ראשון לציון נחשבת לעיר חילונית ורובה המוחלט מורכב מתושבים שאינם דתיים. גם הייצוג במועצת העיר שבה ארבעה נציגים דתיים בלבד, מבטא את הכמות המעטה של הציבור הדתי ביחס לאוכלוסייה.

אלא שלמרות זאת, הפך נושא הדת וההדתה לבולט בקמפיינים הפוליטיים בבחירות האלה, לצד הפגנות ומחאות נגד מוסדות דת וכן אמירות קיצוניות והשתלחויות ברשתות החברתיות. בעיר יש מי שסבורים שגבול הטעם הטוב כבר עבר ואם לא יהיה מי שייקח אחריות כעת, המתיחות עלולה להיגמר אפילו בפגיעות בנפש.

הפגנה נגד הקמת בית חב"ד | צילום: פרטי

ביום שישי שעבר הגיעו עשרות מתושבי השכונות נעורים וקדמת ראשון להפגין מול ביתו של ראש העירייה דב צור. לטענתם, בית חב"ד שבנייתו מסתיימת בימים אלה באיזור מהווה איום על צביון השכונות והחילוניות. לדברי המפגינים, הובטח להם שמבנה ענק זה, שנחשב להעתק של בית הרבי מלובביץ', ישמש אך ורק כבית כנסת אך לאחרונה הופצו שמועות לפיהן המקום יהיה גם ישיבה, מקווה ועוד.

"גם ככה אנחנו כבר מרגישים את הנוכחות שלהם ברחבי העיר", טוען אחד מהם. "אנחנו רואים אותם מגיעים ומציעים לילדים ממתקים תמורת אמירת פסוקים וזה לא יכול להיות. אולי גם אנחנו נגיע אליהם לבית הספר והישיבות ונלמד אותם את התורה של דרווין? יש לנו חשש שהדתיים ישתלטו כאן על השכונה והילדות שלי לא יוכלו ללכת עם מכנסיים קצרים מבלי שיזרקו עליהן אבנים".

בית חב"ד בשכונת נעורים בראשון לציון. יש מתנגדים| צילום אבי מועלם

"הפגנו נגד המבנה שבו לא צפוי לפעול רק בית כנסת", אומר מקסים בביצקי, יו"ר רשימת הראשונים. "במהלך ההפגנה הגיעו אליי אנשים והתחילו לקלל אותי, אמרו לי שחבל מאוד שהיטלר לא סיים את העבודה שלו איתנו ועוד דברים חמורים. היו כאלה שגם אמרו לי שאני צריך לחזור לרוסיה כי שם המקום שלי. המצב כיום הוא ששכונות חילוניות הופכות לאט־לאט לדתיות, מנסים להכניס מבנים דתיים, חלקם בכלל ללא אישור או רישוי, וזה מה שמפריע לנו. אני מרגיש שראשון לציון הולכת והופכת דתית ככל שהזמן עובר. ככה זה התחיל בבית שמש וחייבים לשים לזה סוף לפני שיהיה מאוחר מדי".

הפגנה זו מצטרפת לאווירה כללית של מעין 'מלחמת דת' שקיימת בעיר בחודשים האחרונים והגיעה לשיאה כעת לפני הבחירות, כשמתמודדים שונים מנצלים את המתיחות כדי לגרוף הון פוליטי. בקבוצות הווטסאפ השונות מופיעים נציגי מועמדים ולעתים גם מועמדים בעצמם, שמנסים להציג את המצע שלהם בסוגיה.

אחת הרשימות הבולטות שהציבה את הנושא בחזית הקמפיין שלה היא רשימת מרצ, שחבריה קוראים לתושבים להצביע עבורם, אחרת התכנים הדתיים ישתלטו על בתי הספר החילוניים. בקמפיין לא מהססים חברי הרשימה לעשות שימוש במושג שעלה פעמים רבות לאחרונה - 'הדתה'.

"לא מדובר במשהו שהתפרץ פתאום", טוענת אילנית הרוש, יו"ר מרצ בעיר, שכרגע אינה מיוצגת במועצת העיר ואנשיה מקווים שבמערכת הבחירות הזו יצליחו להיכנס למועצה.

