ספק אם יש מישהו בראשון לציון שלא מכיר את ורדה לב רן. במשך שני עשורים עסקה לב רן בהנצחת בנה גל ז"ל שנפל בלבנון. היא עברה בין בתי ספר וסיפרה עליו לצד פעילותה בראשות ועדות הנצחה ושכול. השנה היא מיוחדת מאוד מבחינתה.

"הקורס נתן לי כוח". ורדה וגל לב רן, צילומים: אלבום משפחתי

"באוגוסט יעבור יותר זמן שגל לא איתנו לעומת הזמן שהיה, וזו נקודה משמעותית עבורי", סיפרה לב רן. לאחרונה היא קיבלה החלטה במסגרת קורס שעברה. "החזרתי את עצמי לעצמי והחלטתי לשים אותי לפני השכול", הודתה.

גל לב רן התגייס לצנחנים ב-31.3.1994. הוא עבר את הטירונות ואת האימון המתקדם בגדוד 101 עד שנפצע ועבר למפקדת חילות השדה.

ב-29.9.1997, בשעה 10:48, כשגל בעמדת התצפית, נורה טיל נ"ט על ידי מחבלי חיזבאללה. הפגיעה היתה ישירה. גל נפצע באורח אנוש ופונה במסוק לבית החולים בצפת. במהלך הטיסה הוא מת מפצעיו. חודשיים לפני שמלאו לו 22 הובא גל למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בראשון לציון. לאחר נפילתו הועלה לדרגת סרן. הוא הותיר אחריו הורים ושני אחים.

מאז האירוע הטראגי פעלה לב רן, אשת חינוך מוכרת ומוערכת בראשון לציון, להנצחת זיכרון בנה. היא עמדה בראש בית יד לבנים המקומי ועדיין ממלאת את תפקידה כיו"ר ועדת ההנצחה של ארגון יד לבנים הארצי.

"השנה זו נקודת ציון מיוחדת כי השנה זו נקודת זמן שהוא יותר איננו מאשר ישנו. הגעתי לנקודה שהוא יותר חסר מאשר נמצא בחיים שלי וזו נקודה משמעותית עבורי", הסבירה.

בשנה המיוחדת כל כך עבורה החליטה לב רן לעשות מעשה ולהחזיר לעצמה את עצמה כפי שהיא מתארת.

"עשיתי קורס NLP ושם זה קרה. עד עכשיו ייצגתי שכול, הייתי מציגה את עצמי כאם שכולה בכל פורום שהייתי נדרשת להציג את עצמי והקורס הזה נתן לי כוחות לומר שאני ורדה לב רן, מורה.

"הייתי מנהלת ועוד שורה רבה של עשייה, אני כבר לא מייצגת שכול בלבד. הייתי צריכה לעשות את זה עבורי כי אני מחזיקה חזק את הכאב על האובדן אבל בסופו של דבר גם אני צריכה לחזור לתמונה".