית הילדים יודעים פה ושם מילים ממה שהם שמעו בבית, אבל אני לא רואה איך הם מתחברים".

בסופה של השיחה מפתיע קרניצמן ומגלה שלא כל חברי הקבוצה הם ממוצא אשכנזי, "יש שניים ממוצא עיראקי ותוניסאי שהצליחו ללמוד את השפה מבני הזוג והשתלבו יפה מאוד".