"כבר תקופה ארוכה, מזה מספר שנים, שאנשים מרגישים שהבית שלהם חומק להם מתחת לידיים, שהציביון של השכונות שהם חיים בהן משתנה, שלמרות שעכשיו החיים שלהם בעיר יחסית חופשיים המצב הולך ונעשה יותר גרוע. ראה למשל את הדירוג של 'ישראל חופשית' שפורסם בשבוע האחרון ואמנם ממקם את ראשון לציון במקום השישי, אבל עם דירוג של 60 אחוז במדדי החופש

"זה לא עניין של חשש שראשון לציון תישלט על ידי דתיים", מדגישה הרוש. "איש באמונתו יחיה וגם לדתיים ולחרדים מגיע את החופש שלהם. יש לנו ברשימה לא מעט שומרי מסורת. זה החשש שראשון לציון תשתנה ושהכפייה הדתית תחמיר. שה'בסך הכל בית כנסת בנעורים ונחלת יהודה' יוביל לסגירת רחובות בשבת.

האם  מישהו חשב לפני כמה שנים ששני רחובות מרכזיים בשכונה כמו נאות שקמה יהיו סגורים בשבת? שילדים למשפחות חילוניות גמורות יחזרו בוכים הביתה כי החבר'ה של בית חב"ד אמרו להם שהם צריכים להיות צדיקים כדי להגיע לגן עדן ולחזור בתשובה? (סיפור אמיתי שסיפרה לנו אם בחוג בית שלנו), שבזמן שיש הורים שלא הצליחו לרשום את בן השלוש שלהם לגן בשכונה כי לא היו מספיק גנים לגיל הזה, ייתקלו שנה אחר שנה באותה הבעיה רק כי עוד קרקע ציבורית הלכה למקווה שחוסך 15-20 דקות הליכה, שזה כמובן גם חשוב, אבל הכל שאלה של סדרי עדיפויות. אלה דברים שהולכים וקורים". 

נחלת יהודה | צילום: ירון ברנר

הרוש מכחישה את הטענות שנשמעו ולפיהן מרצ וגורמים פוליטיים נוספים בעיר הם שהציתו יש מאין את הסערה סביב הנושא כדי לגרוף הון פוליטי. "אנחנו לא הצתנו את המחאות האחרונות כמו למשל ההפגנה שהיתה בשישי", היא אומרת.

"הדבר היחיד שעשינו זה לחבר בין הנהגות התושבים שמפריעים להם דברים דומים. כפי שציינתי, המחאות האלה היו קיימות ובשלב מסוים זה פרץ כי לאנשים נמאס. אנחנו לא ממציאים 'הדתה' בעיר, אלא נשענים על סיפורים אמיתיים מהשטח של אנשים אמיתיים שפנו אלינו ופונים אלינו כל הזמן כי הם יודעים שאנחנו היחידים שמניפים את דגל ההדתה מבלי להתנצל. אנחנו לא שופכים שמן למדורה, אלא מייצגים את הקול של כל אלה שנקעה נפשם ונמאס להם שמתייחסים לחילוני כמי שלא אכפת לו ותמיד צריך לוותר לאחרים". 

המפגינים. קריאות נגד הדתה | צילום: פרטי

ההפגנה ביום שישי האחרון אינה הראשונה בניסיון למנוע הקמת מוסדות דתיים בעיר. לפני כשלושה שבועות התכוננו תושבים בשכונת נחלת יהודה לקיים הפגנה גדולה, לאחר ששמעו כי על שטח גדול בשכונה שלהם עתיד לקום בית כנסת בן חמש קומות. לאחר לחץ ציבורי ורעש במדיות השונות, החליט יוסי לחיאני, אחד היזמים, להקפיא את הבנייה.

"יש לצערי שיח של פילוג ושנאה", הוא מספר השבוע, "כחובש כיפה אני לפעמים מרגיש לא בנוח בשכונה שלי. אני אדם עם הרבה סובלנות ומנסה להיות כמה שיותר פתוח. לטעמי, לכל אחד זכות לבחור את הדרך שלו".

לטענתו, ההדרה היא דווקא הפוכה. "כשלקחתי את הבת שלי לחוג במרכז הספורט הבחנתי שאין אפילו תמונה אחת של ילד עם כיפה. למה זה?", הוא אומר. "מדברים על כפייה דתית ואף אחד אינו מדבר על כפייה חילונית. כולם צריכים לכבד אחד את השני. לצערי כל האווירה כאן נעשתה קשה ומצאנו את עצמנו במאבק בין דתיים לחילונים שנהיה פשוט מכוער".