הכול החל כששרה לזר (Sara Lazar), מדענית מוח מבית הספר לרפואה של הארוורד, נפצעה בשל אימוני ריצה לקראת המרתון של בוסטון. הפיזיותרפיסט שלה המליץ על מתיחות, אז לזר החלה להשתתף בשיעורי יוגה.

המורה ליוגה אמר שיוגה תשפר את החמלה שלה ותפתח את ליבה, וכל מה שלזר חשבה לעצמה היה "כן כן, תנו לי לעשות מתיחות וזהו". אבל ככל שחלף הזמן היא שמה לב שהפכה להיות יותר רגועה, יכלה להתמודד טוב יותר עם מצבים בעייתיים ולראות דברים מנקודות מבט של אחרים.

בסופו של דבר היא בדקה את ספרות המחקר בנושא מדיטציית Mindfulness (הקרובה גם ליוגה), ומצאה עדויות רבות לכך שהשיטה מפחיתה מתח, דיכאון וחרדה, מדכאת כאב ונדודי שינה ומשפרת את איכות החיים. לאור הממצאים המעניינים, החלה לזר לעשות מחקר נוירו-מדעי משלה.

אילוסטרציה. צילום: paxels

המחקר הראשון שלה בחן קבוצת אנשים שעושים מדיטציה לאורך זמן (7 עד 9 שנות ניסיון) לעומת קבוצת בקרה. הממצאים הראו שהמודטים הוותיקים הצליחו להגדיל את החומר האפור בכמה אזורים במוח, כולל בקליפת המוח האחראית לשמיעה ולמגע, כולל האינסולה (אזור רב תפקודי בקליפת המוח) וכן אזורי תחושה.

הממצאים היו הגיוניים, מכיוון שמדיטציית מיינדפולנס מחייבת אותך להאט את הקצב ולהיות מודע אך ורק לכאן עכשיו, כולל תחושות פיזיולוגיות כגון הנשימה שלך והצלילים סביבך. מעבר לכך, מדעני מוח מצאו גם שלמודטים יש יותר חומר אפור גם בחלק אחר של המוח, שמקשור לקבלת החלטות ולזיכרון פעיל - קליפת המוח הקדמית.

למעשה, בעוד שאצל רוב בני האדם קליפת המוח הקדמית מתכווצת ככל שהם מתבגרים - מודטים בני 50 שהשתתפו במחקר, היו בעלי אותה כמות של חומר אפור כמו בני מחצית גילם. זה בהחלט מדהים שאפשר להגיע להישגים כאלה באמצעות כוח הדמיון בלבד.

כדי לוודא שהמודטים הוותיקים לא היו בעלי יותר חומר אפור מלכתחילה, לזר וצוותה ביצעו מחקר שני. במחקר זה השתתפו אנשים ללא שום ניסיון קודם במדיטציה, ובמהלכו הם עברו סדנת מיינדפולנס בת 8 שבועות.

התוצאות המדהימות הראו שאפילו 8 שבועות בלבד של מדיטציה, שינו את מוחות המשתתפים לטובה. המוח התעבה בנפחו בכמה אזורים, כולל ההיפוקמפוס השמאלי (המעורב בלמידה, זיכרון וויסות רגשי); אזור TPJ (המעורב באמפתיה והיכולת לראות כמה נקודות מבט) וכן חלק מגזע המוח שנקרא Pons, או "הגשר" (שמייצר נוירוטרנסמיטורים לצורכי ויסות).

בנוסף - מוחותיהם של המודטים החדשים הראו כיווץ של האמיגדלה, אזור במוח שמקושר לפחד, חרדה ותוקפנות. התכווצות זו של האמיגדלה קשורה לירידה ברמות המתח הנפשי במשתתפי הניסוי.

כמה זמן צריך למדוט כדי לקבל תוצאות שכאלה? למשתתפי המחקר נאמר למדוט במשך 40 דקות ביום, אבל בסופו של דבר הממוצע הגיע לכדי 27 דקות ביום. מחקרים נוספים מעידים שאפשר לראות שינויים חיוביים משמעותיים ב-15 עד 20 דקות מדיטציה ביום.

לזר אומרת שזה דומה להמלצה לבצע פעילות גופנית. יש כאלה שיגידו 40 דקות ביום, יש כאלה שיגידו 5 דקות ויש כאלה שיגידו שאין צורך בכלל. להתאמן 3 פעמים בשבוע זה מצוין, אבל גם אם כל מה שתוכלו לעשות מסתכם בפחות מכך, זה גם טוב.

מידע נוסף על השפעתו המדהימה של דמיון מודרך אפשר למצוא במכללת רטר